הלירה הטורקית צללה לשפל של כל הזמנים ונסחרת בשער של חמש לירות לדולר. זאת בעקבות סנקציות שהטילה ארה"ב על טורקיה, שסירבה לשחרר את הכומר האמריקאי אנדרו ברונסון, המוחזק במעצר כשנתיים. ברונסון, שחי בטורקיה כ-20 שנה, מואשם על ידי הטורקים בקשר עם ארגונו של איש הדת פתאוללה גולן, שנחשב מתנגד לשלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן. הטורקים רואים בגולן אחראי לניסיון ההפיכה הכושל במדינה ביולי 2016.
בעקבות ההחלטה הטורקית הודיעה דוברת הבית הלבן, שרה סנדרס, כי הסנקציות כוללות את הקפאת הנכסים בארה"ב השייכים לשר המשפטים הטורקי, עבדול המיט גול, ולשר הפנים הטורקי סולימאן סוילו, בשל התפקיד המרכזי שהם ממלאים בהחזקתו של ברונסון במעצר.
יש לציין כי בחודשים האחרונים הכלכלה הטורקית מקרטעת בלי קשר לסנקציות. מתחילת 2018 איבדה הלירה הטורקית כ-20% מערכה, הגירעון במאזן התשלומים שלה החריף והאינפלציה טיפסה לערכים דו-ספרתיים. מן הסתם, הסנקציות האמריקאיות, בהן גם כאלו שהוטלו אישית על שרי הפנים והמשפטים של טורקיה, הוסיפו לחששותיהם של המשקיעים: הלירה הטורקית צנחה לשפל חדש והבורסה במדינה הוסיפה לרדת והשלימה ירידה של כ- 18% מאז תחילת השנה. מחירי אגרות החוב הממשלתיות של טורקיה המשיכו לרדת והתשואות עליהן זינקו.
על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, ברונסון היה אמור להשתחרר בעסקה סיבובית, שכללה את טורקיה, ארה"ב וישראל. מתווה העסקה כלל הסכמה ישראלית לשחרורה של אברו אוזקאן, אזרחית טורקיה (27) שהואשמה במעורבות בהעברת כספים לחמאס ונעצרה בחודש יוני עם נחיתתה בנמל התעופה בן גוריון. לבקשת טראמפ, ישראל שחררה את אוזקאן ובתמורה הטורקים אמורים היו לשחרר את ברונסון, אך לא עשו זאת.
ברונסון שוחרר אמנם למעצר בית, לאחר 21 חודשים בהם שהה בכלא, אך טורקיה סירבה לאפשר לו לשוב לארה"ב. בתגובה, קרא טראמפ לטורקיה – בציוץ בחשבון הטוויטר שלו בשבוע שעבר - לשחרר את ברונסון לאלתר, ואיים כי יטיל עליה "סנקציות גדולות". נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אמר בתגובה כי אנקרה לא תיכנע ל"שפת האיומים" של ארה"ב. הוא הכחיש את דבר העסקה הסיבובית ואמר כי מערכת המשפט הטורקית נהנית מעצמאות והיא זו שתכריע בסוגיה. לדבריו, "המנטליות הציונית-אוונגליסטית בארה"ב איננה מקובלת עלינו".