שופטת נפה פדרלית פסקה כי תקנה של ועדת הבחירות הפדרלית (FEC), שאיפשרה לתורמים למה שמכונה "קבוצות כסף אפל" להישאר בעילום שם, אינה חוקית. זוהי ההתפתחות האחרונה במאבק ארוך-השנים על הגבלת השפעתו של הכסף הגדול על המערכת הפוליטית, ואם לא תתהפך הפסיקה בערעור צפויות לה השלכות עצומות על תחום מימון הבחירות.
השופטת האזורית בריל האוול פסקה כי ההסדרה הנוכחית של קבוצות כאלה, ובכללן עמותות ללא כוונת רווח מסוג 501c 4, אינה עומדת בתקן שקבע הקונגרס כשחייב את חשיפת מקורן של הוצאות למטרת השפעה פוליטית.
"הרגולציה נגדה הוגשה התביעה נשוא דיון זה מאפשרת 'ניתוב' של כספים החותר בבוטות תחת מטרתו המוצהרת של הקונגרס שהיא חשיפה מלאה של מקורות המימון הזורמים אל מערכות בחירות פדרליות, ולכן היא מדכאת את היתרונות שביקשה החשיפה הזו להשיג", כתבה האוול, מינוי של הנשיא אובמה.
ההחלטה סוללת את הדרך בפני דרישות חדשות העשויות לכפות על המלכ"רים לחשוף את זהותם של התורמים 200 דולרים או יותר למען השפעה על בחירות פדרליות. מלכ"רים של רווחה חברתית מורשים להוציא כסף על מערכות בחירות כל עוד אין זו "מטרתן העיקרית".
בעידן שמאז פסיקת בית המשפט העליון בתיק "אזרחים מאוחדים" (Citizens United), אשר הסירה את המגבלה מעל תרומות פוליטיות של תאגידים, גדלו ההוצאות הפוליטיות של עמותות כאלה, אולם הן חמקו ברובו של דבר מן הצורך לדווח את זהותם של תורמים ספציפיים בשל אמונת רוב חברי ועדת הבחירות כי החוק דורש לחשוף את השמות רק בנסיבות מוגבלות.
"אזרחים למען אחריות ואתיקה בוושינגטון" (Citizens for Responsibility and Ethics in Washington או CREW בקיצור), ארגון "כלב שמירה" (כזה ששם לו למטרה לפקח על גופי שלטון), שיבח את הפסיקה כ"מהלך משנה משחק" בתחום המימון הפוליטי. "על בסיס הפסיקה הזו, הציבור צריך לדעת הרבה יותר בנוגע למי שנותן כסף כדי להשפיע על מערכת בחירות כלשהי, ויהיה קשה הרבה יותר לתורמים לתת כסף לארגונים שמפרסמים במהלך ובנוגע לבחירות", אמר מנכ"ל הארגון, נואה בוקביינדר.
ארגון CREW תבע את ועדת הבחירות לאחר ש"קרוסרודס GPS", ארגון ה-501(c) 4 של קארל רוב (לשעבר ראש סגל הבית הלבן של הנשיא בוש הבן), ארגון שהסתעף מן ה"סופר-פאק" של בוש, סירב לחשוף את שמות התורמים מאחורי מאמץ בן שישה מיליון דולר להביס את הסנאטור הדמוקרטי שרוד בראון מאוהיו בבחירות 2012.
יו"ר ועדת הבחירות לשעבר אן ראבל (שכיהנה תחת הנשיא אובמה) שיבחה את הפסיקה כ"פורצת דרך" וכזו הנותנת מענה לדאגות שלה ושל היו"ר הנוכחי אלן וויינטראוב, כשהצביעו בעד פתיחת חקירה בהתנהלות העמותה של רוב, אולם הפסידו בהצבעה בארגון. "זהו צעד עצום בניסיון להשיג חשיפה רבה יותר של מי שמשפיע על הבחירות", אמרה ראוול.
כעת יש לוועדת הבחירות 45 יום להוציא תקנות ביניים שיעמדו בדרישות החשיפה המורחבות, ו-30 יום לשקול מחדש את החלטתה המקורית לדחות תלונה נגד קרוסרודס GPS וסירובה לחשוף את התורמים לפעילותה באותן בחירות באוהיו. הוועדה יכולה לערער על הפסיקה, אולם היות ששני מושבים בוועדה עומדים ריקים, תידרש הצבעה פה-אחד בוועדה כדי להגיש ערעור. עמותת קרוסרודס GPS יכולה גם היא לערער על הפסיקה, ובין בעלי זכות ההצבעה בארגון אין דמוקרטים, כך שערעור על הפסיקה הוא כמעט ודאי.