זימון מסתורי של חבר מושבעים מורחב עושה את דרכו במעלה מערכת בתי המשפט של מחוז קולומביה (וושינגטון הבירה) מאז אוגוסט שעבר. עבודה שקדנית של כתבי האתר פוליטיקו הצליחה לקשור את תיק חבר המושבעים המורחב לחקירתו של התובע המיוחד רוברט מולר. היו שתהו אם יעד הזימון אינו אלא הנשיא טראמפ,ולמרות שהתברר בסופו של דבר שלא, העניין בפרשה לא דועך.
למראית עין, פסק נגד מולר, אבל מולר היה מוכן והגיש את התשובה לפני הזמן. נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס (צילום: וושינגטון טיימס)
לפני שבוע וחצי הבהירו שופטי בית המשפט של הסבב (Circuit) של DC שלא מדובר בנשיא, אלא בתאגיד פלוני ("התאגיד") שבבעלות מדינה זרה אלמונית ("מדינה א'). על אף שהתיק עדיין נותר מסתורי (איזו מדינה? באילו עסקאות מדובר? למה המאבק הנואש?) העובדה שלא היה מדובר בטראמפ עצמו ניקזה לרגע את העניין מן התיק.
ואז, בשבוע האחרון, הוחזר הנושא לקדמת הבמה עם התערבות חריגה, והחלטה חריגה, של לא פחות מאשר נשיא בית המשפט העליון (Chief Justice) ג'ון רוברטס. למראית עין, היתה התערבותו של רוברטס בגדר ניצחון לכל מי שמתנגד לחקירתו של מולר מסיבה זו או אחרת, אבל בעולם המשפט, מראית עין יכולה לפעמים להטעות. לפעמים צו מקדמי לטובתך פירושו שביהמ"ש יוצא מגדרו להיות הוגן כלפיך, כי מהחומר שלפניו עולה כי הצד שכנגד הולך להפיל עליך הר של כאב.
רוברטס הפך את החלטות כל הערכאות הנמוכות יותר וביטל את הצו המחייב את התאגיד הזר לציית לזימון של חבר המושבעים המורחב, עד שפרקליטי הממשל (צוות מולר) ישיבו לערעור של התאגיד. כך הגיעה לפתע, ולראשונה, חקירתו של התובע המיוחד מולר לבית המשפט העליון. מה זה אומר?
היה ברור שזה יגיע לבית המשפט העליון. לא היה ברור שזה יקרה ככה. התובע המיוחד רוברט מולר (צילום: CNN)
לאחר עיבוד כל המלל בתמצית החלטת בית המשפט של סבב DC העלה כי היכן שהוא, תאגיד כלשהו (יכול להיות בנק, חברת תקשורת, חברת אנרגיה) שבבעלות מדינה זרה (רוסיה? טורקיה? אוקראינה? איחוד האמירויות הערביות? ערב הסעודית?) ביצעה עסקאות שהיה בהן כדי להשפיע על ארה"ב ועל הנושאים שנחקרים על ידי התובע המיוחד.
ההחלטה חשפה כי רגולטור ב"מדינה א" הגישה לביהמ"ש תצהיר לפיו ציות לזימון יגרום לתאגיד להפר את חוקי מדינתו, מדינה א'. אז מי שלא תהיה מדינה א', הסיפור הזה חשוב מספיק כדי למשוך את תשומת לבה ולגרום לה להעמיד את עצמה במצב הלא נעים של ניסיון לחסום זימון. אז אנחנו למדים כאן שיש מדינה זרה המעורבת באופן פעיל בניסיון לחסום את חקירתו של מולר.
בית המשפט העליון מקבל 7,000 עתירות בשנה ומסכים לפעול בנוגע לפחות מ-200 מתוכן. כל הערכאות הקודמות היו תמימות דעים שלטיעוני התאגיד והממשלה הזרים אין ערך חוקי. לא היתה סיבה לכאורה להתערבותו של השופט העליון, שפעל מתוקף תפקידו כ"שופט העליון של הסבב" שדן בעתירות חירום ובכוחו לפעול מעל לראש של שופטי הערכאה.
על פי החלטתו של רוברטס, היה על צוותו של מולר להגיש תשובה לערעור של התאגיד והמדינה הזרים עד סוף השנה. כשחקן שח המתכונן לכל אפשרות, תשובתו של מולר היתה מוכנה הרבה לפני כן והוגשה שלשום (שישי, 28 בדצמבר). כעת יוכל רוברטס להחליט אם לדחות את עתירת התאגיד והמדינה, או להעביר אותה לדיון של ממש בפני הרכב בית המשפט. העובדה שרוברטס בחר להתערב, הרבה יותר מאיזו שהיא תמונת עירום שיש או אין בתיק, הופכת את התיק הזה לאחד שראוי לעקוב אחר ההתפתחויות בו בחודש ינואר.
