לכוכב הלכת מאדים, גרם השמיים השלישי בקרבתו לכדור הארץ (אחרי הירח וכוכב הלכת נוגה), יש תושב רובוטי חדש. נחתת המחקר של נאס"א, אינסייט, נחתה בשלום על פני השטח של כוכב הלכת האדום היום (שני) - הנחיתה המוצלחת הראשונה על פני השטח של שכנתנו למערכת השמש מאז שרכב המחקר קיוריוסיטי נחת באוגוסט 2012- וביום השנה השביעי לשיגור הקיוריוסיטי.

זו הדמיה. אם הכל יילך כשורה, ככה זה ייראה במציאות, בעוד מספר שעות (צילום: נאס"א\JPL)

"זה היה מסעיר, ואפשר היה לחוש את ההתרגשות", אמר מנכ"ל נאס"א ג'ים בריידנסטיין, שנכח בחדר הבקרה במעבדת ההינע הסילוני בפסדינה שבקליפורניה במהלך הנחיתה. "היה מאד, מאד שקט כשהיה זמן להיות בשקט, וכמובן שהיו חגיגות כשכל בדל מידע חדש הגיע. להיות שם זה מאד שונה מאשר לצפות בזה בטלוויזיה. זה בטוח. אני יכול לומר לך את זה עכשיו שחוויתי את שניהם".

האותות שאישרו את נחיתת האינסייט על הקרקע, לקול צהלות אושר והקלה מצד חברי המשימה ובכירי סוכנות החלל במעבדה להינע סילון (JPL), המופקדת על מבצע אינסייט. דקות לאחר מכן קיבל הצוות אישור ממשדר הרדיו של הנחתת כי הכלי מתפקד כהלכה לאחר הנחיתה.

אולם המתח בחדר טרם התפוגג כליל. חברי צוות המשימה לא יידעו אם אינסייט פרשה בהצלחה את הפאנלים הסולאריים שלה עד 8:35 בערב, שעון החוף המזרחי לכל המוקדם. ללא מערך הקולטים לא תוכל הנחתת לשרוד, לא כל שכן לחקור את פני השטח של העולם האדום כפי שמעולם לא נעשה קודם - סיבת קיומה של המשימה בת 850 מיליון הדולרים.

"להיות בחדר בזמן הנחיתה - זו חוויה אחרת לגמרי מלראות את זה בטלוויזיה". תכלס, מאמינים לו. ג'ים בריידנסטין, מנכ"ל נאס"א (צילום: וושינגטון אקזמינר)

העיכוב המייסר הוא בלתי נמנע: לוויין נאס"א, אודיסי (Odyssey, אודיסיאה) לא יגיע שוב לעמדה ממנה יוכל להעביר את תשדורת האישור על פרישת הפאנלים בטרם יעברו חמש שעות מן הנחיתה. אם הפאנלים ייפרשו כמתוכנן, תצטרף אינסייט למועדון מצומצם למדי. פחות מ-40% מכל המשימות למאדים לאורך השנים הגיעו בהצלחה ליעדם, בין אם במסלול סביב כוכב הלכת או על פני השטח המאובקים והאדומים.

אינסייט שוגרה בחמישה במאי מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה, במה שהיה השיגור הראשון של משימה בין-כוכבית מן החוף המערבי. עד אז היה המונופול בתחום השיגורים לטווח ארוך בידי "חוף החלל" בפלורידה, במיוחד בסיס קייפ קנאברל.

אינסייט חלקה רקטת שיגור מסוג אטלס 5 יחד עם שני לוויינים בגודל מזוודה המכונים MarCO-A and MarCO-B, העושים את דרכם הנפרדת למאדים מזה 6.5 חודשים. צמד המרקואים, ששמם הוא ראשי תיבות של Mars Cube One, נמצאים במשימה בעלות של 18 מיליון דולר, להדגים כי חלליות זעירות יכולות לחקור את החלל העמוק.

שני הלוויינים, מרקו א' וב', שיחקו תפקיד מפתח גם בהתרגשות של היום, וסייעו להעביר מידע מאינסייט למרכז הבקרה במעבדת הינע הסילון במהלך דקות המתח של הכניסה לאטמוספירה, הצלילה והנחיתה. ומתח לא חסר שם - אינסייט פגעה באטמוספירה הדקה של המאדים במהירות של כ-12,300 מייל (19,800 ק"מ) לשעה, בדיוק בזווית הדרושה של 12 מעלות. כל כניסה תלולה יותר, והנחתת היתה נשרפת. זווית קהה יותר, והיא היתה ניתזת מן האטמוספירה כמו חלוק נחל על מי אגם.

הדבר הזה, בגודל של טרולי עם אוזני פיל מפח, סייע להנחית את אינסייט והפך לאחד משני ה"קיובסאטס" הראשונים שמשוגרים בהצלחה למשימה בחלל העמוק (צילום: נאס"א\JPL)

בדרכה של הנחתת משמי כוכב הלכת אל אדמתו, מגן החום שלה הצליח לעמוד בחום של 2,700 מעלות פרנהייט (1,500 צלזיוס) - חום שדי בו להתיך פלדה. החיכוך עם האטמוספירה איפשר לאינסייט להאט באופן דרמטי, עד פי כ-1.7 ממהירות הקול, ובשלב זה הפעילה הנחתת את המצנח העל-קולי שלה. לאחר מכן הופעלו המדחפים הזעירים כדי להאט עוד, ובסופו של דבר נחתה על מישור בשם אליסיום פלניטיה סמוך לקו המשווה של הכוכב במהירות של כחמישה מייל (שמונה ק"מ) לשעה.

כל זה קרה תוך כשש דקות וחצי - מעט קצר יותר מ"שבע דקות האימה" שנדרשו לקיוריוסיטי לנחות באמצעות מנוף מופעל-רקטות שהנחיתו את רכב החלל הכבד באמצעות כבלים. הליך הכניסה-האטה-נחיתה של אינסייט דומה לזה של הנחתת פיניקס, שנחתה בהצלחה בקוטב הצפוני של הכוכב האדום במאי 2008. גם העיצוב של אינסייט דומה לזה של הפיניקס, ושתיהן יוצרו על ידי לוקהיד מרטין.

צמד המרקואים לא נכנסו עם אינסייט לאטמוספירה של מאדים. שתי הגשושות המיניאטוריות המשיכו לטוס בחלל על פני כוכב הלכת האדום, משימתן מושלמת בהצלחה ומקומן בהיסטוריה מובטח. "אנו מאמינים שזו טכנולוגיה באמת מעניינת סך הכל, והראינו יכולת מיוחדת בחלל העמוק שתאפשר משימות נוספות באורח קומפקטי ויעיל מאד", אמר מנהל המשימה של מרקו A ב-JPL, קודי קולי, במסיבת עיתונאים לפני הנחיתה. "העבודה שלהם כנראה הסתיימה, עליי לומר. ייתכן שמרקו A ו-B יוכלו לצפות באסטרואיד או גוף חלל אחר אם נתיבם יקרב אותם מספיק, ואם יהיה תקציב להמשך המשימה", אמר ג'ון בייקר, מנהל מבצע מרקו בנאס"א, בראיון לאתר Space.com.

אבל עם כל כמה שהנחיתה היתה מסעירה, ובתקווה שפרישת קולטי השמש תסתיים בהצלחה, הרי שמדובר רק בפתיח. במשך השנתיים הקרובות תחקור אינסייט את הרכבו ומבנהו הפנימיים של כוכב הלכת השכן בפירוט חסר תקדים.

לשם כך תשתמש הנחתת בעיקר בשני כלים: גשושית חום שתקדח את עצמה לעומק 16 רגל (חמישה מטרים) מתחת לפני השטח, ומערכת של שלושה סייסמומטרים (גלאי זעזועים) בעלי רגישות גבוהה להדהים, שיחפשו "רעידות מאדים", פגיעות מטאוריטים וזעזועים אחרים.