נראה כי התערבות בית המשפט העליון בפסקת התיקון הראשונה תיאלץ את מנהלי האוניברסיטאות לבחון מקורב הבעת דעות בקמפוסים. מדובר בנושא לוהט בחברה האמריקאית, היות והדיבור החופשי בקמפוסים הפך לדיון של ממש, בין פריחה של רמקולים המעבירים רעיונות לנמצאים במקום ועד מחאה נגד אלימות. הדברים הללו לרוב מטופלים בתוך הקמפוס, לפי ראות המנהל, אבל עתה בית המשפט התערב בו.

"קמפוסים של מכללות צריכים לשווק רעיונות, להיות המקום בו תלמידים לומדים להעריך את חופש הדיבור, לחקור ולקחת עימם את הדברים הלאה, כאשר הם הופכים לדור הבא של השופטים, המחוקקים, המורים או הבוחרים", כך לדברי קייסי מאטוקס, עמית בכיר בנושאי חופש דיבור וסובלנות במכון צ'ארלס קוך.

פסיקת מפתח אחת פגעה פגיעה ישירה באיגודי העובדים הציבוריים ועובדי ממשלה, הפוטרת מתשלום לאיגודים, אך באותה נשימה גם כוללת רכיב חופש דיבור, היכול להשפיע על הקמפוסים. רוב האוניברסיטאות הציבוריות דורשות מתלמידיהן לשלם דמי פעילות לאיגוד הסטודנטים, ובמקרים מסויימים נראה כי מדובר בפעילות שקטה, לא רבה ולא משפיעה, כך עולה מדו"ח הקרן לזכויות הפרט בחינוך (FIRE), קבוצה משפטית העוסקת בחופש הדיבור בקמפוסים.

הקמפוסים יהיו פלורליסטים יותר. מאטוקס 

בית המשפט העליון דחה את העתירה המתגלגלת משנת 2000 על סכום זה, וקבע כי האקדמיה יכולה לדרוש מתלמידיה לשלם על הדברים, גם אם אינם מסכימים עם הפעילות או עם הנאמר בה, כל עוד האוניברסיטה אינה מפלה נקודתית בנושא הכספים.

לדברי מאטוקס, בתי הספר כן יצטרכו לבחון האם הכספים המועברים משמשים לפעילות מפלגתית ספציפית. למרבה האירוניה, נראה כי דווקא החלטה זו יכולה לגרום לסטודנטים להביא יותר דוברים אל הקמפוס, מה שיביא להצגת קבוצה מגוונת יותר של דעות.

"כיום, אוניברסיטאות רבות מגבילות את הסטודנטים בגיוס תרומות ואוסרות דמי חבר - מה שחייב את האיגודים להוות שופר לערוצים מסויימים, אומר מאטוקס, לשעבר עורך הדין בכיר לחופש אקדמי "בפועל אם קבוצות סטודנטים יוכלו לגייס כספים משלהן עבור הדוברים ויש להם חברים שישלמו דמי חבר, הם יוכלו לממן את הדוברים שלהם אפילו ללא דמי חובה".

הסטודנטים יהיו בעתיד נבחרי ציבור או שופטים מוצלחים יותר. אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

"ההחלטה אומרת בפועל כי אוניברסיטאות יצטרכו להבטיח שיש להן מערכות שימנעו אפליה נגד קבוצות סטודנטים המבקשות הכרה או מימון", הוא סיכם.