החלה עדותו של המועמד לבית המשפט העליון, ברט קאבנאו, בתגובה להאשמות נגדו מצד פרופ' כריסטין בלאסי-פורד, לפיהן ניסה לאנוס אותה בהיותו תלמיד תיכון. טרם החלה העדות חזר יו"ר הוועדה צ'אק גראסלי (רפובליקני מאיווה) על דבריו בתום עדותה של פרופ' בלאסי-פורד, לפיהם הכניס לפרוטוקול את תצהיריהם בשבועה של שלושת האנשים בשמם נקבה פרופ' פורד כמי שנכחו במסיבה, לפיהם הם אינם זוכרים שהשתתפו באירוע כזה.
השופט קאבנאו פתח את דבריו בנאום הגנה תקיף, בו הדגיש את היעדר הראיות או העדויות התומכות לתלונתה של פרופ' בלאסי-פורד. בקול רועם, עף סף הניחר, ביכה קאבנאו את היחס לו זכו הוא ובני משפחתו מאז התפרסמו האשמותיה, הכוזבות לדבריו, של בלאסי-פורד ואחרות. "הסיפור שלה לא רק שלא הוכח - הוא הופרך!" קבע.
השופט האשים את חברי הוועדה הדמוקרטים בניהול "התנקשות פוליטית" נגדו וכינה את התהליך כולו "קרקס". קאבנאו חזר על האשמות שהשמיעו חברי הוועדה הרפובליקנים, כי הסנאטורית פיינסטיין בגדה באמונה של פרופ' בלאסי-פורד בכך שפרסמה את תוכן המכתב. (למעשה שמרה פיינסטיין על זהותה של המתלוננת בסוד עד שהסכימה להתראיין לפרוטוקול לוושינגטון פוסט).
השופט קאבנאו הצהיר בתקיפות כי "המאמץ הפוליטי שלכם והאיומים על משפחתי לא ידחפו אותי מן ההליך. אולי תנצחו אותי בהצבעה, אבל לא תגרשו אותי. מעולם לא תקפתי אף אישה מינית. תמיד יש להתייחס ברצינות להאשמות על תקיפה מינית. אבל גם לנאשמים מגיע להישמע".
לאחר מספר דקות של עדות בנימה תקיפה, כמעט זועמת, נשבר קולו של השופט קאבנאו בבכי כשסיפר כיצד, כאשר משפחתו נשאה את תפילותיה טרם השינה ערב אחד בשבוע האחרון, הציעה בתו בת ה-10 כי יתפללו גם עבור "האישה". פעם נוספת במהלך נאום הפתיחה הארוך, המפורט והמנומק שלו, החל השופט להזיל דמעה ונאלץ לעצור את עדותו, כאשר הזכיר את אביו, שלדבריו לימד אותו להיות מסודר ולשמור את לוחות השנה שלו, המוכיחים לדבריו שלא השתתף בשום מסיבה כמו שמתארת פרופ' בלאסי-פורד בעדותה.
לאחר מכן הודה קאבנאו לראשונה כי הוא "אהב לשתות בירה, עדיין אוהב", וכי לעתים נהג בתיכון להפריז בשתייה ("ולעתים מישהו אחר עשה את זה") אבל הצהיר שמעולם לא שתה עד אובדן חושים וחזר בתוקף על אמירתו שמעולם לא תקף אישה מינית. הוא התייחס לספר המחזור שלו, בו מופיעות רמיזות על שתייה מופרזת ומעשים מיניים, ואמר כי "ספר המחזור היה אסון. אני חושב שעורכיו רצו שהוא יהיה שילוב של (הסרטים) 'בית החיות', 'מהומה במועדון' ו'זמנים מהירים בתיכון רידג'מונט'..."
עוד התייחס קאבנאו לציטוטים בספר המחזור, אשר רמזו (באופן שקרי) כי קאבנאו ותשעה מחבריו שכבו עם תלמידה מסוימת באחד מבתי הספר המקבילים, אמר כי הכוונה היתה לא ששכבו איתה אלא שהיא "אחת משלנו". קאבנאו הדגיש את התמיכה הרבה לה זכה מנשים שהכירו אותו אז, וכי מכתב תמיכה עם 65 חתימות אורגן עבורו ללא מעורבותו "תוך לילה אחד". הוא לא ציין שמאז התפרסמו פרטים מסוימים והאשמות נוספות, משכו מספר מאותן נשים את חתימתן מן המכתב.
קאבנאו סיים לדבר, לאחר שפירט את עברו בטיפוח נשים כמתמחות, ציין שבחים מצד תלמידים ותלמידות על גישתו המכבדת, ותקף את הוועדה על כך ש"כעת אולי לא אוכל ללמד יותר. אני מאמן את הקבוצות של הבנות שלי בכדורסל. עכשיו אולי לא אוכל לאמן יותר".
לאחר נאום הפתיחה שלו ותשאול על ידי הפרקליטה רייצ'ל מיצ'ל, המייצגת את חברי הוועדה הרפובליקנים, שאלה הסנאטורית הדמוקרטית דיאן פיינסטיין (קליפורניה) את השופט מדוע, בניגוד למאשימותיו, הוא עצמו אינו קורא ל-FBI לחקור את ההאשמות. קאבנאו השיב בלהט: "אני רציתי להיות כאן למחרת!" כשהוא מתייחס ליום הפרסום הראשון של האשמותיה של פרופ' בלאסי-פורד. "במקום זה הקרקס הזה נגרר עשרה ימים", הוסיף. קאבנאו לא הביע התנגדות לחקירת FBI, אולם גם לא קרא לחקירה כזו בפה מלא אלא אמר: "מה שהוועדה תחליט מקובל עליי".
הפרקליטה מיצ'ל שאלה את קאבנאו לגבי שתייה והוא הכחיש שאי פעם שתה עד אובדן חושים, או שהתעורר עם יותר או פחות בגדים מכפי שזכר את עצמו נרדם בהם. לאחר מכן ביקש קאבנאו הפסקה והדיון התפזר לרבע שעה.
עם התחדש הדיון היה זה תורו של הסנאטור הדמוקרטי פטריק לייהי מוורמונט שדרש לדעת אם השופט קאבנאו חושב שמארק ג'אדג', הנאשם על ידי פרופ' בלאסי-פורד שהוא האדם השלישי שהיה בחדר בעת התקיפה לטענתה, צריך להיחקר אף הוא על ידי הוועדה. קאבנאו השיב שג'אדג' כבר מסר תצהיר בשבועה. כשלייהי שאל אם קאבנאו מזהה את עצמו בדמות "בארט או'קאבנאו" המופיע בספרו של ג'אדג' כמי שהתעלף משכרות במהלך בילוי ב"שבוע החוף". קאבנאו השיב "צריך לשאול את ג'אדג'" ולייהי הסכים איתו שמוטב היה אילו התאפשר הדבר.
בהמשך הדיון ניסו הסנאטורים הדמוקרטים דיק דורבין (אילינוי) ושלדון ווייטהאוס (רוד איילנד) שאלו את המועמד בנוגע לציטוטים וביטויים בספר המחזור שלו, והוא הדף את הניסיונות לקשור אותם להתנהגות פרועה והוללת. כך למשל אמר שההתייחסות ל-boofing, מונח סלנג מוכר שפירושו השתכרות באמצעות החדרת אלכוהול לישבן, טען קאבנאו שמדובר בהתייחסות לנפיחות (יעני פלוצים), ואף אמר ש"אם אתם רוצים לדבר אתי על בני 16 שמתבדחים על נפיחות, בבקשה". באשר לביטוי "ראלף" שמתייחס להקאות, לא הכחיש קאבנאו את המשמעות אך טען שהדבר מתייחס לקיבה רגישה ממנה הוא סובל, ולא להקאה בשל שכרות.
משלב זה ויתרו חברי הוועדה הרפובליקנים על שירותיה של הפרקליטה מיצ'ל - שעיקר תפקידה מלכתחילה היה למנוע את מראית-העין של 11 גברים מנסים לקעקע את עדותה של מתלוננת על ניסיון אונס - והחלו "לתשאל" את קאבנאו בעצמם, כששאלותיהם הולכות והופכות לנאום סניגוריה ניחר (כולל גינוי נמרץ לדמוקרטים על מה שהעזו לעשות לאיש הנפלא והחף מכל רבב שלפניהם), כולל השאלה הקשה: "האם עברת גיהינום, השופט קאבנאו?!". כמובן שהדמוקרטים עשו דבר דומה במהלך עדותה של פרופ' בלאסי-פורד, אם כי שבחיהם לאומץ לבה על שהחליטה להזדהות ולהעיד נאמרו בנימה רגועה בהרבה וכללו פחות השתלחויות בעמיתים לוועדה מן המפלגה היריבה.
הדמוקרטים הרבו לדרוש מקאבנאו להצטרף לקריאה לחקירת FBI, ובתגובה ציטטו הרפובליקנים בזה אחר זה את דבריו מלפני שנים רבות של סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן (שהוא דמוקרטי, כמובן) לפיהם "מי שדורש חקירות FBI מוכיח שאין לו מושג. לא הייתם רוצים שנסתמך על חקירות FBI משום שהן אינן מספקות מסקנה. הן אינו מספקות המלצות".
כשהסנאטורית איימי קלובושר (דמוקרטית ממינסוטה) ניסתה לעמת את קאבנאו עם סתירות בעדויות לטענתו שמעולם לא שתה עד אובדן חושים, הגיע השופט לשיא לוחמנותו כשניסה להביך את השואלת במענה "לא, ומה איתך", ונענה על ידי הסנאטורית "לי אין בעיית שתייה, אבל אבא שלי בן 90 ועדיין הולך לפגישות של אלכוהוליסטים אנונימיים".
המתשאלים הרפובליקנים האחרונים הנמיכו את הטונים, בעוד הסנאטורים הדמוקרטים קמאלה האריס (קליפורניה) וקורי בוקר (ניו ג'רזי) חידדו את השאלות בנוגע לשתיינות. האריס החמיצה הזדמנות כששאלה את קאבנאו אם עבר בדיקת פוליגרף ביוזמתו בנושא ההאשמות, כפי שעשתה המאשימה. קאבנאו השיב שלא וציין כי בדיקות פוליגרף אינן קבילות במשפט הפלילי. האריס נמנעה מלציין בתגובה שזה נכון, אבל זה אינו משפט פלילי אלא יותר כמו ראיון עבודה - וכי השופט ברט קאבנאו עצמו פסק בעבר כי למעסיקים מותר להשתמש בפוליגרף כדי להחליט אם לשכור אדם לעבודה, אם לאו.
הגישה התקיפה והלוחמנית בה נקטו השופט קאבנאו ורוב הסנאטורים הרפובליקנים צפויה לשמח מאד את הבייס ואת הנשיא. במיוחד בלט הסנאטור לינדזי גראהם, שב-2016 כינה את הנשיא "אידיוט" ש"אם נבחר בו - מגיע לנו" והפך בחודשים האחרונים לסנגורו התקיף ביותר של הנשיא בקונגרס כיום.
גראהם תקף את הדמוקרטים בחריפות ואמר כי מזימתם לעכב את המינוי עד 2020 בתקווה שינצחו בבחירות. הוא כינה את ההאשמות "הדבר הכי מחפיר שראיתי בקריירה שלי" ואמר לשופט קאבנאו "כשתראה את קייגן וסוטומאיור (שופטות העליון שמונו בידי אובמה), תגיד להן שלינדזי אומר שלום, כי אני הצבעתי בעדן ובחיים לא הייתי עושה להן מה שהדמוקרטים עשו לך". אולם השאלה הקריטית היא כיצד יגיבו החברים הרפובליקנים המתונים בוועדה - שבהם בעצם תלוי אישורו של השופט, שכן רק הם יכולים להכשיל אותה - לתצוגת ה"טראמפיזם" הזו.