יום שבת אחד בשנות ה-70 ישב פקיד בשם קארל שוסטרמן במשרדי שירות ההגירה וההתאזרחות בדאונטאון לוס אנג'לס, כשנתקל בגיליון עבר פלילי. על פי המסמך, אדם שקיבל זמן קצר לפני כן אזרחות אמריקאית לא חשף בטופס בקשת האזרחות שלו כי הוא נעצר בקליפורניה, אך לא הורשע, בחשד לאונס וגניבה.
שוסטרמן, אז עורך דין לענייני הגירה עבור השירות, פתח במאמץ בן חודשים לנקוט בצעד שקרה רק לעתים נדירות בעבר: לשלול מאדם את אזרחותו האמריקאית. "היינו צריכים לנבור בספרים כדי לראות איך עושים את זה. לא שמענו על זה לפני כן", הוא מספר.
ארבעים שנה מאוחר יותר, תחת ממשל טראמפ, הופכת שלילת האזרחות - תהליך מורכב שבעבר היה שמור לפושעי מלחמה נאצים ומפירי זכויות אדם אחרים - לכלי נפוץ יותר בשירות האג'נדה של הממשל. צוות של שירות האזרחות וההגירה בלוס אנג'לס סוקר למעלה מ-2,000 תיקי התאזרחות בחיפוש אחר סיבות לבטלם, תוך התמקדות בהונאות זהות ומצגי-שווא מכוונים. למעלה מ-100 מקרים הופנו למשרד המשפטים לפעולה אפשרית.
במשרד מבצעי השטח של שירות האזרחות וההגירה טוענים שמדובר במקרים של הונאה חמורה, שבה אדם משתמש ביותר מאחת, ולעתים יותר משתיים או שלוש זהויות שונות. אולם אין זה מקרה שהמהלך מגיע במקביל להצהרות גלויות של בכירים רבים בממשל טראמפ כי ברצונם להוריד בחדות את ממדי ההגירה - חוקית ולא חוקית כאחת. הממשל העניק פחות ויזות וקלט פחות פליטים ב-2017 מאשר בכל שנה קודמת בעשור האחרון לפחות.
לאחרונה פעל הממשל לחסום קורבנות של אלימות כנופיות ואלימות במשפחה שאין לה מענה מצד החוק המקומי מלהיות זכאים למקלט. היועץ הבכיר של הנשיא סטיבן מילר - מתנגד הגירה ידוע - פועל לאפשר לממשל למנוע אפשרות של קבלת גרין קארד או התאזרחות מכל מי שקיבל קצבאות או הטבות סוציאליות, כולל ביטוח בריאות תחת אובמה-קייר. אותו קארל שוסטרמן מודאג מכך שהליך שלילת האזרחות הופך לכלי פוליטי בידי הממשל. "אני חושב שהם ימצאו אנשים עם עבירות זניחות מאד, וייקחו להם את האזרחות", אמר ללוס אנג'לס טיימס.
עשרות ראשי ערים בארצות הברית, כולל ראש עיריית לוס אנג'לס אריק גארסטי, שלחו מכתב למנהל שירות ההגירה והאזרחות בסוף יולי, בו מתחו ביקורת על עיכובים בעיבוד בקשות להתאזרחות ועל הפניית משאבי השירות ל"שלילת אזרחותם של אמריקאים שהתאזרחו".
עוד נאמר במכתב ראשי הערים כי "הצעד החדש הזה לחקור אלפי תיקים מלפני 30 שנה והניסיון להצדיקו באמצעות הבעיה המזערית להפליא של הונאה בבקשות אזרחות, במקום לנהל את המשאבים באופן שיפחית את העומס העומד לפתחם, מצביע על כך כי השירות מעוניין יותר למלא אג'נדה פוליטית אגרסיבית מאשר את המטרה לשמה הוא קיים".
מ-2009 עד 2016 הוגשו בממוצע 16 תיקי שלילת אזרחות לא-פליליים בכל שנה. ב-2017 הוגשו 25, ומתחילת 2018 עד אמצע יולי הוגשו כבר 20. הלוס אנג'לס טיימס מציין כי אפילו בשיא תקופת "הבהלה האדומה" והמקארתיזם, שלילת אזרחות היתה צעד כה נדיר עד שהיתה כובשת את הכותרות כשהיתה מתרחשת.