שיטפון של מזומנים שמוציאים הדמוקרטים ברחבי ארה"ב בשבועות האחרונים של המירוץ לקונגרס (ולמעונות המושלים ובתי המחוקקים במדינות השונות) גורם לחילופי האשמות בקרב הרפובליקנים וכופה על המפלגה לעתור בתחינה נואשת בפני התורם הגדול ביותר שלה, כדי לשמור על סיכוי כלשהו למנוע השתלטות דמוקרטית על הבית התחתון. כך מדווח אלכס אייזנסטדט באתר פוליטיקו.
מאז סוף יולי הזמינו המועמדים הרפובליקניים ב-70 המירוצים התחרותיים ביותר מודעות טלוויזיה בשווי 60 מיליון דולר, בהשוואה ל-109 מיליון שהוציאו מועמדים דמוקרטיים. כך עולה מנתונים שנאגרו בידי גופי מעקב תקשורת ואומתו בידי פוליטיקו. הפער צפוי רק לגדול בעת שראש עיריית ניו יורק לשעבר, איל התקשורת הכלכלית מייקל בלומברג, מקיים את הבטחותיו להזרים 80 מיליון דולר בסיוע לדמוקרטים לכבוש את בית הנבחרים.
"בין אם זה המועמדים עצמם או עמותות חיצוניות, לא ראינו דבר כזה מעולם", אומר בריאן וולש, נשיא "אמריקה פירסט אקשן", עמותת-גג (super-pac)התומכת בנשיא טראמפ. "הם שופכים כסף במשאיות", הוסיף. הרפובליקנים, הנואשים לסיוע נוכח הפסדם המוחץ הן בזירת התרומות הקטנות והן בהתגייסות של אילי הון כמו בלומברג, פונים למיטיבם האמין ביותר: מיודענו איל הקזינו שלדון אדלסון.
הנדבן בן ה-85, שסייע רבות לניצחונו של הנשיא טראמפ בבחירות לפני שנתיים, שלח תרומה נוספת לעמותת-העל "קונגרשיונל לידרשיפ פאנד", המזוהה עם סיעת הרפובליקנים בבית הנבחרים. על פי שני הבכירים הרפובליקנים שמסרו את המידע, לא אפסה תקוותם שהאיש יתרום עוד בשבועות שנותרו למירוץ.
הרפובליקנים פונים גם לתורמים הגדולים האחרים שלהם, כמו האחים קוק ואחרים. ביום שלישי האחרון הופיע חתנו של הנשיא, ג'ארד קושנר, שנמצא בקשר שוטף עם אדלסון, הופיע בישיבת דירקטוריון של הקואליציה הרפובליקנית היהודית.
אולם למרות צעדים אלה ואחרים, הרפובליקנים מודים שהם עומדים להפסיד בתחום הכסף. קורי בליס, מנכ"ל הסופר-פאק של הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים, כינה את המצב "גל ירוק". צ'ארלי בלאק, פעיל רפובליקני ותיק, ממהר לתקן את הרושם שיש כשל במערך הלוגיסטי-כלכלי של המפלגה. "אנחנו מגייסים יותר מבדרך כלל בצד שלנו. הם מגייסים יותר מאי פעם בצד שלהם", הסביר והוסיף: "זה בגלל טראמפ. הוא הממריץ הגדול". יש לציין כי גם בבחירות 2016 הוציא מחנה קלינטון יותר כסף ממחנה טראמפ. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.
הדמוקרטים משתמשים ביתרון המזומנים שלהם לא רק כדי לחזק את סיכוייהם של מועמדים במירוצים שבהם יש להם סיכוי טוב לנצח, אלא גם כדי לכפות על הרפובליקאים להשקיע כסף ולשחק הגנה בנפות בית נבחרים או מירוצי סנאט שפעם היו ניצחון אוטומטי. כתוצאה נאלצת המפלגה לצמצם הפסדים ולהפסיק לתמוך במועמדים שמתחילים להיראות כמו מקרה אבוד - והדבר מטבע הדברים גורם ל"דם רע" מצד אותם מועמדים, החשים נטושים במערכה על ידי המנגנון שלהם.