בדרך כלל, מי שסובלים ממחסור בשינה מרגישים בודדים ומנסים להימנע ממגע אנושי, בדומה למי שסובלים מחרדה חברתית. האנרגיות של מי שלא ישנים מספיק נמוכות ויכולות לגרום לאחרים בסביבתם לסגת מחברתם לאחר כ-60 שניות.
מחסור של שעתיים בשנת הלילה יכול לעשות הבדל משמעותי. כך עולה ממחקר חדש, במסגרתו פיקחו החוקרים על פעילות המוח של 18 משתתפים, כאשר הם צפו בסרט וידאו של מישהו שמתקדם לעברם. המוח של המשתתפים שחוו מחסור בשינה היה פעיל פחות באזורים המעודדים מעורבות חברתית ופעיל יותר באזורים בהם חשים כשמישהו פולש אל החלל האישי.
במחקר אחר, דירגו 1,000 משתתפים אנשים שצולמו בווידאו כאשר הם משוחחים. האנשים שישנו פחות צברו פחות נקודות בקרב המדרגים, בשל רצונם בהתבודדות. המשתתפים שצפו באדם שסובל ממחסור בשעות שינה מדבר, חשו בודדים יותר.
החוקרים סבורים, כי בני אדם הם יצורים חברתיים, כשמחסור בשינה יכול להפוך אותנו למנודים חברתית. ככל שישנים פחות, כך יש פחות צורך באינטראקציה חברתית. אנשים יחושו בפעילות המוחית הנמוכה של האזור האחראי על אינטראקציה חברתית, יתרחקו ויגדילו את ההשפעה החמורה של הבידוד החברתי על אובדן שינה. מדובר במעגל קסמים משמעותי שיכול להוביל למשבר חמור בבריאות הציבור, למשבר בדידות.