שבועיים לאחר דליקת הבר הקטלנית וההרסנית הניסה אלפי פליטים מבתיהם בעיר פרדייס וסביבותיה הפכו שלטי "אין חדרים פנויים" (No Vacancy) הפכו לחיזיון שכיח באזור, עדות לאסון נוסף שמתפתח: מחסור חמור בדיור, באזור שהחורף בו אינו סלחן כמו זה של קורבנות השריפות באזור לוס אנג'לס.
גם אחרי ש-95% מהאש נמצאת תחת שליטה, השפעותיה ההרסניות נמשכות (צילום: CNN)
לאורכו ולרוחבו של מחוז ביוט - אזור חקלאי בעיקרו המורכב בעיקר מחוות אגוזי מלך, שקדים ואורז - העיירות ששרדו את התופת מתקשות לקלוט כ-50 אלף אנשים שהועתקו מבתיהם בשל שריפת קאמפ. שלא באשמתם מחריפים פליטי השריפה את משבר הדיור בקליפורניה והם ניצבים בפני האפשרות שייאלצו לגלות מן האזור כולו, לא רק בגלל השריפה אלא בגלל היעדר דיור מתאים.
מלונות ומוטלים מסקרמנטו עד רדינג מלאים. שיעור יחידות הדיור הפנויות, שהיה סביב 3% ערב השריפה, צנח לסף האפס. בהיעדר בתים ודירות משפחתיות להשכרה באזור, פליטים רבים נאלצים לשכור חדרי שינה בודדים, לקנות רכבי מחנאות וקרונועים. אחרים פשוט עוזבים את קליפורניה בחיפוש אחר מדינה קרובה עם דיור קצת יותר בר-השגה.
מקלטים זמניים בהנהלת הצלב האדום שהוקמו לשכן את פליטי השריפה עדיין מעניקים מחסה ליותר מ-600 איש, רבים מהם קשישים ועניים. מנכ"ל רשות הדיור של מחוז ביוט, אד מאייר, אמר שקרוב ל-14 אלף בתים נשרפו לאפר בשמונה בנובמבר, כ-14% מכלל היצע הדיור של מחוז ביוט. לפני השריפה היו במחוז כאלפיים חסרי דיור. כעת המספר צפוי לזנק.
גם הבתים המעטים יותר שנהרסו בדרום קליפורניה ייקרו כל מה שקשור לבנייה (צילום: CNN)
מיד לאחר השריפה מצאו רבים מן המפונים מחסה בבתי קרובים, חברים, או זרים נדיבים. התאחדות בעלי הנכסים של העמק הצפוני השיקה אתר אינטרנט, בו הציעו מאות חדרי שינה פנויים ויחידות אורחים לאנשים שאיבדו את בתיהם. הצעות הסיוע זרמו מרחבי ארה"ב. שוק הדיור מלא ברצון טוב, אבל ריק למדי מפיתרונות קבע.
יום לפני פרוץ השריפה, היו בעיר צ'יקו 243 בתים למכירה. כשבוע לאחר מכן, אומר נשיא התאחדות בעלי הנכסים אדם פירס, נותרו פחות משליש המספר הזה - ורוב מה שנותר טרם הושלמה בנייתו. הזינוק הפתאומי בביקוש הוביל למלחמות תיחור, בהן משפחות נואשות המוכנות לשלם במזומן הזניקו את המחירים בשוק.
"חלק מן הקונים האלה, לא אכפת להם לשלם גם יותר ממה שמבקשים, כי הם רק רוצים בית מעל לראש", אומר פירס. "אנשים מוציאים מחיסכון הפנסיה שלהם כדי לקנות בית". במקביל מתרבים הדיווחים על הפקעות מחירים דרמטיות באזור. כך לדוגמא אחת העובדות של מאייר, שאיבדה כמו רבים את ביתה, ענתה למודעה שהציעה בית של ארבעה חדרי שינה תמורת 2,100 דולר. כששוחחה עם המשכיר, הבהיר לה כי התכוון ל-$2,100 לשבוע, לא לחודש.
עוד לא חוזרים ללימודים (צילום: YouTube)
במקרים אחרים, דווקא צעדים שנועדו לסייע מתבררים כלא-מועילים. תושבים המנסים להשתמש בוואוצ'רים שקיבלו לצורך דיור מגלים שזה דווקא מכניס אותם ל"רשימה שחורה" מבחינת המשכירים, שמעדיפים בהרבה את הנואשים שידם משגת לשלם במזומן והרבה יותר משהקופון של הממשלה שווה. מה שמחמיר עוד את המצב הוא שבמחוז ביוט כבר היתה מצוקת דיור חמורה ערב השריפה, אז הוציאו כשליש מן השוכרים מחצית או יותר מהכנסתם על דיור.
סוכנות ניהול מצבי החירום הפדרלית (FEMA) פועלת להוציא אנשים ממקלטים זמניים. 3,800 משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה, ו-90 משפחות משוכנות במלונות על חשבון הממשל. כבאים ועובדי שיקום עוברים למחנה שנבנה בשבועיים האחרונים, במגרש הירידים המחוזי, במאמץ לפנות חדרי מלון עבור הנפגעים. ולא מדובר רק בצפון - גם בדרום, למרות ההיקף הקטן בהרבה של הפליטים, העובדה שאנשים רבים עם כסף להוציא צריכים בתים ובנאים עכשיו פירושה שאם הבית שלכם באמצע בנייה או צריך שיפוץ, תצטרכו לחכות - או להתחרות בלקוח ממאליבו על זמנו של הקבלן.
במקביל משבר נוסף מתפתח מן השריפה - בתחום החינוך. ממחוז ביוט בצפון ועד מאליבו שבדרום נעשים מאמצים קדחתניים להכשיר מחדש את בתי הספר שנסגרו לפני שבועיים. במאליבו ושאר האזור שנפגע בשריפת וולסי, בתי הספר עצמם שרדו אולם הזדהמו קשות מפיח ואפר והם יישארו סגורים אפילו שלמשפחות התלמידים מותר לשוב לבתיהם ששרדו.
