לחיצת כפתור שמביאה לשקשוק גזע העץ על ידי מכשיר הידראולי, מביאה אותו להפיל 130 ק"ג דובדבנים ויוצרת סופת "גשם" אדום. לאחר מכן הפירות הנופלים מועברים במסוע לתוך סל מלא מים קרים. "אלו פירות הנאספים לעיבוד", מסביר החקלאי פרי רולווי.
נראה כי הדובדבנים הם פריט אמריקאי שמוכר לכולם, אבל הרוב לא מסוגל להבדיל ביניהם ולראות שיש בארצות הברית שני סוגים שונים, כאשר 97 אחוזים מאלו המתוקים גדלים בוושינגטון, קליפורניה ואורגון, המגיעים לצרכנים באמצעות חנויות המכולת והשווקים.
מישיגן מכניסה יותר מ-200 מיליון ליש"ט מייצור דובדבנים חמוצים, יוטה במקום השני, אם כי מרוחק מאוד, עם 30 מיליון ליש"ט. את רוב דובדבני יוטה מייצרות שמונה חוות משפחתיות, ביניהן זו של רולווי. מדובר במדינה שבה הגובה, האקלים וסוג הקרקע - מביאים לשגשוג של העץ.
עד לפני לא מעט שנים, רוב הדובדבנים שימשו למילוי לעוגה, אבל משנות ה-90 והילך, השתכללו תהליכי הייבוש והאריזה של הדובדבנים והם החלו לשמש כתוספות לגרנולה וחטיפים. כמות קטנה הולכת לשימורים או הופכת למיץ. תעשיית הבריאות הביאה לקפיצה במכירות המוצר, היות ומחקרים הראו שדובדבנים מיובשים מכילים נוגדי חימצון בכמוה גדולה פי שתיים או שלושה מאלו המתוקים והטריים. מדובר בפירות המעטים בהם יש מלטונין טבעי.
שינויי מזג האוויר והשריפות שפקדו לאחרונה את ארצות הברית צריכים להטריד את חובבי הפירות הללו: נראה כי מה שתרם לבריאות יבול 2018 הוא האביב המתון שלעיתים קרובות מזיק לצמח. חקלאי יוטה מוכנים להילחם במזג האוויר, על כל מה שיביא איתו.
חלק מהלחימה הזו היא תקיפת חרקים מזיקים בחומר שמונע הזדווגות. הוא לא פוגע בהם, אבל כן מונע מהם למצוא את הנקבות ולהתרבות. גם שחפים נוהגים לנשנש ממנו, אבל מולם החקלאים הרימו ידיים ופשוט רואים בכך "הפרשת מעשר" עבורם.
ואם כבר יש משהו שמפחיד את היצרנים באמת הוא לא מזג האוויר, החרקים או כל מה שמביא איתו הטבע. החשש האמיתי הוא מהמכות הכלכליות: האזורים המטרופולינים גדלים במהירות, והקרקע עליה גדלים הדובדבנים מוערכת גם על ידי אנשים שפשוט רוצים לקבוע עליה את ביתם. "ערך הקרקע כאן גבוה, וכולם רוצים כאן בית", מסביר מארק, בן דודו של פרי. "אנשים כבר לא חקלאים כמו פעם".
נוסף על כך בשנים האחרונות מציפים את השטח דובדבנים חמוצים מטורקיה ופולין, שתי יצרניות הדובדבנים המובילות בעולם. הן מציפות את השוק האמריקני בפירות זולים. "זה מפחית את מכירות הדובדבנים המקוריים", מסביר מאט הארגריבס, ממשרד החקלאות של יוטה.
לדבריו, מגדלי הדובדבנים מטורקיה זוכים לסובסידיות מהאיחוד האירופי וכן מהממשלה הטורקית, על תשלומי דלק, דשנים ועלויות נוספות. "זה מאפשר להם להרוויח גם אם הם מוכרים את המוצרים שלהם במחירים נמוכים אצלנו", אומר הארגריבס.
בנוסף, נראה שטורקיה הבטיחה לעצמה מעמד, למרות הסכסוך בין ארדואן וטראמפ, שמאפשר העברת סחורות ללא מכסים לארה"ב.