ניתן להגיע לשלווה נפשית רק אם נוכל לחיות בשלום עם עצמנו; להפסיק לשפוט את עצמנו; להפסיק לבקר, לייסר ולהשפיל את עצמנו; להפסיק להתבייש בעצמנו; להפסיק לכפות על עצמנו. לדברי הפסיכולוגית, ד"ר צביה עמבר, מייסדת מכון אתגר, המרכז הישראלי בלוס אנג'לס לייעוץ, הדרכה ואימון אישי, כל אחד יכול לזכות בשלוות נפש.
התפנו ליהנות ממה שיש, במקום להצר על מה שאין
ד"ר עמבר, שאוחזת בידע ובניסיון של 30 שנים, מסבירה, כי המלחמה הקשה ביותר מתנהלת בין אדם לבין עצמו, והיא גם המלחמה המגוחכת ביותר, משום שמדובר במקרה בו המנצח מפסיד. במלחמה הזו התובע הוא הנתבע, הסנגור הוא הקטגור, השופט הוא המוציא לפועל. כל זאת, כאשר המטרה היא להתנהל בטוב ובנועם עם עצמנו. אך כיצד זה יתכן בעולם בו משגשגים התחרות, ההישגיות, המרדף וההשוואה?
לדברי ד"ר עמבר, כשאנו מפסידים במלחמה הזו, אנו מאשימים. חסרי המודעות מאשימים את הסביבה: את המדינה, העם, האישה, הבעל, התנאים והמצבים. מי שהחלו לפתח מודעות מאשימים את עצמם; ומי שהגיעו לבגרות מנטלית ולמודעות, לא מאשימים כלל. האנרגיה של האחרונים נתונה לפתרון המצב.
מי שמאשימים את עצמם, מתביישים בעצמם ומסתירים, הופכים למעין כדור שמתכחש לחסרונותיו ומנסה לייצג עצמו כ"מושלם". בהמשך לכך הם הופכים לחלק מהכדור שלא מסוגל לנוע בשום כיוון. יש מי שאינם מסוגלים להילחם בכך ועומדים עם הצד היפה, לכאורה, כלפי החברה. שאר הצדדים נסתרים ואותם אנשים ממשיכים להתבייש בחסרונותיהם. זהו כדור שלם שחושש לנוע, שהרי עם כל תנועה יתגלו החסרונות. בשני המצבים נוהגים אנשים אלה בדינמיקה של הימנעות. בפחד מעשייה, משום שבכל עשייה יש אפשרות לכישלון, ובכל מצב אין שלמות.
על מנת לחיות בשלום עם עצמנו אנו צריכים לשנות תפישת עולם. בעולם הערכים שלנו אנו חיים בפילוסופיה דיכוטומית; פילוסופיה של ניגודים. אנו מאמינים בשני כוחות מנוגדים הפועלים בנו: הטוב והרע, היפה והמכוער, האלוהי המלאכי והשטני, ההיגיון והרגש, הפחד והאומץ, ההצלחה והכישלון, הטוהר והשחיתות וכולי. מדובר על שני קצוות קיצוניים של רצף אשר מתנהלת ביניהם מלחמה מתמדת. מי יכניע את מי. מלחמה של האני בעצמי. אנו מאמינים שאם ה"חיובי" שבנו מכניע את ה"שלילי", סימן שאנחנו חזקים, ולהיפך. אנו נרדפים על ידי הדברים שהיינו צריכים לעשות ולא עשינו, שרצינו ולא השגנו, ששאפנו ולא הצלחנו.
"כל אחד יכול לזכות בשלווה נפשית", הפסיכולוגית, ד"ר צביה ענבר
על מנת לחיות בשלווה עם עצמנו, ממליצה ד"ר עמבר לשנות את תפישת העולם ואת פילוסופיית החיים: מתפישה דיכוטומית, של קצוות מנוגדים לתפישה הוליסטית של אחדות האדם. אישיות האדם היא מעין כדור המורכב מפסיפס של מגוון תכונות, מצבים ואפשרויות: טוב, רע, יפה, מכוער, מצליח, נכשל וכולי. בכל רגע נתון קוביה אחרת מהפסיפס באה לידי ביטוי. אך אין בכך לבטל את שאר הקוביות. כשאנו יפים הכיעור שבנו עדיין קיים; כשאנו רעים, הטוב שבנו עדיין קיים, הוא רק לא בא לידי ביטוי ברגע מסוים. כשאנו פוחדים, אנו עדיין אמיצים. מגוון המרכיבים קיימים בנו תמיד. לכן אין מלחמה בין הכוחות הנפשיים ואין מקום לחרדה, בושה או הסתרה. שהרי האישיות גדלה, מתפתחת ויש בה כל המרכיבים. אין חלק שנעלם. אם לא הבאנו לידי ביטוי חלק מסוים באישיות במהלך יום מסוים, הוא לא "הולך לאיבוד"; אם לא הבאנו לידי ביטוי את האומץ, אין לכך משמעות שהאומץ נעלם. הוא ישוב בהזדמנות אחרת. האישיות השלמה והייחודית נמצאת בתנועה מתמדת בכיוון מטרה. לכן אין דיכוטומיה בין רוע לבין טוב, בין כישלון לבין הצלחה.
הגורם השני שיש לשנות על מנת להגיע לשלווה נפשית, לפי ד"ר עמבר, הוא להפסיק להשוות, לחדול מתחרות וממרדף אחר ההישגיות. להשתמש ב"יש" ולהעצים אותו: "אנו לא יכולים לעשות דבר באשר למה שאין לנו. לכן רבים נוהגים להצר על מה שחסר להם ולא מתפנים ליהנות ממה שיש להם".
לדברי ד"ר עמבר, "על מנת לזכות בשלווה נפשית יש לעשות מה שרוצים מתוך מה שיכולים לעשות, בדרך אל המטרה הנכספת. זוהי ההגשמה העצמית. לא לקבל את המציאות, לא לקבל את עצמנו, לחיות במציאות לא רצויה משמע, לחיות בארץ אויב; בפחד, בהיחבא, בסתר, בלטשטש".
ד"ר עמבר מציגה ארבע אפשרויות להתנהלות: "יש מי שבוחרים לחיות ולקטר על החיים, המדינה, בני הזוג, המזל וכולי. יש מי שבוחרים לשים קץ, לקום ולשנות. יש מי שמתכחשים למציאות ומשחקים ב"כאילו"; ויש מי שמשנים מציאות לא רצויה למציאות רצויה, מתוך הרצון בהגשמה עצמית. כך, למשל, אם היתה רעידת אדמה והבית נהרס. האפשרויות הן לשבת ולהתלונן על שמתרחשות בעולם רעידות אדמה ולבכות על הבית שהיה ואיננו; לעבור לעיר אחרת; לחיות בחוץ בדומה לחיים בבית; לבדוק מה ניתן לעשות כעת, כשיורד הלילה ויש צורך במחסה, ולבחור באפשרות המתאימה ביותר".
השקיעו אנרגיה בהגשמה עצמית, במקום בהשוואה ותחרות
לדברי ד"ר עמבר, לעיתים המצב קשה. רע וקשה הם שני מושגים שונים. יכול להיות מצב קשה וטוב ויכול להיות מצב קל ורע. ברגע שמבלבלים בין שני מושגים אלה, הקשה הופך לרע ואז נעלמת השלווה הנפשית. שינוי, פירושו ללמוד מניסיון העבר על מנת לאתר אלטרנטיבות חדשות, מבלי לבכות את העבר, להצר על מה שהיה וללחום במציאות.
שלווה נפשית היא תחושה טובה, נעימה ושקטה בה תוכלו לזכות כשתכירו בעצמכם, תקבלו את עצמכם ואת המציאות; בה תוכלו לזכות כאשר תשמשו בבחירה החופשית על מנת לבחור באפשרות הטובה ביותר על מנת ליהנות ממה שחיים מזמנים לכם. ד"ר עמבר מזכירה, שבני אדם הם יצורים פוטנטיים, בעלי יכולת; לא אימפוטנטיים, חסרי יכולת, ולא אומניפוטנטיים, כל יכולים.
***
מכון אתגר מציע אפשרויות שונות לייעוץ ולאימון אישי, ליחידים, זוגות ומשפחות; חוגים להדרכת הורים; ייעוץ ואימון לאנשי עסקים; לימודי תעודה להדרכה ולאימון אישי; סדנאות והיכרויות לקשר זוגי; והרצאות להעצמה אישית ולהצלחה בחיים.
טלפון: 818.906.3595
אתר: www.etgarlifecoaching.com
דוא"ל: [email protected]
