דיווחים על מקרי רצח בארה"ב הם לא דבר חריג, אם להיות מאוד עדינים אך מה קורה בדרך כלל לאחר הרצח, כמה מהעבריינים אכן נתפסים ונענשים? התשובה היא: מעט מדי. אלפי תיקים של מקרי רצח מדי שנה נשארים פתוחים מבלי שנתפס מי שאחראי לכך. נתונים רשמיים מצביעים על קצת פחות מ-60% של מקרים בהם נעצר חשוד או לכל הפחות זוהה מבלי שנתפס. הנתון הזה משנת 2016 הוא הנמוך ביותר מאז שה-FBI החל למדוד את המספרים הללו.
זירת רצח מסוף השבוע האחרון בשיקגו שהיה קטלני במיוחד (צילום: AP)
שיקגו היא אחת מהערים שסובלות יותר מכולן מהמגמה המטרידה הזו ונקודת שבירה קשה הגיעה בסוף השבוע שעבר שהיה קטלני במיוחד כאשר לא פחות מ-70 אנשים נורו, 12 למוות ורק מעצר אחד בוצע עד כה. ב-2016 רק 26% בלבד ממקרי הרצח בשיקגו פוענחו, חלק מהסיבות לכך נעוצות בעובדה שהתפרקות הכנופיות בעיר הביאה איתה דווקא אפקט שלילי כאשר המשטרה מתקשה לאסוף מידע מהרחובות.
ראש העיר רם עמנואל ומפקד משטרת שיקגו, אדי ג'ונסון יצאו כנגד התרבות הזו בה לטענתם מעט מדי מתושבי השכונות המועדות לפורענות מבחינת פשיעה, מוכנים לשתף פעולה עם המשטרה. ביחד עם בעיה זו, פוליטיקאים ואנשי משטרה מערים גדולות נוספות מצביעים על משאבים דלים לכוחות האכיפה וחוסר שביעות רצון מתפקוד המשטרה בקהילות מיעוטים כגורמים המשפיעים על חוסר שיתוף הפעולה מצד האזרחים.
מפגינה בשיקגו 2016 מביעה דאגה ממצב מקרי הרצח בעיר (צילום: גטי אימג'ס)
פיטר שארף, קרימינולוג מאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט מוסיף כי השינוי במבנה של הכנופיות בעשורים האחרונים מקשה על השוטרים. " הנתונים הללו הם בגדר אסון לאומי", אמר שארף על ממוצע הפענוח של מקרי הרצח, "כל סוף שבוע כזה כמו שהיה בשיקגו, עם הרבה הרוגים ופצועים ומנגד מעט מאוד מעצרים, הכנופיות רק מתחזקות ועדי הראייה רק מהססים יותר לחשוף את מה שקרה".
דוגמאות נוספות להתרחבות התופעה בכל רחבי ארה"ב מגיעות מערים כמו ממפיס ודטרויט. בממפיס שיעור הפענוח צנח ל-38% ב-2016 כאשר אמנם זה היה לפני הרבה זמן אך לשם השוואה, ב-1972 הנתון עמד על 99%. לפי דיווחים ישנם כרגע כ-1,500 מקרי רצח פתוחים במשטרת ממפיס. בדטרויט נפתרו רק 15% ממקרי הרצח ב-2016.
במרכז: ראש עיריית שיקגו, רם עמנואל ומפקד המשטרה אדי ג'ונסון (צילום: גטי אימג'ס)
עיר נוספת שמתקשה לבלום את תופעת מקרי הרצח הלא מפוענחים היא אינדיאנפוליס בה שיעור פענוח המקרים נמצא בירידה מתמדת מאז 2014 כאשר בתחילת השנה הנוכחית מפקדי המשטרה החליטו לגייס מומחים חיצוניים שינסו לסייע בהתמודדות עם הבעיה. במשטרת אינדיאנפוליס מבליטים את נושא עדי הראייה כגורם מפתח בקושי לפענח מקרי רצח בעיר כאשר יותר עדים מפחדים לדבר עקב חשש מתגובת נגד. עד כדי כך התופעה הזו בולטת שנפגעי ירי בעצמם ששרדו ניסיונות לרצח, מסרבים בהרבה מקרים לענות על שאלות הקשורות למקרה שלהם.
מקרה לדוגמה הממחיש יותר מכל את התופעה הוא זה של ילד בן 13 שנורה במסעדת מזון מהיר באינדיאנפוליס לפני כשנה כאשר במקום נכחו עשרה עדי ראייה שאף לא אחד מהם הסכים לדבר על מה שקרה שם. כריס ביילי, סגן מפקד במשטרת אינדיאפוליס הביע את תסכולו הגדול מכך: "לא הגיע לילד הזה למות שם, כל אלה שלא דיברו צריכים להתבייש בעצמם".
אד דיוויס, מפקד משטרת בוסטון לשעבר התמודד בהצלחה לפני כעשור עם תופעה דומה והצליח לשפר את אחוזי הפענוח בעיר. עכשיו הוא מסביר כיצד אפשר להתמודד עם התופעה המטרידה בערים אחרות: "יש ירידה באמון של האזרחים במשטרה בחמש השנים האחרונות וזה משחק תפקיד חשוב, אם כי זה לא הגורם המכריע. אחד הדברים החשובים ביותר שמשפיעים היא האגרסיביות והנחישות בה מנסים לטפל במקרה ב-48 השעות הראשונות".
