האם רוברט ליטל הוא הרוצח הסדרתי הקטלני בהיסטוריה האמריקאית?

סאם ליטל נעצר בחשד לרצח לפחות פעמיים בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשני המקרים, הוא יצא בלא-כלום והמשיך לחיות כאיש חופשי. עברו שלושה עשורים בטרם קישרו אותו ראיות ד.נ.א. באופן חותך לרציחתן בחניקה של שלוש נשים בלוס אנג'לס.

 

האם זהו רב המרצחים הסדרתיים הגדול בהיסטוריה האמריקאית? סאם ליטל לצד עורך דינו (הסניגור הציבורי מייקל פנץ) ב-2014 (צילום: אל סייב, לוס אנג'לס טיימס)

 

במשפטו ב-2014 שחזרו קורבנות מערים אחרות את חוויית תקיפתן בידי ליטל, מתאגרף לשעבר שנדד ללא מטרה ברורה ברחבי חלק ניכר מארה"ב. אולם לאחר שהורשע, לא נחה דעתם של השוטרים שרדפו אחריו. הם ידעו שהוא רצח נשים נוספות, אבל לא ידעו מתי או היכן.

הזמן חלף, עדים סירבו לדבר או הלכו לעולמם. ליטל סירב לדבר עם הבלשית ממשטרת ל.א. שעצרה אותו, ושאותה תיעב. כל אותו זמן, שאלות שייסרו עשרות משפחות ברחבי האומה נותרו ללא מענה. כל זאת עד שליטל החל לדבר בסתיו השנה, לאחר שאיש "סיירת טקסס" (טקסס ריינג'רס, כוח השיטור המסייר האגדי של מדינת הכוכב הבודד) שחשד בו במקרה רצח במדינתו נפגש עם הרוצח והצליח לזכות באמונו.

מאז ספטמבר, ליטל מוסר לרשויות בטקסס פרטים הקושרים ל-90 מעשי רצח לפחות, אותם ביצע לטענתו ברחבי ארה"ב בין 1970 ל-2005 - קציר דמים שאם יאומת במלואו, יהפוך אותו לרוצח הסדרתי הקטלני בתולדות ארה"ב. לשם השוואה לרבי-מרצחים מפורסמים: לטד באנדי ולג'ון וויין גייסי היו 34 ו-36 קורבנות מאומתים, בהתאמה. ג'פרי דאהמר? 16, וחושדים שהוא אחראי לאחד נוסף בלבד. אם ליטל אחראי לכל הרציחות שהוא טוען, קציר הדמים שלו ישתווה לזה של שלושתם יחד. כמעט בכל מקרי הרצח, אומרים החוקרים, בחר ליטל בפרוצות ובמכורות לסמים "נשים שלא יחסרו לאיש", כפי שאחד הבלשים הגדיר זאת ביובש. 

מבין 90 מעשי הרצח עליהם נטל אחריות, לפחות 30 כבר אומתו על ידי כוחות משטרה ב-19 מדינות שונות. כך מסר התובע המחוזי של מחוז אקטור שבטקסס, בובי בלאנד, התובע את ליטל על רצח באודסה שבטקסס ב-1994. ליטל הודה ברצח 20 נשים בלוס אנג'לס, כולל השלוש שברציחתן כבר הורשע. בנוסף נטל אחריות לרצח בסן ברנרדינו. הרשויות בקליפורניה טרם אימתו את התוודותו על אף אחת מן הרציחות בתחומה, למעט כמובן השלוש בהן הורשע.

 

היא תפסה אותו. הוא שנא אותה וסירב לגלות לה דבר. ראש צוות החקירה שתפס את המפלצת. הבלשית מיצי רוברטס, משטרת ל.א. (צילום: אל סייב, לוס אנג'לס טיימס)

 

אולם שלא כמו רוצחים סדרתיים נודעים לשמצה אחרים, שהצליחו להמשיך להרוג רק כל עוד היתה זהותם נסתרת מן החוק, ליטל כמעט היה בידיהם של החוקרים פעם אחר פעם - ובכל פעם חמק, והמשיך לרצוח, למרבה תסכולם של רודפיו. "האם הוא הרג 10 נשים? 20?" אומרת סגנית התובע המחוזי של לוס אנג'לס, בת' סילברמן, שהצליחה להרשיע את ליטל ב-2014, בראיון ללוס אנג'לס טיימס. "אני יודעת רק שהוא עשה צחוק ממערכת המשפט לאורכה ולרוחבה של ארה"ב".

במשך שנים סירב ליטל לדבר עם חוקרים, שכן הם היו קשורים מדי בעיניו לשתי הבלשיות שלמרבה חרונו היו אלה שלכדו אותו לבסוף. אולם כשהגיע הטקסס ריינג'ר ג'יימס הולנד, יעצה לו סילברמן לשחק על שנאתו של ליטל לשתי הבלשיות ולנשים בכלל, והרוצח נכנע לתאוותו להכרה במעלליו המעוותים, והחל להיפתח.

ברוב המקרים לא מסר ליטל את שמות קורבנותיו, אולם באמצעות הצלבת זמנים ומקומות הצליחו החוקרים לאמת את 30 המקרים מתוך 90. הצלחות אלה נרשמו בעיקר בעיירות קטנות יותר, אולם בערים גדולות כמו לוס אנג'לס יש פשוט יותר מדי מעשי רצח.

"בתקופה המדוברת היינו באמצע מגיפת הקראק-קוקאין", אומרת סילברמן. "בפרק הזמן הרלוונטי נמצאו לפחות 100 גופות של נשים לא-לבנות בסמטאות אחוריות בלוס אנג'לס". בנוסף, באותה תקופה פעלו בעיר רוצחים סדרתיים נודעים לשמצה אחרים כמו "הישנוני הקודר" (The Grim Sleeper), לוני פרנקלין הבן ואחרים.

 

האם יבקש את עונש המוות? התובע של מחוז אקטור שבטקסס, בובי בלאנד (צילום: KWES)

 

בחירתו של ליטל בקורבנות שבחר היא הסיבה העיקרית לכך שחמק מעונש במשך זמן כה רב. "באותו זמן, בשל דרכי החברה, לא האמנו במשטרה לפרוצות שהתלוננו על תקיפה באונס" אומר אחד השוטרים שעסקו בתיק. בנוסף קיים ליטל אורח חיים נוודי למחצה, והתגורר במלוניות ובחדרים שכורים לתקופה קצרה, ומיהר לעבור ממקום למקום. כך, בלשים שהתחקו אחריו למקום בו נראה לאחרונה הגיעו לעתים קרובות לאחר שכבר המשיך ליעד אחר.

הוא נעצר שלוש פעמים בחשד לאלימות קשה. ב-1982 הועמד לדין בחשד לרצח מלינדה לה פרי בפסקגולה שבמיסיסיפי, אולם יצא זכאי. ב-1984 הורשע בתקיפת שלוש נשים וחניקתן בסן דייגו, אולם הן שרדו והוא נדון ל-30 חודשי מאסר. זמן קצר לאחר שחרורו הועמד לדין בחשד לרצח פטרישיה מאונטס בגיינסוויל שבפלורידה, ב-1982. גם הפעם יצא זכאי. לאורך השנים נעצר בחשד לפשעים קלים כגון גניבה מחנויות, אולם איש לא קישר את הנקודות.

בסופו של דבר הוא נתפס לאחר שהחוקרים למדו כי הוא משלם את הוצאות המחיה שלו בעיקר באמצעות כרטיס "דביט" משולם מראש עם הטבות, ובאמצעות הצליחו ללמוד שהוא נמצא בלואיוויל שבקנטאקי מיד כשהגיע לעיר, והפעם הגיעו לעצור אותו לפני שהמשיך לנדוד. הוא נדון למאסר עולם על שלוש הרציחות בפלורידה, ואמור להופיע מחר בבית משפט באודסה שבטקסס על רצח תושבת העיר דניס בראת'רס ב-1994. אם יורשע, ייתכן שהרשויות בטקסס יבקשו להטיל עליו עונש מוות. אם עונש המוות אכן יוטל, מעניין יהיה לראות אם קליפורניה - בה אין כיום עונש מוות - תסכים להסגירו לביצוע ההוצאה להורג.