יצרני הרכב האירופאים מנסים להפוך את כלי הרכב שהם מציגים לכמה שיותר חשמליים, כמו אלה שהושקו השבוע בתערוכה בפריז. זאת כדי למצב את עצמם כמובילים טכנולוגיים בתחום ולהתחרות בטסלה, אבל גם בשל תקנות האיחוד האירופי שלא ממש משאירות להם הרבה ברירות.

הסטנדרטים החדשים לגבי פליטת מזהמים יביאו אותנו לראות היצע יפה של רכבים חשמליים באירופה. בארצות הברית נראה שהדחיפה הרגולטורית של ממשל טראמפ חלשה יותר, אבל עדיין סבירה ואילו סין מפגרת הרחק מאחור.

הכללים החדשים יביאו ככל הנראה את מכירות המכוניות החשמליות מחלק זעיר של 0.6 אחוז למספר נאה של 14.5 מיליון כלי רכב בשנה, כשהצפי הוא שזה יימשך לפחות חמש או שש שנים. לא מעט שאלות נשארות פתוחות בנושא, כמו הזמינות של תחנות טעינה ומהירותן, בעיקר ביחס לרשת הגדולה טסלה.

גם מצד הלקוחות נשארים לא מעט סימני שאלה: מרביתם אומרים כי הם רוצים להשיג את המירב עבור כספם וחושבים שמכונית חשמלית מוסרית יותר בתיאוריה אבל בפועל רוכשים פחות היות והן יקרות יותר.

יצרניות הרכב עתה חייבות לקצץ בפליטת CO2 במכוניות החדשות הנמכרות באירופה ולהגיע עד שנת 2021 מ-130 גרם לקילומטר ל-95 גרם או לשלם קנסות כבדים. בשנה שעבר הייתה דווקא עליה בממוצע הפליטות, מ-118.1 גרם ל-118.5 גרם. ככל הנראה הסיבה לכך היא צלילת מכירות מכוניות הדיזל, בשל השערורייה של פולקסווגן ורמאות בדיקת הפליטות.

בארצות הברית הדברים עובדים היום אחרת: הנשיא טראמפ הציע דווקא להקל את הדרישות בנושא על ידי משטר אובמה, ואפילו חשב על להוציא את קליפורניה מהסדר הפליטות. קליפורניה דחפה את נושא המכוניות החשמליות לא מעט, ומספר כלי הרכב הנמכרים בה מעניק לה לא מעט השפעה בנושא. נתח השוק של מכוניות חשמליות בארצות הברית עומד היום על 0.6 אחוז בלבד.