כשדליקת בר השתוללה לאורך אזור הביג סור בקליפורניה ואיימה על מאות בתים הפזורים לאורך הגבעות הציוריות, אלפי לוחמי אש הגיבו בכוח עצום ותקפו את הדליקה מן הקרקע והאוויר כאחד. בשבוע הראשון כילתה השריפה 57 בתים וקטלה מפעיל דחפור, בטרם עברה לשממה נידחת יותר ביער הלאומי לוס פאדרס. אולם מתקפת הכיבוי נמשכה במלוא עוזה במשך קרוב לשלושה חודשים.
לפעמים צריך לתת לשריפה לכלות את עצמה. דליקת סובריינס בביג סור ב-2016 (צילום: לוס אנג'לס טיימס)
דליקת סובריינס חרכה את שמה בספרי השיאים כשעלותה הגיעה ל-262 מיליון דולר - מאמץ כיבוי האש היקר בתולדות ארצות הברית, שדו"ח חדש מגדיר כ"דוגמא קיצונית של הוצאת כיבוי מוגזמת, נטולת חשבון ופורצת-תקציב".
הדו"ח, מטעם ארגון "כבאים מאוחדים לבטיחות, אתיקה ואקולוגיה" מבקר את מנהלי הכבאים על שלא התאימו את גישתם לטבעה המשתנה של הדליקה. הארגון, עמותה ללא כוונת רווח המקבל מימון מקרן לאונרדו דיקאפריו וארגוני סביבה אחרים, קורא לשים קץ ל"מלחמה בשריפות בר" ולטפל בהן באופן אקולוגי.
הדו"ח טוען כי תגובת שירות היערות היה תוצאה של גישת "להשתמש או לאבד" בנוגע לתקציבו, שהועלה ב-2016 ב-700 מיליון דולר יחסית לשנה הקודמת, בשל עונת שריפות הרסנית במיוחד ב-2015. הסוכנות הצליחה להוציא כמעט את כל תקציבה בעונת שריפות פחות פעילה ב-2016, שכילתה כמחצית מן השטח שנשרף שנה קודם לכן.
לעתים שפכו המטוסים חומר מעכב-בעירה היכן שלא היתה כלל אש (צילום: CalFire)
בין ממצאי הדו"ח:
- כחמישית מן השטח שנשרף היה כתוצאה משריפות מבוקרות שהוצתו בכדי לברא שיחים וצמחייה בין המעטפת החיצונית לשריפה הפעילה. אחת השריפות האלה דילגה מעל קווי התיחום. פעולות אלה גרמו לעשן נוסף ועלו כ-50 מיליון דולר.
- קמפיין כיבוי אווירי בעלות של קרוב ל-39 מיליון דולר, שכלל טנקרים בעלות של 5,720 דולר לשעה, היה ברובו חסר תועלת. מעכבי שריפה מועילים בהאטת הלהבות רק כשצוותי קרקע יכולים להסיר צמחיה סמוכה בכדי ליצור קווי תיחום. אולם החומר הוטל במדרונות בר עבותים שם היה מסוכן לשלוח צוותים, ובמקרים מסוימים הוטל החומר היכן שכלל לא היו להבות.
- דחפורים, העולים 1,700 דולר לשעת תפעול, קרעו את פני השטח ויצרו מה שפעילי סביבה מכנים "דרכי רפאים" שיישארו למשך שנים. שירות היערות הוציא כמיליון דולר ליום במשך שבועות בתיקון הנזקים שגרמו הדחפורים.
על פי הדו"ח, מרגע שהשריפה, שפרצה ב-22 ביולי 2016, חדרה לאזורים הבלתי מיושבים, לא היה כל סיכוי מעשי לכבותה לפני בוא גשמי הסתיו.
