הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת נורת'ווסטרן (צילום: סטפן סאבולה, AP)
על פי דיווח של הניו יורק טיימס, הבדיקה תכלול גם את האפשרות להגדיר כל מאמץ לקדם חרם והתנתקות מהשקעות בישראל (BDS) כאנטישמיות. את התלונה המקורית על ההפגנה בראטגרס סגר משרד החינוך של ממשל אובמה את התיק לאחר שמצא כי הפגנה נגד מדיניות של מדינה (נגיד, איראן, רוסיה, סין...או ישראל) אינה בגדר פגיעה בזכויות האזרח של סטודנטים שמוצאם ממדינה זו.
על פי דיווח של האתר פוליטיקו, במכתבו של מרקוס נאמר כי משרד החינוך יבקש כעת לקבוע "הגדרה מעשית" של אנטישמיות ש"משמשת באופן נרחב בידי סוכנויות ממשלתיות". תנועות יהודיות שמרניות מבקשות זה זמן רב להגדיר הפגנות נגד ישראל כאנטישמיות. דוברת של אוניברסיטת ראטגרס מסרה כי המוסד "כמו תמיד, ישתף פעולה עם משרד החינוך אם זה יבקש לסקור מחדש את ההחלטה".
"כמו תמיד, נשתף פעולה"
זה אינו המקרה היחיד שבו ביקורת על ישראל נתפשת (לפחות על ידי אנשים מסוימים) כפוגענית כלפי יהודים באשר הם. ביוני האחרון נפתחה חקירה נגד סטודנטי באוניברסיטה העירונית של ניו יורק (CUNY), לאחר שהגיבה בתוקפנות על פוסט בשרת הפנימי של האוניברסיטה בנוגע למלגות לימודים בישראל, ושאל אם מדובר ב"מזימה ציונית" ואם יש מלגות ללמוד גם בפלסטין, וחתם בקריאה "לשחרר את פלסטין!" בסופו של הליך קפקאי-משהו נמצא שגם במקרה זה, למרות שהבחור יצא חמור גם לדעת סטודנטים שמאלנים רבים התומכים בזכויות לפלסטינים, הוא לא עבר על החוקים נגד הטרדה על רקע מוצא.
וכמובן שאת ההחלטה של משרד החינוך יש לראות גם היא כחלק ממגמה שבה ממשל טראמפ מפגין עוינות דווקא כלפי הפלג בחברה הפלסטינית שעודנו מחויב לרעיון שתי המדינות. השבוע סגר טראמפ את הנציגות של אש"ף (הפלג השולט ברשות הפלסטינית, כידוע), בוושינגטון. הפלסטינים נאלצו במקום זאת לפתוח נציגות בתוך משרדי הליגה הערבית בבירת ארה"ב, והודו במפורש: "אנחנו במצב של עימות עם ארה"ב".