לחוגי האלט-רייט והימין הגזעני בארה"ב נשבר הלב לרסיסים. האשמה בפשע הנורא: טיילור סוויפט. כן, כוכבת הפופ המצליחה, ששברה השבוע שתיקה ארוכה בענייני השעה וקראה לתושבי מדינת הבית שלה, טנסי, להצביע בעד פיל ברדסן, המועמד הדמוקרטי בבחירות לסנאט.

נו, אז? אתם שואלים. הרי הימין הקיצוני רגיל מזמן שאין לו הרבה תומכים בתעשיית הבידור, ושרוב המפורסתמים מתחרים זה בזה מי יגנה אותם חזק יותר. אז עוד סלבית מפלסטיק אמרה. איך אמר הצייצן הרפובליקני אריק אריקסון? "ילדות בנות 13 (קהל היעד העיקרי של הזמרת) לא יכולות להצביע". אז למה התגובה הקיצונית בימין הקיצוני? כדי לענות על השאלה הזו צריך לצלול עמוק לתוך ההזיות של ניאו נאצים.

האנשים הנחמדים האלה החליטו כבר לפני מספר שנים, באופן חד-צדדי אך בשכנוע עמוק מאין כמוהו, שטיילור סוויפט לא רק נראית כמו "אלילה ארית" ו"אתנה", אלא שהיא חולקת את דעותיהם וכמהה ליום בו תוכל להביע אותן בגלוי ובגאון. ריצ'ארד אנגלין, שייסד יחד עם דון בלאק את האתר הניאו-נאצי "סטורמפרונט", טען לפני בחירות 2016 כי הזמרת (המפורסמת יותר בכתיבת שירים ארסיים על האקסים שלה מאשר בהגותה בנושאי חברה וגזע) רק מחכה לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בכדי להתגלות כנושאת דגל העליונות הלבנה.

אז זה, כפי שכולנו יודעים, בוודאי לא קרה. אולם במשך קרוב לשנתיים מאז אותו ניצחון מפתיע בבחירות לנשיאות, סוויפט מעולם לא התכחשה במפורש לכת הביזארית שפיתחו סביבה הנאצים, וסירבה להתבטא בנושאי השעה בכלל. כשהופיעו בשיריה או סרטוני הווידאו שלה כמה אמירות בעד זכויות גאים, יכלו חסידי הכת לפטור זאת כמס שפתיים שהתעשייה כופה עליה. כשפעלה לעצור את הפצת הממים שכרכו את תמונתה לצד ציטוטים גזעניים ו\או תמונות של היטלר, הם יכלו לפטור זאת כצעד עסקי של שימור המותג ותו לא.

נבואתו סירבה בעקשנות להתגשם. הפעיל הניאו-נאצי אנדרו אנגלין (צילום: Southern Poverty Law Center)

אבל השבוע שמה הגברת סוויפט קץ לכל זה - או לפחות ברובו של דבר. לאחר שפתחה את מכתבה הפומבי לתושבי טנסי(פוסט באינסטגרם) בהסבר כי בעבר לא רצתה להתבטא פומבית בענייני הפוליטיקה, אולם אירועים אחרונים בחייה ובחיי הכלל הביאו אותה לשנות את דעתה - סוויפט לא סתם קראה להצביע בעד ברדסן, אלא הוקיעה את יריבתו מאשה מאשבורן במלים נוקבות על התבטאויותיה והצבעותיה נגד זכויות נשים, גאים, מיעוטים ומהגרים.

האמנית (שהחלה את דרכה כזמרת קאנטרי ולמרות המעבר לפופ עדיין נהנית מאהדה רבה במדינה שמתהדרת ב"עיר המוזיקה" נאשוויל), קבעה כי עמדותיה של חברת בית הנבחרים הרפובליקנית "מנוגדות לערכי טנסי", ובקיצור התייצבה באופן שאין לטעות בו במרכז המיינסטרים הדמוקרטי.

אז בביבים המקוונים של חוגי הימין הקיצוני (4chan וכיו"ב) שורר מאז פרסום המכתב אבל כבד. התגובות נעות בין "איך היא יכלה לעשות לנו את זה?!" ו"סתם עוד כלבה ליברלית" להסברים שהיהודים הכריחו אותה איכשהו לעשות את זה, בין אם בסחיטה או בשטיפת מוח.

"בסוף היהודים תפסו אותה. עצוב". שרשור באחד הביבים המקוונים של הימין הגזעני (צילום: ThinkProgress)

יש גם פלג אחד (תמיד יש כזה בתנועה פנאטית שמתרסקת על סלע האמת) שמתעקש שסוויפט היא בכל זאת "משלהם", והיא מתמרנת באופן סופר-מתוחכם ("שח בחמישה מימדים") כדי להעצים את הרגע בו תתגלה בדמותה האמיתית. בגזרת הממים הצחיקה במיוחד תמונה שהעלה אחד המעריצים הנבגדים של האלילה הארית, של פפה הצפרדע (דמות מצוירת שחוגי הימין הגזעני ניכסו לעצמם) כשהוא מזיל דמעה ומכוון אקדח לראשו.

ובמעבר חד מהזיות של אנשים חולים למציאות בשטח: את פוסט האינסטגרם שלה חתמה סוויפט בקריאה לכל תושבי טנסי להירשם להצביע ולבחור על פי צו מצפונם ב"מי שמייצג לטעמם את ערכי טנסי האמיתיים". התוצאה (או אם תתעקשו, צירוף המקרים)? גל אדיר של נרשמים - 65 אלף על פי הנתונים האחרונים - שנהרו פיזית ווירטואלית להבטיח, יום לפני המועד האחרון, את זכותם לבחור בשישה בנובמבר. האם היו אלה בוחרים שדעתם כדעת הזמרת, או דווקא כאלה שזעמו על "בגידתה באומה הארית" ונרשמו להצביע למאשבורן? בעוד ארבעה שבועות בדיוק יהיה לנו מושג טוב יותר.