אם אתם לקוחות של חברת Verizon בחוף המזרחי, סביר להניח שהטלפון או הטאבלט שלכם הגיעו ממחסן מסוים חסר חלונות שממוקם ליד הגבול של טנסי עם מיסיסיפי. בפנים נמצאים מאות עובדים, רובם נשים, כאשר כולם ללא יוצא, או יוצאת מן הכלל מרימים יחד קופסאות במשקל של עד 45 פאונד, מלאים במכשירים סלולריים ואחרים.
הרמת קופסאות כבדים הביאה להפלה. אילוסטרציה (צילום: shutterstock.com)
המקום לא ממוזג, והטמפרטורות יכולות להגיע ל-100 מעלות. עובד המתעלף באמצע יום עבודה הוא מחזה שיגרתי במקום. אריקה הייז הייתה אחת מהמתעלפות, אבל הסיפור שלה טרגי יותר מעילפון, והוא רק דוגמה אחת לפגיעה של שוק העבודה בנשים, ובעיקר בכאלה בהריון.
ערב אחד בינואר 2014, לאחר שמונה שעות של הרמת קופסאות כבדות, רצה הייז במהירות לחדר האמבטיה. מכנסי הג'ינס שלה היו מלאות בדם. היא הייתה בת 23 ובשליש השני להריונה הראשון, וגם הייתה בעלת מודעות: ברגע שנודע לה שהיא בהריון, היא ביקשה מהממונה עליה לעבור לעבוד עם משקלים קלים.
הבוס אמר לא, ואז שוב ושוב לא, כשחזרה ופנתה בבקשה ההגיונית נוכח מצבה הרפואי. ביום העילפון היא איבדה את העובר. "זה היה הדבר הנוראי שחוויתי בחיי", היא מעידה. והיא לא היחידה: שלוש נשים נוספות הפילו בשנת 2014 במחסן, כאשר היה בבעלות בריד לוגיסטיקה. מאוחר יותר באותה השנה, נרכש המקום על ידי חברה גדולה יותר, XOP לוגיסטיקה שמה, והבעיות נמשכו: אישה אחרת הפילה במהלך הקיץ, ואז באוגוסט הפילה עובדת נוספת בשם סיידריה ווקר. הנשים כולן ביקשו להקל את עבודתן ואף הביאו אישורים מהרופאים המטפלים.
הפילה בחודש הרביעי. בי (צילום: MIRANDA BARNES)
מדובר בהתנהלות נפוצה באמריקה התאגידית. מעסיקים מסוימים לא מקדמים אימהות או משלמים להן פחות, אחרים מפטרים נשים לפני שהן יכולות לקחת חופשת לידה, אבל אצל נשים העובדות במשרות תובעניות פיזית מדובר בבעיה גדולה אף יותר.
לפי רישומי בתי המשפט לא מעט נשים חוו הפלות לאחר שמעסיקים התעלמו מבקשותיהן להקלת עבודה, והן נאלצו לסחוב מזרנים כבדים, קופסאות גדולות או עגלות עמוסות. הן עבדו בבתי חולים, סניפי דואר, נמלי תעופה, בתי סוהר או חברות תרופות. מה שעצוב בכל העניין הוא שהסירוב להכיל נשים בהריון הוא לעתים קרובות חוקי לחלוטין.
לפי החוק הפדרלי חברות לא בהכרח חייבות להתאים את עבודתן של נשים הרות למצבן, גם אם הרופאים מספקים מכתבים מאשרים. לפי החוק הפדרלי, חברה צריכה להתאים את עבודתה לאישה בהריון "רק אם היא כבר עושה זאת עבור עובדים אחרים, הדומים ביכולתם או בחוסר יכולתם לעבוד".
במילים פשוטות – חברות שלא נותנות למי מהעובדים הפסקה, לא מחויבות לעשות זאת עבור נשים בהריון. לפי טענות העובדים, זו בדיוק השיטה שהבעלים הנוכחי של המחסן המדובר פועלת לפיה. בחודש אוקטובר האחרון, אישה בת 58 נפטרה מדום לב במקום. היא התלוננה בפני עמיתים על תחושה רעה, ולפי דו"ח המשטרה ופוסטים של עובדי המקום ברשתות החברתיות, המפקחים דרשו מהם להמשיך לעבוד גם כשהיא שכבה מתה על הרצפה.
בכל מפגש קונגרס מאז 2012 עולה הצעת חוק שמטרתה לעזור לנשים בהריון, כפי שחוק המוגבלויות עזר לאנשים עם מוגבלויות: לדרוש ממעסיקים להכיל את אלה שבריאותם מבקשת זאת. עם זאת, ההצעה מעולם לא הצליחה להגיע לדיון.
לא מעט עובדות הרות שההמלצות הרפואיות לגביהן לא כובדו. חברת XPO (צילום: MIRANDA BARNES)
"אנחנו מוטרדים מאוד מהאשמות הללו", אמר דובר ורייזון, ריץ' יאנג. "יש לנו אפס סובלנות לסוג כזה של התנהגות. פתחנו בחקירה פנימית והדברים הללו אינם עולים עם הערכים שלנו", התעקש. ארין קורץ, דוברת XPO הוסיפה: "אנחנו מופתעים מהדברים שהתרחשו במתקן הזה. הם בכלל לא דווחו להנהלה". לדבריה במחסן יש חלונות והחברה אינה סובלנית כלפי התנהגות מפלה. על ההפלה של ווקר אמרה כי "אנחנו בודקים את הדברים".
יש להדגיש כי עבור רוב הנשים עבודה בזמן הריון בטוחה. עם זאת "קיים סיכון מוגבל להפלות בקרב נשים המרימות דברים כבדים במסגרת עבודתן", לפי ההנחיות שפורסמו השנה על ידי הקולג' האמריקני לגינקולוגים. מחקר רפואי הבודק קשר בין עבודה תובענית פיזית למוות עוברים מתקיים מזה שני עשורים, אם כי יש ויכוח על חוזק הקשר בין הדברים. לדברי החוקרים קשה לבנות מחקר המבודד את ההשפעה של הרמת משא כבד לגורמי סיכון אחרים כמו תנאים קיימים.
במחקר שנערך בשנת 2013 בדנמרק, נמצא כי הסיכון למוות עוברי גדל משמעותי כאשר נשים הרימו חפצים כבדים בתדירות גבוהה. החוקרים שיערו כי הרמה וכיפוף יכולים להפחית את זרימת הדם לרחם. אפשרות נוספת, לפי החוקרים, היא הסתת הדם מהרחם לשרירים. הסכנות גדולות בעיקר עבור נשים שההריונות שלהם מסווגים כהריונות בסיכון.
"כאשר מעסיקים מתעלמים מההמלצות הרפואיות הללו, הם מסכנים את בריאות הנשים", אומרת רבקה ג'קסון, מנהלת מחלקת יולדות וגינקולוגיה בבית החולים הכללי של סן פרנסיסקו. מחסנים הם בין מקומות העבודה הגדלים במהירות, ומעסיקים יותר ממיליון אמריקאים, בשל הרכישות ברשת.
הייתה עם הייז תחת אותה מפקחת. מורל (צילום: MIRANDA BARNES)
מדובר במשרות שמגיעים אליהן לרוב אנשים ללא תארים אקדמיים, ובצד המזרחי של ממפיס מעניקים בהן שכר הולם. בניהול XPO המשמרות יכולות להגיע ל-12 שעות, העובדים מקבלים חצי שעת הפסקה לארוחת צהריים ועוד שלוש הפסקות בנות 15 דקות נוספות. העובדים הוזהרו כי מי שלוקח לעצמו הפסקה לא מאושרת, יאחר או יצא מוקדם – עבודתו תופסק, אלא אם כן הסיבה "מוגנת מבחינה חוקית". חוק ההבחנה להריון אינו מעניק הגנה כזו.
הייז, כמו שצוין, היא לא היחידה. גם חברתה טאשה מורל הגיעה לאותו המצב בדיוק. שתיהן, כמה לא מפתיע, היו תחת אותה המפקחת: אמלה בוקביץ. לטענת בוקביץ היא תמיד עשתה את כל הצעדים לבוא לקראת עובדיה, והקפידה כי נשים בהריון לא מרימות משאות כבדים. מעניין, שבאותו המקום הפילה גם צ'סיסטי בי, בת ה-33, שהייתה בחודש הרביעי להריונה. גם כאן פתק מהרופא לא עזר.
"נשים לא צריכות לבחור בין שמירה על כללי הרופא או התפקיד שלהן", אומר הסנאטור הרפובליקני מנבדה, אחד מ-150 נותני החסות לחוק הגנת העובדים. לעומתו הסנטור למאר אלכסנדר מטנסי, רואה את הוספת החוק כהוספת שכבה חדשה ומבלבלת של תקנות, מה שהוביל אותו להציע הצעת חוק מתחרה, לפיה יורחבו הגנות על נשים בהריון אבל רק במקרים מסוימים.
"זה מאפשר למעסיקים לא להעניק התאמות אם הם לא מספקים אותן לעובדים אחרים במצבים דומים. זה מנגנון שימושי להתעלמות", הגיבה על כך אמילי מרטין מהמרכז הלאומי לנשים.
