תעלומת "סקאם לייקלי"" ידיד ותיק לא, אזהרה ידידותית כן

זה יכול להיות סתם טלמרקטינג מעיק. זה יכול להיות ניסיון לגניבת זהות. זה יכול אפילו להיות ניסיון עוקץ. תהא התשובה אשר תהיה, המתקשר Likely Scam אינו לקוח חדש, חבר ותיק שאת מספרו שכחתם ששמרתם תחת כותרת מצחיקה, וגם לא הסלב הלוהטת החדשה (לא, כי "בלייק לייבלי" זה שם סביר יותר....). זו אזהרה משירות חדש ומצוין של ספק הטלפון שלכם, שמודיע לכם: "סכנה. המענה על אחריותכם בלבד".

 

זה הנודניק ההוא, סביר. סביר שעוקץ 

 

על מנת להילחם במגיפת שיחות הספאם, ארבע ספקיות הסלולר המרכזיות בארה"ב מנסות שלל שיטות כדי לחסוך לכם את שלל השיחות שלא ביקשתם ולא הייתם מבקשים לקבל. חלקן נוקטות יוזמה והתקינו רשימת חסימות אוטומטיות עם כותרות כמו "סקאם לייקלי" ואחרים, ואחרים נוקטים גישה פאסיבית יותר ורק מציעים לכם להוריד אפליקציה לצורך העניין.

שירות חסימת שיחות הספאם YouMail מדווח כי ברחבי ארה"ב הופצצו האנשים הטובים ב-4.7 מיליארד שיחות בחודש דצמבר לבדו. המשתמש הממוצע קיבל 14.3 שיחות בלתי מבוקשות במהלך החודש, וככל שהמספר שלכם יותר נמצא שם בעולם, סביר שהמספר מוכפל פי כמה.

הסיבה לכך שהמגיפה הזו עדיין קיימת היא לא רק החשד שחברות הטלפון בסופו של דבר מקבלות תשלום על השיחות האלה, אלא שבאמת ובתמים קשה טכנולוגית לזהות שיחת עוקץ. הדבר דורש ניתוח של מאגרי מידע עצומים בזמן אמת כדי להבחין בחריגות. לנוכלים קל לעקוף אלגוריתמים פשוטים של זיהוי שיחות עוקץ מפני שהן בוחנות ערכות מידע מצומצמות יותר. כמו כן, התהליך של הסתר מספרו של מתקשר לגיטימי מרשימת הנוכלים של הרשת יכולה להיות איטית, ובינתיים אתם מפסידים שיחות לגיטימיות ואולי אף רווחיות.

 

זה יכול להיות סתם מישהו שרוצה למכור לכם שטויות, ויכול להיות... שלא נדע

 

בצד הרגולטורי, הסיפור מסתבך בשל העובדה שיש שתי סוכנויות שונות שהמאבק בתופעה נמצא תחת סמכותן: ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) וועדת המסחר הפדרלית (FTC). נחשו על איזה רבע מן הממשל נמנות השתיים? נכון - זה שמושבת כבר יותר מחודש. אז אם אתם רוצים להיות אזרחים טובים, ולהוסיף מספר של איזה נודניק או נוכל לרשימת החסימה של ה-FTC? לא תוכלו כרגע.

אז מה עושים? ארבע חברות הסלולר המובילות (ורייזון, AT&T, ספרינט וטי-מובייל אימצו כולם את תקני STIR ו-SHAKEN. הראשון הוא ראשית תיבות של Secure Telephone Identity Revisited (זיהוי טלפון מאובטח בביקור חוזר) ואילו השני הוא ראשי תיבות של "טיפול מבוסס-חתימה של מידע נטען". מה עושה כל המלל הזה בפועל? מוודא שהמספר שמחייג אליכם זה מספר אמיתי, שאפשר לחזור אליו, ושלמי שמשתמש בו יש את הזכות החוקית להשתמש בו (ולא, נגיד, מנסה לשתות לכם את המידע תוך התחזות למספר של מישהו רנדומלי שימצא עצמו נעצר בפרשה).

לכל ארבע החברות יש אפליקציות או שירות שאפשר לקבל תמורת סכום של 2-3 דולר לחודש, שאפשר להוריד ולקבל את שירותי החסימה הללו ואחרים, אבל בולטת לטובה טי-מובייל שאצלה השירות הוא חינם ואוטומטי בגלקסי נוט9, עם השקה למכשירים אחרים מאוחרים יותר השנה.

 

מקום 3 בנפח שוק, מקום 1 (נכון לעכשיו) במלחמה במגיפת הרובוקול

 

ל-AT&T, הספקית #2 בארה"ב, יש אפליקציה חינמית בשם Call Protect ועוד אפליקציה פרימיום בטווח המחירים הנזכר לעיל, והיא מתגאה ששרתיה סורקים למעלה ממיליארד שיחות ביום במעקב אחר נוכלים ומציקנים.

למוליכת הטבלה ורייזון יש רשימת מספרים חסומים בת קרוב ל-300 מיליון מספרים, שגדלה מדי דקה בזכות ציבור המשתמשים המדווח, והיא מתכוונת להשיק שירות חינמי כמו של טי-מובייל במרץ. לקטנה מבין ארבע החברות הגדולות, ספרינט, עדיין עובדים על "להטמיע וליישם" את פרוטוקולי SHAKEN ו-STIR, ובינתיים מפנים לאפליקציית ה-Caller ID Premium ב-$2.99 לחודש.