הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
החשש הופך למציאות: קיבלתם סיוע ציבורי כלשהו? תשכחו ממעמד קבע
התקנה החדשה, שאינה זקוקה לאישור הקונגרס, תרחיב באופן דראסטי את הפרשנות למונח "נטל על הציבור", במובן של מהגר-בפוטנציה שהינו או סביר שיהפוך לכזה. פעם ההגדרה כללה רק דברים כמו תלושי מזון ודיור ציבורי. מעכשיו, זה גם ביטוח בריאות לילדים, תוכנית החינוך "הדסטארט" לגיל הרך ועוד

ממשל טראמפ הכריז מאוחר בליל אמש (מוצ"ש) על כוונתו ליישם את המדיניות עליה דווח כאן בהיברוניוז ולמנוע ממהגרים שהם או בני ביתם קיבלו סיוע ציבורי כלשהו מלקבל מעמד של קבע בארצות הברית, לא כל שכן אזרחות. הכלל החדש, שהוכרז אמש על ידי המשרד להגנת המולדת, גם ימנע מראש את כניסתם של מבקשי הגירה אם יוחלט ש "סביר" שיזדקקו לסיוע ציבורי מרגע שיורשו להיכנס.


הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים


מעכשיו יהיו להם הרבה יותר סיבות לחתום כך


מרגע שיורשו להיכנס, ייפסלו מקבלת מעמד הגירה מתקדם יותר כמו שינוי מוויזת עבודה מתחדשת לגרין קארד אם השתמשו - או שיוחלט כי סביר שישתמשו - בסיוע ציבורי דוגמת דיור ציבורי או תלושי מזון מעבר לשווי כספי מסוים.

מדובר בהרחבה עצומה של המונח "נטל על הציבור", שפירושו מישהו שהנו או שצפוי להיאלץ להתקיים על חשבון הממשלה. למונח עצמו, הדגישה הודעת המשרד, יש היסטוריה ארוכה במדיניות ההגירה. אולם ההודעה החליקה על פני ממדי השינוי בפירוש המושג.

אם ישרוד הכלל החדש את הערעורים המשפטיים הצפויים, הוא יציין שינוי מסיבי שיאפשר לממשל לסרב לכניסתם של מהגרים רבים בהרבה, ואת אלה שיכניס יוכל לאלץ בין ויתור על הטבות שהם או בני משפחתם זכאים בעיקרון לקבלן. לא מדובר רק בסיוע מסיבי וישיר כמו דיור ציבורי או תלושי מזון, אלא גם בתכניות כמו הביטוח הרפואי לילדים (CHIP) וסיוע בחינוך לגיל הרך (Headstart).


לעשות לילדים ביטוח בריאות שאנחנו לגמרי זכאים לו על פי החוק - או לשמור על סיכוי שיתנו לנו גרין קארד?

כך לדוגמא, ילד שהוא אזרח מלידה, המגודל על ידי שני הוריו שהם מהגרים חוקיים ונהנה מאחת משתי התכניות הללו - על פי הכלל החדש הדבר "יישקל בכבדות" לרעת ההורים בבואם לבקש גרין קארד, או אם יש להם גרין קארד, לבקש אזרחות. משום שלא מדובר רק באלה המבקשים להגר אלא גם בבני ביתם, גם אם בני ביתם הם אזרחים.

הכלל החדש צפוי להתפרסם במרשם הפדרלי בשבועות האחרונים, ומרגע שכך יקרה יעמדו לרשות הציבור 60 יום להגיש ערעורים והשגות (אליהן המשרד הרלוונטי מחויב על פי חוק להתייחס), ואז ייכנס לתוקף. ארגוני הגירה שונים צפויים להגיש תביעות משפטיות בניסיון לבטל את התקנה, אשר לדבריהם תאלץ משפחות מהגרים לבחור בין טובת ילדיהן ורווחת המשפחה הבסיסית לבין הסיכוי העתידי לקבל מעמד של קבע - כפי שכבר החל לקרות בשל האפשרות לבדה.

50% לא
50% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE