כשאמה של ג'קלין לוגאן, הסובלת מסוכרת, חוותה זינוק ברמת הסוכר בדם, מיהרה הבת להביא את אמה לבית החולים קינגס קאונטי. כעבור חמש שעות, השתיים עדיין המתינו לראות רופא. "חשבתי שמישהו יראה אותה עד עכשיו", אמרה הבת המתוסכלת. "זו פעם ראשונה שלי כאן ואני לא חושבת שאחזור בחיים".
מרוב התמחות בנפגעי טראומה, גם החולים הרגילים בטראומה מזמני ההמתנה (צילום: פינטרסט)
הסובלים ממחלות ופציעות זקוקים לסבלנות רבה בבית החולים הברוקלינאי, אחד הגדולים והוותיקים ברובע. מטופלים עם בעיות שאינן מוגדרות "מסכנות-חיים" מחכים בממוצע 90 דקות לראות רופא בבית החולים המחוזי הזה.
ההמתנה הממושכת הזו היא הארוכה ביותר, במידה ניכרת, מ-11 בתי החולים הציבוריים המופעלים על ידי "תאגיד הבריאות ובתי החולים" העירוני (NYC Health and Hospitals corp), השרוי דרך קבע במצוקה תקציבית. קינגס קאונטי הוא המרכז העיקרי והטוב ביותר ברובע לטראומה קשה (דרגה 1). שוטרים רבים בניו יורק נוהגים לומר "אם יירו בי, קחו אותי לקינגס קאונטי".
אבל במקביל, בית החולים הזה משרת כמה מן התושבים העניים ביותר ברובע. לרבים מהם אין ביטוח רפואי והם תלויים במדיקייר או מדיקייד. "כל-כך ברור שהעיר חייבת להשקיע יותר ברופאים ובאחיות בבתי החולים האלה שקורסים תחת העומס", אמרה חברת מועצת העיר קרלינה ריברה, יו"ר ועדת בתי החולים.
"ברור שהעיר חייבת להשקיע ברופאים ובאחיות". קרלינה ריברה, יו"ר ועדת בתי החולים בעירייה (צילום: סמאר חורשיד, גותהאם גאזט)
במקרים מסוימים בבית החולים, ההמתנה עשויה לארוך חמש או שש שעות. מטופלים רבים לא מצליחים לראות את ההיגיון במצב. אולם הנתונים מראים שלמעשה, המצב בקינגס קאונטי דווקא השתפר בין 2013-2017. זמן ההמתנה הממוצע שם ירד משעה ו-54 דקות ב-2013 לשעה ו-26 דקות אשתקד, על פי נתונים שהשיג הניו יורק דיילי ניוז בכפוף לבקשה על פי חוק חופש המידע. אולם השנה המגמה השתנתה, וזמני ההמתנה שוב עולים. בין ינואר למרץ השנה עמד זמן ההמתנה הממוצע על שעה ו-43 דקות.
הבעיה היא שבית החולים נאלץ לתפקד במקביל בשני קצוות הסקאלה - מרכז טראומה מתקדם ועמוס מחד, שבו כל מקרה הוא בהול ומיידי, ומאידך מעין קופת חולים לאנשים שאין להם קופת חולים. הצטיינותו של המרכז בטיפול בטראומה דרגה 1 גורמת לכך שאנשי צוותו עסוקים מכדי לטפל במקרים הדחופים פחות.
28 פעמים במהלך 2017 היה בית החולים עמוס כל-כך עד שנאלץ להיכנס למצב "הסטה" ולהורות לצוותי האמבולנסים לקחת מטופלים לבתי חולים אחרים. נשמע נורא? זה קיצוץ של כמעט 50% מהנתון של 2016 - 50 פעמים כאלה. לרוב מתרחשת "הסטה" באירוע רב נפגעים כמו תאונת אוטובוס, או זרם מוגבר של חולים, כמו למשל בשיא עונת השפעת.
יש פיתרון. רק צריך לחכות שיקימו אחד גם בקינגס קאונטי (צילום: קווינס לאטינו)
המיחוש הנפוץ ביותר אשתקד והשנה הוא "כאבים בחזה" עם 3,459 ביקורים. במקום השני מדורגים "כאבי גב תחתון" עם 3,338 ביקורים, ו"זיהום אקוטי בדרכי הנשימה" במקום השלישי עם 3,263. ד"ר דין וייס, רופא במרפאת כאב בלוס אנג'לס שהיה סטאז'ר בקינגס קאונטי במהלך לימודיו בבית הספר לרפואה "SUNY דאונסטייט" הצמוד, אומר שאין חדש תחת השמש.
"המצב שם תמיד היה נורא. יש לך מרכז טראומה מוביל וזה מקבל קדימות על כאבי הבטן של אנשים. במקרים הלא-דחופים, מדובר לרוב באוכלוסיה חלשה שאין לה ביטוח ואנשים מגיעים עם בעיות שבכנות, לא אמורות להגיע לחדר המיון. חלק מהמטופלים הלא-קריטיים שמגיעים מהקהילה הסובבת לא שולטים היטב בשפה, או שכישורי השפה שלהם חלשים (בוודאי כשכואב להם) והם לא מיטיבים להסביר מה בדיוק כואב להם. לפעמים קשה להסביר להם איך לטפל בעצמם, אז הם לא יודעים שיש דברים פשוטים לעשות כשיש צניחת סוכר או זינוק בסוכר, ולא חייבים להגיע לחדר המיון. לפעמים גם יש כאלה שסתם מחפשים פתק מחלה לעבודה".
במהלך החודשים האחרונים החל תאגיד הבריאות ובתי החולים העירוני שתי מרפאות ExpressCare כדי לספק "גישה מהירה לטיפול מהיר ודחוף ולהפחית את זמני ההמתנה בבתי החולים". שתי המרפאות הראשונות שנפתחו ממוקמות בבית החולים לינקולן ברובע הברונקס ובבית החולים אלמהרסט בקווינס. המטרה היא לפתוח מרפאה כזו בכל 11 בתי החולים של הסוכנות. במרפאות אלה מטפלים במקרים שאינם חירום של ממש כמו שפעת, פריחות עור, חתכים קטנים וזיהומים פחות חמורים. אחיות המיון הראשוני בחדרי המיון יוסמכו להעביר חולים שמצבם פחות חמור למרפאות אלה. הדבר צפוי להפחית במידה דראסטית את זמני ההמתנה למטופלים האחרים. במקרה הצורך, יקושרו החולים שיטופלו במרפאות לרופא משפחה להמשך טיפול שוטף.
