האוקיאנוסים של כדור הארץ חמים בהרבה מכפי שסברו החוקרים עד כה. כך עולה ממחקר חדש, שמראה גם כי הים מתחמם במהירות גבוהה בהרבה מן הסברה הרווחת, והסיבה לכך היא שינוי אקלים שמקורו בפעילות אנושית.
הים מציף את בתי החוף בסיטיואייט, מסצ'וסטס במהלך סופת ציקלון במרץ 2018 (צילום: ריאן מקברייד, AFP)
המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Science, מראה כי האוקיאנוסים התחממו בהרבה יחסית לטמפרטורה הממוצעת שלהם בשנות ה-60. על פי מחברי המאמר, 2018 תירשם כשנה החמה ביותר שתועדה באוקיאנוסים אי-פעם.
כשמים מתחממים, הם תופסים יותר נפח. פירושו של דבר הוא שככל שהאוקיאנוסים מתחממים, גובה פני הים עולה. אפקט זה לבדו יוביל, על פי המחקר, לעלייה של 30 ס"מ בגובה פני הים. זה אולי לא נשמע כמו הרבה, אבל ישנן ערים גדולות רבות ברחבי העולם שבנויות על אדמה ש"נגאלה" מהים, וגובהן אינו עולה על 30 ס"מ מעל פני הים. מיליונים רבים יועתקו ממקום מגוריהם ויהפכו למעשה לפליטים.
ואם זה לא מספיק, התחממות האוקיאנוסים מאיצה כמובן את המסת מדפי הקרח, דבר שגורם לפני המים לעלות עוד. השילוב בין נגר של קרח מומס והתפשטות נפח המים עצמם יוביל לעלייה של עד מטר שלם עד שנת 2100. אם כך יקרה, מאות מיליונים ייאלצו לעזוב את בתיהם.
יוסטון אחרי הוריקן הארווי (צילום: פול ג'ורדן אנדרסון, דאבלהורן)
עליית פני הים כבר גורמת להצפות רבות יותר בארה"ב, ועל פי הערכות "איגוד המדענים המודאגים", תוך 30 שנה ייתכן מצב שיותר מ-300 אלף בתים בארה"ב יוצפו בערך פעם בשבועיים. התחממות האוקיאנוסים גם מגבירה את עוצמתן ואת משך קיומן של סופות טרופיות. כך לדוגמא סופת ההוריקן הארווי, שהטביעה את אזור יוסטון ב-60 אינצ'ים של גשם (יותר ממטר וחצי) תוך ארבעה ימים בסוף אוגוסט 2017, הוחמרה על ידי טמפרטורות מים גבוהות במידה חריגה היסטורית - שצפויה להפוך לנורמה החדשה.
התחממות פירושה גם שינוי בתבניות הגשמים. "סביר להניח שנראה חלוקה מחדש של אדי מים באטמוספירה", אומר בראד לינסלי, פרופסור מחקר במצפה כדור הארץ ע"ש לאמונט-דוהרטי באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. "טמפרטורה גבוהה יותר מובילה לאידוי רב יותר, אז חלקים מכדור הארץ יהפכו לרטובים יותר וחלקים אחרים ליבשים יותר".
יש מקומות שבהם זה החלבון היחיד בתפריט (צילום: Pexels)
ההתחממות מהווה סכנה גם לחיים במים. שוניות אלמוגים במיוחד פגיעות למים חמים יותר. בין 2016 ל-2017, מחצית מן האלמוגים בשונית המחסום הגדולה של אוסטרליה מתו בשני גלי חום מימיים. בעיה נוספת? ההצפות מזרימות חומרים מזינים למים. ברכה? דווקא להיפך. החומרים המזינים יוצרים תפרחות פלנקטון שגוזלות את החמצן שבמים מן הדגים. אזורים בים סביב יפן, טייוואן ובים הבאלטי כבר חווים תמותה נרחבת של אוכלוסיית הדגים בשל ירידה בכמות החמצן במים.
דגים מגיבים להתחממות בנדידה לאזורים בהם המים קרירים יותר, אולם בחלקים מסוימים בעולם המים נעשים חמים מדי לכל סוג של דגים, דבר שיוביל למחסור במזון באזורים אלה. כך למשל באזור הטרופי, שכן אין אף מין של יצור ימי שכבר הסתגל לחיות במים חמים יותר מאלה שהיו בחוג הטרופי עד כה. באזורים רבים בחוג הטרופי, דגים ופירות ים הם מקור החלבון הבלעדי של האוכלוסייה. הדבר החיובי היחיד שרואים מחברי המחקר הוא התקווה שעם ראיות הולכות ונערמות, האנושות תבין את החשיבות שבנקיטת פעולה דראסטית להאטת השינוי ההרסני.
