כשמירה נחמן רכשה את המצלמה הראשונה שלה בגיל 40 ונסעה לצלם ברחבי העולם, היא לא חשבה שכמה שנים לאחר מכן היא תציג את התצלומים שלה בגלריות נחשבות בניו יורק. בימים אלה היא מציגה את תערוכת הצילומים, STRIP, במלון מייד (Made) במיד טאון, ניו יורק. היצירות בתערוכה מציגות נופים אורבניים בין תל אביב לבין ניו יורק. בקרוב תוצג התערוכה גם באחת הגלריות הנחשבות במנהטן, ה-Maison 10, שעל השדרה החמישית.
נחמן החלה את דרכה בתחום הצילום לפני כעשר שנים. מזה עשרים שנה שהיא עוסקת בראיית חשבון ועד היום היא מנהלת עסק מצליח בתחום. אך היא תמיד הרגישה וידעה שהאמנות נמצאת בנשמתה. "מהיום שאני זוכרת את עצמי אני אמנית בנשמתי. תמיד עניינו אותי האסתטיק והמגע עם החומרים. זה ליווה אותי כל חיי, אך תמיד פעלתי במסגרת המוסכמות של ההורים והחברה. אחרי שסיימתי את השירות הצבאי, רציתי ללמוד בבצלאל, אך בבית דחפו אותי ללמוד משהו פרקטי. כך שאני במלחמה עם עצמי במשך שנים". מבחינתה התקופה בה נכנעה ולא עסקה באמנות, היתה תקופה בה היא הדחיקה דברים ופשוט לא הרגישה.
בגיל 40 התגרשה נחמן והחלה לעסוק באמנות. היא התנסתה בציור ומהר מאוד צללה אל תוך עולם הצילום. בלי לימודים מקדימים ומתוך תחושת דחף פנימי, רגשות ואינטואיציה, "זה קרה אצלי באופן אינטואיטיבי, כמעין תקשורת שעוברת דרכי. התחלתי לטייל בכל מיני מקומות בעולם וניסיתי להבין איך מצלמים. מעולם לא למדתי צילום. זה משהו שאני מרגישה פיזית, משהו אנרגטי".
הלימוד העצמי הביא אותה ליצור ללא גבולות, "לא מדובר על נכון או לא נכון. אין ביקורת עבודות. הבאתי את האמת שלי אל תוך היצירות ונוצרו אוספים שונים ומגוונים מתקופות שונות בהתפתחות יכולת הצילום שלי. שחור לבן, צבע, מעובד אקסטרים, תשלילים וכדומה, שנראים שצולמו על ידי צלמים שונים". היא נזכרת בתקופה בה החלה להתנסות בעולם הצילום, "עבדתי במשך תקופה עם אוצר והרגשתי שהוא מנסה להכניס אותי לתבנית מוכרת. לא אהבתי את זה. החלטתי להמשיך משם לבד, רק אני ותחושות הבטן שלי. עם אמונה ובו זמנית חוסר אמונה בעצמי. כשאני מצלמת אני נמצאת במצב נטול זמן ומקום. זה מצב שמאפשר לי להישאר נאמנה רק לרגע עצמו, סוג של מדיטציה".
במשך עשר שנים היא לא הציגה את התמונות שלה לאף אחד. יום אחד היא החליטה לבדוק כיצד נראות התמונות בפיתוח. "הלכתי לפתח אצל פוטו פראג' המיתולוגי. כשבאתי לקחת את התמונות הוא שאל, מי צילם את התמונות? כשאמרתי לו שזו אני, הוא רצה לעשות לי תערוכת יחיד אצלו. לא הבנתי כל מה שקורה ועזבתי את זה, אך זה כל הזמן בער לי בגוף. ידעתי שזה הולך להיות משהו שווה והחלום הזה החזיק אותי כל התקופה הזו". הצעה נוספת הגיעה ממילאנו אבל היא ויתרה, משום שזה לא הרגיש לה בשל ונכון.
אחרי תקופה היא אזרה אומץ, אך עדיין לא לגמרי. היא השתתפה בתחרויות באינטרנט בשם בדוי. היא אפילו זכתה באחת מהן: "פתאום משהו התחיל להשתחרר. לפני שנה היתה זו הפעם הראשונה בחיי שהצגתי עבודות שלי בגלריה בצ'לסי, כי דווקא שם הרגשתי שאוכל לעשות את זה בלי לחשוב על אף אחד, סוג של חופש". היא הגיעה לניו יורק בחודש אוגוסט עם קופסא קטנה של תמונות מודפסות והלכה לנסות את כישרונה באחת הגלריות, בניו יורק. הניסיון צלח והוחלט על התערוכה הראשונה בניו יורק בשנה שעברה. "אחר כך הצגתי בשני מקומות נוספים בתל אביב והתחברתי שם למעצבי פנים ואדריכלים מאוד מוערכים ומוכשרים. היצירות שלי שולבו בפרויקטים יוקרתיים ועכשיו, שנה אחרי, חזרתי להציג בניו יורק".
אחד החלומות שלה, עוד מהביקור הראשון בניו יורק, היה להציג את הצילומים במלון מייד במנהטן. החלום הזה התגשם החודש. "זה מרגש ובלתי נתפש. כשמגשימים חלומות הם ממשיכים להיתפש כחלום למרות שהתגשמו במציאות". התערוכה היתה אמורה לרדת בתחילת חודש נובמבר, אך בשל הביקוש הרב וההצלחה היא תוצג במלון עד סוף החודש. הביקור הבא של נחמן בניו יורק מתוכנן למועד פתיחת התערוכה הבאה שלה, באחת הגלריות הנחשבות במנהטן, ה-Maison 10. שם יוצגו היצירות שלה החל ב-9 בדצמבר ולמשך עשרה שבועות. נחמן מתכוונת לשעוט קדימה ולהציג את היצירות שלה במקומות רבים נוספים, כשהרגש ממשיך להוביל אותה לאורך כל הדרך.
"מה שאני הכי אוהבת זה כשכל אחד לוקח את האמנות שלי למקום משלו. זה תלוי באיזה מקום אתה נמצא בחיים שלך. אני מניחה שמרגישים שכל הרגש שלי נמצא בתמונה. זה כמו להסתכל לי בעיניים. אני מתרגשת להבין שיש אולי איזה מישהו שהצלחתי לגעת בו. זה ההישג האמתי מבחינתי", היא מסכמת.
