שינוי רדיקלי במערכת החינוך של לוס אנג'לס, או סידור מחדש של הכיסאות?

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מהפכן, או סתם סדרן כיסאות? המפקח הכללי של נפת החינוך המאוחדת לוס אנג'לס, אוסטין ביוטנר (צילום: לוס אנג'לס מגזין)

המטרה  היא להגביר את מדדי הצלחת התלמידים וגם לחסוך כסף, בעת שבכירי הנפה מזהירים כי בעיות פיננסיות חמורות מאיימות להכניס את נפת החינוך המאוחדת של לוס אנג'לס לחדלות פירעון. תחת תוכנית שעדיין נמצאת בשלבי פיתוח חשאיים, מתכוון ביוטנר לחלק את מערכת החינוך ל-32 "רשתות", במהלך שיעביר סמכויות ותקציבים מן המשרד המרכזי אל השכונות.

במטה נפת החינוך בדאונטאון לוס אנג'לס, מתבקשים לאחרונה מנהלי מחלקות ועובדים אחרים להסביר את תפקידיהם ולהצדיק את המשך קיומם של התקנים שהם ממלאים במערכת חינוך רזה, יעילה ומבוזרת יותר. תוכנית הרשתות אינה מיועדת לפרק את נפת החינוך המאוחדת, אבל היא צפויה לשנות את הדרך בה היא ובתי הספר בתחומה פועלים.

"המפקח מנסה לנוע קדימה לעבר מערכת מבוזרת המעמידה את התלמיד בראש סדר העדיפויות", אמר אדם המקורב לתהליך, שדיבר בעילום שם מפני שלא קיבל אישור רשמי להתראיין בנושא. "הוא מנסה לייצר תוצאות חינוכיות טובות יותר. זו המטרה מספר אחת". המקור הוסיף כי "את הכסף שייחסך מהביורוקרטיה ניתן יהיה להפנות חזרה לחינוך ברמת בית הספר והן למזער את המשבר הפיננסי שהנפה ניצבת מולו". בוטנר עצמו סירב להגיב באמרו שמוקדם מדי לדבר על עבודה שטרם הושלמה.

יותר סמכות לבתי הספר עצמם? (ביה"ס קרנשואו היי; צילום: דנה גולדסטין)

הנקודות הבאות בתוכנית מוצגות היום בלוס אנג'לס טיימס כידועות, על אף היעדר אישור רשמי:
הרשתות יהיו מבוססות-אזור.
כל רשת תכלול מוסדות חינוך מכיתה א' עד יב' ותפתח תוכניות אקדמיות מגובשות לאורך מסלול הלימודים.
כל רשת תיתן דין וחשבון לאחד ממספר מטות אזוריים
מספר העובדים במטה המרכזי יקוצץ בחדות, וכך גם התחומים שבסמכותו.
בתי ספר ורשתות יקבלו שליטה רבה יותר בתחומי קליטת עובדים ותקציבים.

מנגד ישנם עדיין דיונים על חלוקת תחומי האחריות בין בתי הספר והרשתות מחד והמטה המרכזי מאידך, וכן אם לאפשר לבתי ספר ממלכתיים להתחיל להתנהל כמו בתי ספר "צ'רטר".

ההיסטוריה מניסיונות דומים, בלוס אנג'לס ובמקומות אחרים לא מבשרת טובות ליוזמה של ביוטנר. ב-1993 הוחלט כי נפת החינוך המאוחדת תחולק ל-32 "צבירים". רבים במערכת אומרים כי מדובר בסידור מחדש של הכיסאות, כי כבר יש מטות אזוריים שמטפלים ברוב העבודה מול בתי הספר.

גם בני יורק לא צלח מהלך דומה. ב-2007 החליפה מערכת בתי הספר של העיר את הביורוקרטיה הממורכזת שלה בכמה עשרות רשתות, שאת חלקן ניהל משרד החינוך העירוני ואת חלקן ניהלו מלכ"רים. היוזמה הפחיתה עלויות אך לא הציגה שיפור בהישגי התלמידים, ותוך שמונה שנים פורקו רוב ה"רשתות" והסמכות חזרה לידי מפקחים אזוריים מטעם משרד החינוך העירוני כבעבר.