ב-2016, בעת שהמשורר, הפרשן והפעיל הפלסטיני-אמריקאי רמי קנאזי היה בסיבוב הופעות בקמפוסי אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב, נראה היה שהופעותיו מציתות מחאות אותנטיות של סטודנטים. קנאזי, בן לפליטים פלסטינים שברחו מהארץ ב-1948 ולא הורשו לשוב לבתיהם, הוא מבקר חריף - רבים יאמרו ארסי - של ישראל.
קנאזי הוא מהבולטים בתומכי ומקדמי ה-BDS, ואף אם הוא עצמו נמנע ונזהר מביטויים אנטישמיים של ממש, הוא לא בוחל במלים ולא קשה למצוא בהתבטאויות שלו ושל המקורבים לו דברים שיקוממו רבים, ובכללם שלילה מן היסוד של זכותה של ישראל להתקיים כמדינה בעלת רוב יהודי ומלים חריפות על מדיניות החוץ של ארה"ב, בהקשר הפלסטיני ובכלל. אבל יש מי שהאמת לבדה לא מספיקה להם.
לפני הופעתו במכללת ג'ון ג'יי לצדק פלילי , הופיע בפייסבוק עמוד בשם "סטודנטים בג'ון ג'יי נגד שנאה", אשר בו הופיעה תמונתו של קנאזי ליד תמונתו של שוטר, וכיתוב ממנו עלה כי קנאזי שונא שוטרים. כשקנאזי חצה את היבשת לאחר מספר ימים לצורך הופעה באוניברסיטת קליפורניה בסן חוזה (SJSU) הופיע עמוד דומה, "סטודנטים ב-SJSU נגד שנאה", הפעם עם תמונה של קנאזי המבזה, כביכול, קברים של חללי צבא ארה"ב. שני העמודים קודמו בתשלום בפייסבוק והכריזו: "רמי קנאזי מפיץ שנאה".
למרות השמות, שני העמודים נוהלו על ידי פעילים פוליטיים מקצוענים בוושינגטון הבירה, העובדים עבור ארגון המכונה Israel on Campus. כך על פי עלוני תדמית של הארגון שהושגו על ידי האתר פרופובליקה וכתב העת היהודי Forward.בחומרים שהפיץ הארגון לתורמיו תוארו שני העמודים כ"קמפיין דיגיטלי אנונימי" אשר הארגון שילם כדי שיגיע לעשרות אלפי גולשים כל אחד. לארגון תקציב של תשעה מיליון דולר נכון ליוני 2017, על פי דיווחי המס הפדרליים. בין מייסדיו נמנים התורם הרפובליקני המיליארדר פול סינגר והנדבנית לין שוסטרמן.
מן הארגון נמסר כי הארגון איתר סטודנט לא-יהודי בסן חוזה סטייט ובשיתוף עמו הקים את העמוד. היה גם בלוג ב"מדיום", שהוסר מאז גם הוא. רמי קנאזי מסר בתגובה ליו.אס.איי. טודיי כי "הטקטיקות החמקניות הללו הן חלק ממאמץ רחב יותר להכפיש סטודנטים, מרצים וכל מי שמעז לדבר בעד זכויות הפלסטינים בקמפוסים".
בתגובה לשאלה בנושא מצד יו.אס.איי. טודיי, אמר דובר של פייסבוק כי "העמודים מפרים את המדיניות שלנו נגד מצג שווא והם הוסרו". בתגובה לביקורת על מודעות פלגניות, מתסיסות ושקריות שנוצרו למעשה ברוסיה, יצרה פייסבוק כללים חדשים הדורשים חשיפה של המשלם על מודעות פוליטיות ועמודים מקודמים. אולם האופן בו החברה מגדירה "פוליטי" נותר עמום.