בשק העשייה העמוס של השחקנית, מיה דגן, אפשר למצוא מגוון רחב וצבעוני של דמויות שגילמה בתיאטרון, בקולנוע ובטלויזיה הישראלית. החל מתפקידים בתיאטרון בית ליסין, אליהם הצטרפה בתחילת הדרך ונבחרה לשחקנית המבטיחה ביותר. שם שיחקה בין היתר גם ב"חתולה על גג פח לוהט", "אילוף הסוררת", ולאחרונה נוספו לכל אלה מחזות הזמר בהם השתתפה בתיאטרון הקאמרי, בהם "מצחיקונת", "שורת המקהלה" ועוד.
מאז הפציעה דגן על מסך הטלוויזיה, בסדרה "השיר שלנו", היא לא עוצרת, עם תכניות כמו "גומרות והולכות" ו"אמאל'ה". היא השתתפה גם ב"מועדון לילה" ולאחרונה שמשה שופטת בתוכנית הכישרונות "גוט טאלנט ישראל". בקולנוע ראינו אותה בסרטו של אורי ברבש, "קאפו בירושלים", וב"פעם הייתי" של אבי נשר. אין ספק שהיריעה קצרה מלהכיל את שלל התפקידים שגלמה דגן בשנים האחרונות. אך אפשר לומר שבשנת 2018, כשהיא חוגגת 43, כל בית בישראל מכיר את דגן, בין אם כשחקנית, קומיקאית או מנחה. "וואו. לא יאמן שאני כבר בת 43. השנה היתה די מדהימה. הספקתי לעשות כל כך הרבה", מתוודה דגן, שמופיעה בימים אלו בסרטו החדש של אבי נשר 'סיפור אחר'. "היתה שנה נורא מעניינת ופוריה מבחינת עשייה: החל בללמוד לרקוד לתפקיד של קאסי במחזמר 'שורת המקהלה' בקאמרי וכלה בלצלם את הסרט עם אבי".
דגן מככבת לצד ששון גבאי ("ביקור התזמורת", "פולישוק"), יובל סגל ("פאודה", "מתנה לשמיים"), ג'וי ריגר ("החטאים", "עמק") והזמר נתן גושן, בסרטו החדש של נשר, שיוקרן בפתיחת פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס, ב-6 בנובמבר. "כמו כל הסרטים של אבי, ואולי אפילו קצת יותר מהשאר, גם הסרט הזה עוסק במשפחה. במורכבות של היחסים בין הורים לילדים. אבי יודע לגעת בנושאים האלה בצורה כל כך רגישה, מיוחדת ובעיקר מורכבת. שום דבר לא מובן מאליו או צפוי, ובתוך כל זה מככבים הישראליות שאבי מעריך כל כך, היחסים המורכבים בין דתיים לחילונים והאופן בו בני אדם הם מי שמגשרים על פערים", אומרת דגן, שזו הפעם השנייה בה היא משתתפת בסרט של נשר.
הפעם הראשונה בה כיכבה בסרט של נשר היתה בסרט "פעם הייתי". אז גילמה את קלרה, ניצולת שואה, וזכתה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר לשנת 2010. דגן מוסיפה על העבודה עם נשר ועל התפקיד שקיבלה בסרט הראשון שלו, שהיה אהוב עליה ביותר "אני עושה תיאטרון כבר 20 שנה ואוהבת את זה אהבת נפש. את שני הסרטים שלי עשיתי עם אבי. בעיני קלרה מ'פעם הייתי' היא הדמות שהכי התחברתי אליה. הנפש הרגישה והפצועה של ניצולת השואה הזו נגעה לליבי, ואבי ראה את זה מההתחלה. יש לו יכולת לראות מעבר למה שאחרים רואים".
בסרט החדש של נשר 'סיפור אחר', לפי תסריט שכתבו נשר והפסיכולוג ד"ר נעם שפנצר, מגלמת דגן את דמותה של טלי עבאדי, מתווכת נדל"ן גרושה, שביתה ענת (ג'וי ריגר) החליטה לחזור בתשובה יחד עם בן זוגה שחר, אותו מגלם הזמר נתן גושן. דגן, או יותר נכון, טלי, לא מוכנה לקבל את הגזירה ויחד עם הסב הפסיכולוג (ששון גבאי) הם מגייסים את הגרוש שלה, אביה של ענת (יובל סגל) ומנסים לסכל ולבטל את החתונה. "אני גדלתי בבני ברק. לא הייתי דתיה, אבל העולם הדתי מוכר לי מאוד", אומרת דגן על החיבור שלה עם הדמות של טלי. "זוהי חברה מאוד סגורה עם חוקים משלהם, וכשהילד שלך חוזר בתשובה כל העולם הקודם שהוא חי בו הופך זר. אם תרצה לשמור איתו על קשר תצטרך להתאים את עצמך אליו. זה לא תמיד עובד. מאוד התחברתי לצד האימהי שלי, הצד המגונן שרוצה לשמור את הילדים קרובים אליך כמה שאפשר".
מתוך כרזת הסרט "סיפור אחר"
'סיפור אחר' מציג תמונה של החברה הישראלית במיוחד בימים בהם השיח בישראל מדבר על הדתה. מבחינת דגן מדובר קודם כל בסיפור משפחתי אישי "אני חושבת שמה שיפה בסרט הזה שבסופו של דבר הוא אכן מתחיל בסיפור מאוד ברור של ילדה שחוזרת בתשובה והמשפחה שלה שמנסה להניע אותה מהמעשה, אבל כדרכו של אבי (נשר) הרבדים והעומקים שהסרט הזה מציג מהר מאוד הופכים לאנושיים. ליחסים טעונים בין אנשים. הדת, לאו דווקא מככבת בסרט, אלא המורכבות של ההורות. תמיד אומרים שהורים יעשו הכל למען הילדים, אבל הסרט דווקא מציג זווית אחרת. בסופו של דבר האינטרס האישי של כל דמות פה הוא המכריע. טלי, הדמות שאני משחקת, יותר משהיא רוצה להציל את ענת, היא מפחדת להשאר לבד".
לדמות המורכבת של טלי, דגן נקשרה דרך החיבור הבסיסי ביותר שלה כאמא לביתה, אמליה, "אני אמא טוטלית ולעיתים חרדתית. לא יודעת אם קיצונית כמו טלי אבל החיבור הסימביוטי שיש לי עם אמליה הוא מדהים. היא חלק גדול מחיי". דגן הפיחה חיים בדמות האמא שהולכת עד הסוף, על מנת לא להישאר לבד ולא לאבד את ביתה, ונראה כי הצליחה לתת לדמות חלק מהניצוץ הקומי והאנושי שמייחד אותה, "הטוטליות של הדמות מרתקת אותי. הגבול הדק בין הקומיות שלה לדרמה הגדולה שמתרחשת אצלה יצרה דמות מעניינת מאוד. לא חשבתי לרגע שהדמות הזאת מצחיקה בשום צורה וכשהייתי בהקרנות נדהמתי מכמות הצחוק שטלי עוררה בקרב הצופים באולם. זה היה מקסים".
צילום: דניאל קמינסקי
כשהיא מסתכלת לאחור על ימי הצילומים הגדושים שעברה עם נשר וצוות השחקנים המוכשר, היא מספרת על צוות מגובש ועל הקושי שלה להתחבר לשנאה של הדמות שלה לחתן, אותו משחק נתן גושן: "היה מאוד קשה לשנוא את נתן. הוא כל כך מקסים ומוכשר, נעים ומקסים. זאת היתה חתיכת משימה. מעבר לזה היה לי תענוג לשחק את טלי. עוד דבר שהיה קשה זה לצלוח טייקים עם ג׳וי בלי לפרוץ בצחוק גדול. החיבור שלנו היה נהדר והיא שחקנית כיפית כל כך, שהיתה חגיגה על הסט". על נשר היא מספרת, כי מדובר בבמאי מיוחד ואבהי "וואו! אבי הוא מתנה. מתנה לקולנוע, מתנה לשחקנים. זאת חוויה נדירה להיות איתו על הסט. יש אוירת קדושה כשמצלמים סרט. ברצינות תהומית ועיניים של ילד בגן משחקים הוא מתרגש איתך, בוכה איתך וצוחק איתך. ברגע שעשית סרט עם אבי אתה כבר משפחה ואין דרך חזרה. הוא רואה לך לתוך הנשמה ופשוט גורם לך להיות יותר טוב ממה שחשבת שתהיה. אני כל כך אוהבת אותו כיוצר וכאדם".
הסרט פותח את המהדורה ה-32 של פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס, אותו יזם בשנות ה-80 מאיר פניגשטיין, המתופף של להקת כוורת. הפסטיבל מציג מדי שנה מאות סרטים וסדרות ישראליות, במשך כשבועיים בחודש נובמבר. הוא מושך אליו קהל רב וכוכבים רבים פוקדים אותו, גם מהוליווד האמריקאית וגם מהוליווד הישראלית. "אני חושבת שהאנשים שיבואו לראות את הסרט יצאו בתחושה שהם חוו חוויה מרתקת, מעניינת, מפתיעה ובעיקר מרגשת. הסרט מחבר אותך לשורשים הרגשיים והמשפחתיים. האמת, שלא משנה מאיזו דת אתה או מאיפה באת בעולם, בני אדם הם בני אדם ועל זה הסרט מדבר, על משפחה. אכן, סיפור אחר".
באירוע פתיחת הפסטיבל יקבל נשר פרס על הישגיו בקולנוע ובטלוויזיה ופרס על פועלו כתסריטאי וכבמאי. דגן לא תהיה נוכחת באירוע הנוצץ בשל התחייבויות קודמות, "לצערי הרב לא אגיע, כי יש לי הצגות. הייתי בטורונטו וזו היתה אחת החוויות העצמתיות שחוויתי. לראות את האולם מפוצץ בקהל ולשמוע את מחיאות הכפיים בסוף הסרט, כשכל הקהל עומד על הרגליים. זו היתה חוויה מטורפת".
היום, כשהיא חושבת על התפקידים הרבים בקריירה שלה, היא מסתכלת קדימה ומאחלת לעצמה להמשיך בעשייה, "להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ואת מה שתמיד חלמתי לעשות כבר כשהייתי ילדה. לעבוד המון שנים עם אבי. אני מאחלת את זה לכל שחקן". על הדרך היא כבר יכולה לקרוץ לעבר החלום הבא: "החלום הגדול שלי זה ברודווי ורק בתקופה האחרונה אני מעזה לומר בקול רם: 'זה הולך לקרות'. כרגע זה רק במחשבות אך העובדה שגם ששון משחק שם וגם שירי מימון, גורמת לזה להיות יותר מוחשי מתמיד". אומרת דגן ומקווה שבעתיד הלא רחוק תוכל לכבוש גם את הפסגה הזו.
צילום: עידו איז׳ק
