מיכל עוזיהו, אם לשלושה ומנהלת מרכזים קהילתיים במועצה אזורית אשכול, חוזרת לחיק משפחתה ולקהילה אחרי שבועיים סוערים בארה"ב. "חוזרים עם מלא אנרגיות להמשיך" היא מסכמת. שרית חנוכייב, סטודנטית בת 21 משדרות, מחכה לרגע שהיא תחזור לעיר "אודה לבורא עולם על ההזדמנות המדהימה לספר את סיפור חיי ליהודי ארה"ב מתוך אמונה שלמה שאם הסיפור שלי יגע באחד מהם, ואותו אדם יעביר את הסיפור שלי לאחרים, אז עשיתי את שלי". ידידיה הרוש, מנהל פיתוח משאבים בעוטף עזה, יחזור גם הוא לקהילה שלו וידאג לספר ולשתף אותם בחוויה העוצמתית שהם עברו יחד "אפילו שקשה, אנחנו יודעים שאנחנו לא לבד, ושיש מאות אלפי אנשים שעומדים יחד איתנו, אולי לא פיזית אבל ברוח ובתמיכה שלהם". כך הסתיים לו סבב ההסברה שהחל בחוף המערבי בארה"ב ונחתם ביום חמישי השבוע בעצרת החשיפה והתמיכה המרכזית בתושבי יישובי עוטף עזה בניו יורק של ארגון Jewish National Fund -JNF, או בשמה המוכר יותר קק"ל, קרן קיימת לישראל והקונסוליה הישראלית בניו יורק.
משמאל לימין: שרית חנוקייב, ידידיה הרוש, מיכל עוזיהו- תושבי עוטף עזה
המציאות הביטחונית ששוררת בשמונה עשרה השנים האחרונות בדרום וביישובי עוטף עזה היא שגרת חירום תמידית. למי שלא חווה את המציאות הזו על בשרו קשה להבין איך החיים שם מתנהלים. לאחרונה, לאיום הרקטות, איום המנהרות ואיום הצלפים מעזה התווסף איום נוסף- טרור עפיפוני התבערה. לאור המצב וההבנה שהסיפור לא מסופר דיו, החליטו בארגון JNF להטיס לארה"ב לסבב הסברה שלושה מתושבי יישובי עוטף עזה ובכירים נוספים. במהלך השבועיים האחרונים הם הופיעו מעל כל במה אפשרית בסדרת הרצאות במטרה לספר ממקור ראשון בקולם את סיפור טרור ההצתות, ובכך להעלות את המודעות, ההזדהות והקרבה בין המשתתפים האמריקאים לתושבים.
מיכל עוזיהו, עדה ממקור ראשון להשפעות הטראומתיות הנובעות מירי רקטות, בלונים, עפיפונים, על ילדים צעירים שחיים באזור זה. היא שיתפה את הקהל בתחושות הילדים, ובפרט שלושת ילדיה, שהצליל המחריד של "הצבע האדום", אותו גם השמיעה לקהל, הוא נדבך חשוב ומחריד בתהליך ההתבגרות שלהם. "גילינו שרבנים, מנהיגי קהילות ואפילו דיפלומטיים ישראלים לא מכירים לעומק את הסיפור שלנו. הסיפור שלנו הוא לא של מסכנות, אלא של חוסן. הקהילות שלנו חיות בגבורה ובחוסן מעורר השראה תחת מציאות מטורפת".
כלל אירועי ההסברה היו פתוחים לקהל הרחב ואליהם הוזמנו אנשי ציבור. האירועים זכו לסיקור בתקשורת האמריקאית כשהשיא הגיע ביום חמישי בעצרת הסיום שהתקיימה בבית הכנסת המרכזי פארק איסט בהשתתפות הקונסול הכללי בניו יורק, דני דיין, מנכ"ל JNF, ראסל רובינסון ומאות נוספים: אנשי ציבור, עיתונאים ובכירי הקהילה היהודית. הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, דני דיין שנאם באירוע אמר "החוזק שלנו נמדד ונבחן שוב ושוב על ידי ארגון הטרור חמאס. המצב הנוראי אותו נאלצו לחוות תושבי עוטף עזה אל מול הטרור הרצחני לא קיבל ביטוי בתקשורת ובציבוריות האמריקאית, ומכאן מתבטאת חשיבות האירוע, חשיבות מכרעת במאמץ לחשוף את העולם למצב הבלתי נסבל אותו נאלצים לחוות מיליון תושבי עוטף עזה כשחמאס שולט ברצועת עזה. אירוע זה מהווה עוד הוכחה להזדהות העמוקה והאמתית שיש לקהילה היהודית עם ישראל".
שרית חנוקייב, מיכל עוזיהו, וידידיה הרוש עם דני דיין, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק
שרית חנוכייב, משדרות, גדלה תחת מתקפות טרור שהובילו להפרעה פוסט טראומתית איתה התמודדה בילדותה. היום היא עובדת בעמותת "מדור לדור", שהיא חלק מקבוצת קהילות משימתיות של "מקום", קורת גג ל- 14 ארגונים שמסייעים ליישובים בישראל. חנוכייב הביאה את הסיפור האישי שלה שחוזר על עצמו שוב ושוב עם הנוער בסיכון והילדים בהם היא מטפלת שסובלים מהפרעות פוסט טראומתיות. "זכיתי לתגובות מדהימות ומרגשות. אנשים כאבו איתי, בכו איתי, התרגשו, חיבקו וחיזקו. הסיפורים שנשמעו הם סיפורים מהמציאות היום יומית שלנו. אם גרמתי לאנשים להגיע ולשמוע את הסיפור שלי, לבכות יחד איתי, סימן שהם רצו חשיפה מעמיקה יותר על חיינו בשדרות ובעוטף עזה ,הם היו צמאים לזה" אומרת חנוכייב.
"הסיפור שלנו נתן השראה להרבה מאוד אנשים ונתן להם להבין שאנחנו אנשים חזקים מאוד" מוסיף על דבריה ידידיה הרוש, מנהל פיתוח משאבים בעוטף שנולד וגדל בעצמונה בגוש קטיף. הרוש ייצג במסע את הפן החלוצי של תושבי העוטף. לאחר ההתנתקות ב- 2005 משפחתו עברה להתגורר באחד מיישובי עוטף עזה. ידידיה סיפר בעצרת על חבריו החקלאים שמאבדים את אדמותיהם בעקבות טרור ההצתות, על הנוף שנגזל, ומנגד סיפר גם הוא על החוזק של חבריו "האנשים ששמעו את הסיפורים מאוד התחברו, והיה להם מאוד חשוב לראות את המציאות של הטרור שאנחנו חווים. זה הסיפור שלא מסופר באף גוף חדשותי בארצות הברית. היהודים פה הם אחים שלנו ושותפים שלנו. הם תומכים גם כשיש מחלוקות זה לא משנה את העובדה הזאת".
ידידיה נואם בכנס בוושינגטון
סבב ההסברה מגיע בימים בהם עשרות מתושבי הדרום והעוטף יוצאים לרחובות ומפגינים על מה שהם מגדירים אוזלת יד של הממשלה. שרית חנוכייב, שבעיר מגוריה שדרות התקיימה הפגנת התושבים בזמן שהיתה בטקס הסיום בניו יורק, מספרת על התחושות הקשות "לא יודעת לומר עד כמה ההחלטות של הממשלה נכונות או לא. יכולה לומר שהמון מההחלטות שמתקבלות מקוממות ומרגיזות, וברוב הזמן בעקבות החלטות אלו אנו תושבי הדרום מרגישים אזרחים סוג ז. אנחנו חיים ללא וודאות, החמאס מחליט עבורנו איך לנהל את שגרת החיים. קשה מאוד, אך אנחנו לא מוותרים ולא נשברים, אנחנו חזקים מכל".
חוסן נפשי אדיר, זה מה שבשמונה עשרה השנים האחרונות מסמל יותר מכל את תושבי הדרום ועוטף עזה, אבל חוסן לא תמיד מספיק כדי לתת לקהילות את מה שהן צריכות כדי להמשיך ולקיים חיים. כאן נכנסים לתמונה ארגונים כמו JNF שלקחו על עצמם לעשות יותר. נשיאת ועד ארגון JNF, דבורה ריגל, דיברה בעצרת וסיפרה על פעילות הארגון: "רק בשבועיים האחרונים לקחנו 1050 ילדים לימי כיף במוזיאונים, גני חיות וכו' במטרה לגרום לילדים אלו לחייך למרות הקיץ שחוו. אנחנו כאן עבורם, אתמול, היום, ונגרום לעולם לדעת שנהיה עבורם גם מחר!"
עצרת סיום למסע ההסברה, בית כנסת פארק איסט במנהטן
כשהם נפרדים ממסע ארוך וחוזרים לחיים מודים השלושה על התמיכה שקיבלו ומקבלים לאורך הדרך. מיכל עוזיהו הודתה לארגון על תמיכתו: "כשהסבב האחרון התחיל הם מיידית הציעו עזרה. מימנו רכישת ציוד לכיבוי אש ומיגון. הם הוציאו ילדים להפגות, גייסו את הארגונים השותפים שלהם כמו חוגי סיירות, לסייע לנו בהפעלת ילדים בימים האינטנסיביים והלא פשוטים שעברנו, בניית "המשחקייה שדרות", מרכז בילוי לכל המשפחה עם מקלטים, קרונות כיבוי חדשים, פעילויות מיוחדות לילדים שלנו ומרכזים חדשים שנבנים באזור כעת. התמיכה הנדיבה מאפשרת לנו להמשיך ולתת שירותים להפרעות פוסט-טראומטיות. מעבר לתמיכה הפיננסית, הם פשוט היו שם בשבילנו כשהיינו צריכים אותם יותר מכל. לשמחתי אני יודעת שאוכל לבנות עליהם גם בהמשך". ידידיה הרוש מוסיף שלסבב שלהם כבר עכשיו יש משמעות ותוצאות מיידיות בשטח כמו תרומות לבניית ממדים וציוד כיבוי אש. "המון המון אנשים שמשתפים את הסיפור שלנו של תושבי עוטף עזה שעומדים בגבורה אל מול התקפות החמאס". הוא יוצא בקריאה ליהודים בארה"ב "תכתבו ברשת החברתית, בואו לבקר בארץ. תגיעו אלינו ותתמכו בכלכלה המקומית. תתרמו כסף עבור בנית מקלטים וציוד כיבוי דרך JNF ארצות הברית". מבחינת שרית חנוכייב הדבר הכי חשוב, להמשיך ולא לוותר "להמשיך להשמיע את הקול שלנו הלאה! להמשיך לדבר על זה ולעורר שיח בקרב הציבור האמריקאי".
