שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב אמר היום (ראשון) כי מוסקבה החלה לנסח תשובות לשאלות שהועברו לה על ידי גורמים רשמיים בארצות הברית העוסקות בהסכמי הנשק שבין שתי המעצמות. כך פורסם בסוכנות הידיעות הרוסית RIA.

"רק לפני שבוע, כמה ימים לפני שארצות הברית הודיעה כי בכוונתה לעזוב את אמנת הכוחות הגרעיניים, העבירו לנו האמריקנים, באמצעות השגרירות שלהם במוסקבה, רשימה של שאלות שמדאיגות אותם", אמר לברוב.

ב-20 לאוקטובר אישר הנשיא דונלד טראמפ כי ארה"ב תפרוש מאמנת הגבלת חימוש מול רוסיה שנחתמה עוד בתקופת המלחמה הקרה והרחיקה טילים גרעיניים מאירופה במשך שלושה עשורים. "נצטרך לפתח את כלי הנשק הללו", אמר הנשיא לכתבים בנבאדה לאחר עצרת תמיכה. "אנחנו הולכים לסיים את ההסכם ואנחנו הולכים לפרוש".

אמנת הכוחות הגרעיניים לטווח בינוני (INF) אוסרת על פיתוח ופרישה של טילים קרקעיים המשוגרים מן הקרקע בעלי טווח של 500-5,500 ק"מ. היא נחתמה בשנת 1987 על ידי הנשיא לשעבר רונלד רייגן ומנהיגה האחרון של ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב. האמנה הביאה לפירוקם של קרוב ל-2,700 טילים לטווח קצר ובינוני, ושמה קץ לעימות מסוכן בין טילי הפרשינג והשיוט של ארה"ב לבין טילי ה-SS-20 הסובייטיים באירופה.

על פי הדיווחים השונים, היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, ג'ון בולטון, השלישי בתפקיד זה בפחות משנתיים ומתנגד ידוע להסכמי הגבלת חימוש, הוא שדחף להחלטה לפרוש מן האמנה. ארה"ב טוענת כי רוסיה מפרה את אמנת ה-INF בפיתוח ופרישת טיל הנובאטור החדש שלה. על פי תנאי האמנה, יחלפו שישה חודשים עד שהפרישה האמריקאית תיכנס לתוקף. בולטון תומך גם בביטול אמנת "ניו סטארט" שנחתמה בין הנשיא אובמה לנשיא רוסיה דאז דמיטרי מדבדב, המגבילה את פרישת ראשי הנפץ האסטרטגיים בכל צד ל-1,550. האמנה תפקע ב-2021.