ולדימיר בנקומו וג'ואל קואלר מעולם לא חשבו להגיע לארצות הברית עם עסקיהם. שני חובבי המאפים ניצלו החלטת ממשלה המאפשרת לעסקים קטנים ופרטיים להיפתח בקלות, ופתחו בית מאפה קטנטן בהוואנה, תוך שלקחו הלוואה של 5,500 דולרים מחבר, תנור ממטבח ישר ומערבל יד בודד להכנת מרנג.
רעבים להצלחה. בנקומו וקואלר (צילום: Jose A. Iglesias)
שישה חודשים אחר כך הם הצליחו להתקדם למאפיה נחמדה בשכונת וודאדו, לתוך מבנה שהוא פנינה אדריכלית משנות הארבעים, סמוך לפארק דה קויוטה ואוניברסיטת הוואנה, ואפילו דיווחו בסוף השנה על 3.5 מיליון פזו, שהם כ-135 אלף דולרים לרשויות המס של המקום, אבל אם חשבתם שזו קפיצה יפה בעסקים, חכו עד שתשמעו את ההמשך.
שינוי קטן במודל העיסקי שלהם ובנקומו, המומחה לאפייה, וקואלר, הראש העיסקי, מצאו עצמם עם עסק בשכונת קאנדאל במיאמי, החל מחודש אוגוסט. את ההתחלה הם מימנו בעזרת אחות המתגוררת בג'מייקה ומכירת חלק מחפציהם האישיים בקובה.
"הבעיה בקובה היא שאדם יכול לקבל רק רישיון אחד לפעילות כלכלית פרטית. אם אתה רוצה לפתוח עוד סניפים – אתה צריך לרשום אותם על קרובי משפחה, ולא רציתי לעשות מעשה לא חוקי", מספיק בנקומו את ההחלטה. ואפשר להבין זאת, מאופה פרטי, הוא מעסיק היום 25 עובדים.
אז העסק שם נשאר, והמקומות החדשים נוספו אליו ומשני חברים חובבי מאפים, הם היום אוחזים עסק שלא רק שמעסיק לא מעט עובדים, אלא שלקוחות רעבים ממש חיכו לו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. "קרוב למחצית הלקוחות שלנו כאן מכירים את השם עוד מקובה", הם מודים. ומה הם מציעים בעסק?בהחלט אפשר להתייחס למקום כפינת קובה קטנה במיאמי: עוגת בומבון המפורסמת וממתקים שהיו מוגשים בשנות ה-80 בשוק בהוואנה.
ואם זה יצליח כמו שהצליח עד עכשיו, השניים צופים התרחבות לעוד שני רבעים נוספים בעיר.
