על פי הממצאים של מחקר שבוצע בדנמרק ובנורבגיה, הירידה נובעת מטיפול טוב יותר ולא מביצוע הקרנות. המחקר עקב אחר נשים נורבגיות בגילאי 30 עד 89, במשך 23 שנים, משנת 1987 לשנת 2010. במהלך המחקר זיהו החוקרים את הנשים שפיתחו סרטן שד והשוו את מספר מקרי המוות לפני ואחרי גיבוש תכנית ההקרנות לסרטן השד.

שיטות טיפול טובות יותר, הן שמסייעות לנשים שחלו בסרטן השד לחיות יותר

החוקרים ציינו, כי ממצאי המחקר אינם תומכים בהקרנות. הממצא החשוב הוא שלא נמצאה השפעה מועילה של הקרנות כטיפול בסרטן השד. הניסויים האקראיים שבדקו את השפעת ההקרנה על סרטן השד נערכו עוד במהלך שנות ה-80. הם הראו השפעה, אך עובדה היא שככל שהשיטות הטיפוליות האחרות טובות יותר, כך ההקרנות מועילות פחות. כך לדברי החוקרים.

הממצא החשוב ביותר של המחקר הוא, שההקרנות אינן גורמות לנשים לחיות יותר. נשים שטופלו בהקרנות חיות זמן רב יותר, משום שכל החולים בסרטן השד חיים זמן רב יותר. הנתון הזה הוא תוצאה של תרופות טובות יותר וכימותרפיה יעילה יותר. התכניות לטיפול בסרטן טובות יותר ומערכת הבריאות מגיבה מהר יותר מאשר הגיבה לפני כעשור.

לדברי החוקרים, הסיבה לכך שנרשמת ירידה בשיעור תמותת נשים מסרטן השד היא לא בדיקות ממוגרפיה בתדירות קבועה. לטענתם אבחון יתר, כגון מצב בו אישה מאובחנת עם גידול סרטני זעיר, אינו מועיל. חלק מהגידולים הקטנים גדלים לאט-לאט והיו מגיעים למצב מסוכן רק אחרי שהאישה היתה מתה מוות טבעי.

הנגישות הגבוהה לבדיקות יוצרת בעיית אבחון מוגזם. כך לדברי החוקרים

אך מה שמתרחש בפועל הוא אבחון שהופך את החיים לקשים יותר וליקרים יותר, כשבסופו של דבר האבחון וההקרנות שבעקבותיו, לא מועילים. לדברי החוקרים, הבעיה העיקרית היא שעדיין לא מצליחים להבחין בין גידולים סרטניים קטנים ומסוכנים לבין אלה שאינם מסוכנים.

בעיית האבחון המוגזם בכל המדינות המערביות, בהן קיימת נגישות גבוהה לבדיקות, במסגרת תכניות לרפואה מונעת. לדברי החוקרים בדיקות רגילות יכולות להיות טובות יותר מאשר ממוגרפיה. לטענתם יש צורך במחקר שיבדוק מה מועיל יותר מאשר הקרנות, כגון בדיקת "מישוש" אצל רופא, שתמנע חלק מהדיאגנוזה המיותרת.