הסתיימה מעט לאחר השעה 2 אחר הצהריים, שעון החוף המזרחי, עדותה של פרופסור כריסטין בלאסי פורד, פרופסור מאוניברסיטת פאלו אלטו, המאשימה את ברט קאבנאו, מועמדו של הנשיא דונלד טראמפ לכהונה לכל ימי חייו בבית המשפט העליון, כי בהיותם תלמידי תיכון במרילנד בשנת 1982 קאבנאו וחבר נוסף פיתו אותה להיכנס לחדר ואז קאבנאו נשכב עליה וניסה להפשיטה בכוח בעודו סותם את פיה בידו האחרת.
האמת, כל האמת ורק האמת. פרופסור כריסטין בלאסי-פורד בעדותה בפני ועדת המשפט של הסנאט (צילום: CNN)
השימוע נפתח בדבריו של יו"ר הוועדה, הסנאטור צ'אק גראסלי (רפובליקני מאיווה) אשר טען כי פרקליטי המאשימות הנוספות, דברה רמירז וג'וליה סווטניק, סירבו להיפגש עם הוועדה או לספק לה מידע - זאת בניגוד למה שדווח ולמה שטוענים אותם פרקליטים ומרשותיהם.
הסנאטורים הרפובליקנים והדמוקרטים בוועדה מתחלפים לפי מפלגה בתשאול פרופסור בלאסי-פורד, כשהדמוקרטים מתשאלים אותה ישירות ואילו את שאלותיהם של הסנאטורים הרפובליקנים שואלת פרקליטה בשם רייצ'ל מיצ'ל, בעברה תובעת פשעי מין. בלאסי-פורד הבהירה שאינה מאושרת מן הצורך להעיד. "אני מבועתת, אבל מרגישה שזו חובתי האזרחית".
פרופסור פורד העידה בקול נשבר על התקיפה שחוותה, ועוררה רושם עז של אמינות. כשנשאלה מה הזיכרון החזק ביותר שלה מן האירוע, השיבה: "הצחוק שלהם, כשברט שוכב עליי, והוא ומארק ג'אדג' צוחקים".
טוען שפרקליטי המאשימות הנוספות סירבו לספק מידע. הם והנשים שהם מייצגים טוענות אחרת. הסנאטור הרפובליקני מאיווה, צ'אק גראסלי (צילום: CNN)
שלושת הדמוקרטים שהספיקו לתשאל את פרופסור בלאסי-פורד הקפידו לשאול אותה בנוגע לתיאוריית "התוקפים החלופיים" שהחלו הרפובליקנים להציע בימים האחרונים, לפיו אכן אירעה תקיפה כפי שהנפגעת מתארת, אולם היא טועה בזהות התוקפים. לשאלה אם יש סיכוי כלשהו שהתיאוריה נכונה וכי היא מתבלבלת והיו אלה נערים אחרים שתקפו אותה, השיבה בתוקף שאין סיכוי. הסנאטור פאט לייהי (דמוקרטי מוורמונט) שאל "מה מידת הוודאות" בה היא בטוחה שהיה זה ברט קאבנאו שתקף אותה, והיא רכנה אל המיקרופון והשיבה בביטחון: "100%".
באולם השימוע נשמעו קולות בכי חרישיים במהלך עדותה של פרופ' בלאסי-פורד, ובצאת הסנאטורים להפסקה של 15 דקות סירבו הרפובליקנים שביניהם לענות לשאלות כתבים. הסנאטורית קירסטן ג'יליברנד (דמוקרטית מניו יורק) אמרה "אני לא יודעת איך סנאטור רפובליקני כלשהו יכול לצפות בעדות הזו ולהצביע בעד ברט קאבנאו".
"לא יודעת איך יכול סנאטור רפובליקני כלשהו לראות את העדות הזו ולהצביע בעד אישור מינויו של קאבנאו". הסנאטורית הדמוקרטית מניו יורק, קירסטן ג'יליברנד (צילום: CNN)
לאחר ההפסקה חקרה הפרקליטה מיצ'ל בנוגע לגיאוגרפיה של האזור בו התרחשה לדבריה התקיפה ואם הראתה לכתבי הוושינגטון פוסט שראיינו אותה את הרשימות מפגישות הטיפול בהן הזכירה את התקיפה. מיצ'ל שאלה, ופרופ' בלאסי אישרה, ששמו של קאבנאו אינו נכלל ברשימות אלה, אם כי נכלל בהן שהתוקף הוא שופט שעשוי יום אחד להתמנות לבית המשפט העליון.
הסנאטור שלדון ווייטהאוס (דמוקרטי מרוד איילנד) השתמש בזמן התשאול שלו כדי לשבח את פרופ' בלאסי-פורד על אומץ לבה ולתקוף את החלטת הרוב הרפובליקני שלא לזמן לעדות את מארק ג'אדג', שלדברי המאשימה היה התוקף השני באירוע.
לאחר מכן שאלה הפרקליטה מיצ'ל את פרופ' בלאסי-פורד אם התקיפה שהיא מעידה עליה היא הגורם היחיד בתסמונת הדחק הפוסט-טראומתית (PTSD) ממנה היא סובלת, והיא השיבה כי זו שאלה מצוינת, שלתסמונות נפשיים יש לרוב יותר מגורם אחד, אולם שאותה תקיפה היתה גורם "קריטי" במצבה. את שארית חמש הדקות של אחד הסנאטורים הרפובליקנים כדי להוכיח כי למרות שפרופ' בלאסי-פורד טוענת כי היא סובלת מפחד מטיסות, למעשה היא טסה לא מעט, לצרכי עבודה והנאה כאחת.
בתגובה לשאלתה של מיצ'ל, הבהירה פרופ' בלאסי-פורד כי פתחה בניסיונותיה להביא את החוויה שעברה עליה לידיעת המחוקקים המייצגים אותה בטרם בחר הנשיא טראמפ בשופט קאבנאו כמועמדו למילוי כסאו המתפנה של השופט העליון הפורש אנתוני קנדי, כשרק הופיע שמו ברשימה הקצרה של מועמדים אפשריים.
הזכיר לרפובליקנים - במלותיו של אחד מהם - "למה היא לא התלוננה קודם". הסנאטור הדמוקרטי מאינדיאנה, ריצ'ארד בלומנת'ל (צילום: MSNBC)
הסנאטור ריצ'ארד בלומנת'ל (דמוקרטי מאינדיאנה) תקף חריפות את העובדה שהסנאטורים הרפובליקנים מסרבים לתשאל את פרופ' בלאסי-פורד בעצמם, והשתמש בחלק מזמנו כדי לצטט מספרו של חבר הוועדה, הסנאטור לינדזי גראהם מדרום קרוליינה, על עברו כתובע צבאי, בו הוא מדגיש כי למד עד כמה קשה לנפגעי תקיפה מינית, במיוחד כזו המתרחשת בגיל צעיר, להתלונן נגד תוקפיהם.
לאחר מכן תקף בלומנת'ל אף הוא את העובדה שמארק ג'אדג' לא זומן להעיד, ושאל את בלאסי-פורד אם היא מעוניינת שג'אדג' יזומן להעיד. היא ענתה שכן, אולם היא אינה סבורה שהדבר תלוי בה. הפרקליטה מיצ'ל שאלה את בלאסי-פורד על מועדי ההתקשרויות שלה עם נציגתה בבית הנבחרים ועם הסנאטורית פיינסטיין, ככל הנראה בניסיון ליצור את הרושם כי כוונתה של המתלוננת היתה פוליטית, אולם לדעת רוב הפרשנים, הניסיון לא צלח שכן "לפנות לחבר הקונגרס שלך" הוא עיקרון אמריקאי בסיסי, ורצה המקרה שהן נציגת אזור מגוריה בבית הנבחרים והן שני הסנאטורים המייצגים את מדינת מגוריה של פרופ' בלאסי-פורד, קליפורניה, הם דמוקרטים.
בתגובה הראשונה מצד סנאטור רפובליקני, אמר הסנאטור אורין האץ' מיוטה כי "היא עדה מושכת, היא אישה נחמדה". כשהתבקש להבהיר מה כוונתו ב"מושכת" אמר שהיא "נעימה" (pleasing). ב-CNN דווח כי מקור רפובליקני המקורב לוועדת המשפט נשאל איך התהליך מתקדם עבור "הצד שלו" והשיב: "כדאי מאד שברט קאבנאו יהיה משכנע ומרתק (compelling) באותה מידה".
"היא אישה נחמדה, אבל אין מספיק ראיות" הסנאטור לינדזי גראהם, רפובליקני מדרום קרוליינה (צילום: CNN)
הסנאטור לינדזי גראהם הגן בתוקף על על השופט קאבנאו ואמר, "אני שומע כל הזמן אנשים אומרים שהם מאמינים לה. מה שאני שואל הוא למה אתם לא מאמינים לו? מה יש בו שגורם לכם לא להאמין לו? בנוגע לדמוקרטים זה ברור - הם עמדו להצביע נגדו לא משנה מה". בהמשך דבריו תקף גראהם את סיפורה של המתלוננת השלישית, ג'וליה סווטניק, מבלי להזכירה בשמה וחרף העובדה שהוא ושאר חברי הוועדה הרפובליקנים סירבו להזמין אותה, או את המתלוננת השנייה דברה רמירז, להעיד בפניהם. בתום עדותה של פרופ' בלאסי-פורד הוסיף גראהם כי "עדיין אין לנו תאריך, אין לנו מיקום ולא היית יכול להוציא על סמך זה צו מעצר או חיפוש. היא אישה נחמדה אבל אין מספיק ראיות".
לאורך שאר השימוע המשיכה מיצ'ל לנסות - בעדינות יחסית ובסבר פנים יפות - למצוא חורים בעדותה של פרופ' בלאסי-פורד, ושאלה אותה מי שילם עבור בדיקת הפוליגרף שעברה (בה נמצאה דוברת אמת) ומי משלם את שכר הטרחה של עורכי דינה. אחד מפרקליטיה התערב והבהיר כי הוא ועמיתו מייצגים את מרשתם פרו-בונו, ואינם מצפים לכל תשלום עתידי, וכי הם שילמו על בדיקת הפוליגרף "כפי שנהוג באופן שגרתי".
הדמוקרטים המשיכו לנצל את זמנם כדי לשבח את אומץ לבה של העדה ולציין לפרוטוקול את הנקודות המוסיפות לאמינותה. הסנאטורית מייזי הירונו (דמוקרטית מהוואי) תקפה את סירוב הוועדה לזמן את מארק ג'אדג', והסנאטורית קמאלה האריס (דמוקרטית מקליפורניה) ניצלה חלק מזמנה להבהיר כי כתובעת בעברה, היא יודעת שקורבנות טראומה לא תמיד מדייקים בפרטי-הפרטים של מה שקרה לפני ואחרי התקיפה, וכי הפרקליטה מיצ'ל לא שאלה אותה כלל על התקיפה עצמה. לקראת סיום עדותה הבהירה מיצ'ל כי לטעמה, ועל פי ניסיונה כתובעת, ההליך בסנאט ובמיוחד חלקה בו ("במקטעים של חמש דקות") לא התאים כלל לירידה לחקר האמת. לאחר הפסקה קצרה תחל עדותו הנגדית של השופט ברט קאבנאו.
