בנוכחות הוריו של מורה שנרצח בטבח בבית הספר פארקלנד בתחילת השנה שעברה, העביר היום בית המחוקקים של ניו יורק את חבילת החקיקה הראשונה של המדינה בנושא בקרת נשק מאז 2013. לינדה בייגל שולמן ובעלה מייקל שולמן תמכו במיוחד בחוק שיאסור על מורים לשאת נשק בבית הספר, ובחוק "דגל אדום" שיאפשר לבני משפחה, צוות בית הספר ואנשי אכיפת חוק לעתור בפני שופט להחרים את כלי הנשק מאנשים שהם מאמינים שמהווים "סיכון קיצוני" לעצמם או לאחרים.
האם השכולה עם המושל, וביניהם תמונת בנה הגיבור, שמת תוך הצלת חיי תלמידיו (צילום: האנס פניק, AP)
בנם, סקוט בייגל בן ה-35, גדל בלונג איילנד והיה מורה לגיאוגרפיה בבית הספר סטונמן דאגלס בפארקלנד, אשר הציל מספר תלמידים בטרם הפך לאחד מ-17 הקורבנות במעשה הטבח ההמוני. בייגל-שולמן אמרה במהלך פגישות עם המושל אנדרו קואומו ועם מחוקקים כי הטבח בפארקלנד יכול היה להימנע אילו היה לפלורידה חוק "דגל אדום" בזמנו, שכן המורים בבית הספר חששו כי היורה מהווה סיכון. לאחר הטבח העבירה פלורידה חוק כזה.
בעוד שהנשיא טראמפ וארגון הרובים הלאומי (NRA) קראו לאחר הירי בפארקלנד לחמש את המורים, בייגל-שולמן אמרה שבנה "לעולם לא היה רוצה להתחמש" או להישאל במהלך ראיון עבודה אם יהיה מוכן לשאת אקדח בשטח בית הספר.
גישה לאקדח, אמרה, היתה כופה על בנה להחליט אם לנסות להגיע אל הנשק ולהעמת עם היורה, או לנסות להגן על חיי התלמידים, כפי שאכן עשה. אולם הרפובליקנים טוענים שפסילת האופציה מונעת מנפות החינוך את השליטה בדרך הטובה בעיניהן לשמור על ביטחון הילדים ואף טענה שהדבר עלול להשפיע על תחרויות קליעה למטרה שבה משתתפים אלפי ילדים במדינה.
אילו היה בפלורידה חוק "דגל אדום" בזמנו, ייתכן שהם היו חיים. קורבנות הטבח בבית הספר "מרג'רי סטונמן דאגלס" בפארקלנד שבפלורידה (צילום: CNN)
סנאטור המדינה אנדרו לאנזה (רפובליקני מסטטן איילנד) אמר שמורים שהם אנשי צבא או יוצאי כוחות אכיפת החוק עשויים לרצות להיות חלק מתוכנית האבטחה של בית הספר, אולם על פי החוק החדש יהיו מנועים מלעשות זאת. "אקדחים בידיים הנכונות יכולים להיות חלק מהפיתרון, חלק מהגנת ילדינו", אמר. "אם המדינה מסרבת להציב שוטרים חמושים בבתי הספר, החשש שלי הוא שהאנשים היחידים שיישאו נשק בבתי הספר יהיו אנשים רעים, וזו בעיה".
אולם יוזם החוק, סנאטור המדינה טוד קמינסקי (דמוקרטי ממחוז נסאו) טען לעומתו ש"עוד כלי נשק הם לא הפיתרון". בניו יורק, אמר, איננו צריכים להידרש לזה. קואומו וראשי בתי המחוקקים חזרו וכינו את חבילת החקיקה צעדי "היגיון בריא" שאינם מיועדים להוציא כלי נשק מידיהם של אזרחים שומרי חוק שאינם לוקים בנפשם, אף שיו"ר אסיפת המחוקקים קארל היסטי הודה כי הוא אינו תומך בפרשנות לתיקון השני כמתירה החזקת נשק בתור זכות יסוד. עם זאת, אמר, הוא מקבל את העובדה כי החוק כיום קובע אחרת והוא אינו מדבר בעניין זה בשם הסיעה.
חוקים אחרים בחבילה שהועברה היום יאריכו את תקופת ההמתנה על רכישות נשק שסומנו כטעונות בדיקה משלושה ימים לשלושים יום, ויאסרו על מתקני ה"באמפ סטוק" המגבירים את קצב הירי של רובים, כמו זה שבו השתמש הרוצח מלאס וגאס שטבח ב-58 חוגגים בפסטיבל מוזיקה בלאס וגאס ב-2017.
"היגיון בריא". מושל ניו יורק, אנדרו קואומו (צילום: ABC)
הרשות המחוקקת של המדינה גם העבירה חוקים המחייבים אנשים המבקשים רישיון לנשק, אשר יש להם בית בניו יורק אולם מתגוררים בפועל במקום אחר, לעבור בדיקת רקע למצבם הנפשי כשהם קונים כלי נשק. חוק נוסף יוצר תוכנית "רכישה חזרה" המאפשרת לאנשים למסור כלי נשק לא-חוקיים שברשותם מבלי לחשוש מהשלכות חוקיות, ואף לקבל תשלום מסוים תמורתם. "אין די במחשבות ובתפילות שלנו אחרי טרגדיות", אמר היסטי.
מנהיגת הרוב הדמוקרטי בסנאט של ניו יורק, אנדריאה סטיוארט-קזינס, אמרה שבטרם מלא חודש לשנה החדשה כבר היו 27 מקרי ירי המוני ברחבי ארה"ב (ירי המוני הוא כזה שבו נפגעים יותר משלושה אנשים), כולל חמישה שוטרים ביוסטון שנורו אמש בעת שבאו לבצע מעצר.
תומכי בקרת נשק בניו יורק וברחבי האומה שיבחו את המסר שמעבירה החקיקה החדשה. "היום ניו יורק שוב מציבה דוגמא לשאר האומה", אמרה רבקה פישר מארגון "ניו יורקרים נגד אלימות נשק". רבים מן החוקים הללו עברו בעבר באסיפת המחוקקים, אולם גוועו בסנאט, שם שלטו הרפובליקנים עד נובמבר האחרון בזכות שמונה מחוקקים שנבחרו כדמוקרטים אולם הצביעו עם הרפובליקנים.
"לא יעברו שוב שש שנים עד החקיקה הבאה בנושא". מנהיגת הרוב הדמוקרטי בסנאט של ניו יורק, אנדריאה סטיוארט-קזינס (צילום: אובזרוור)
למעט חוק שמונע ממורשעים באלימות במשפחה גישה לנשק אשר הועבר אשתקד, זוהי חבילת החקיקה הראשונה בנושא נשק מאז חוק SAFE שהעביר קואומו ב-2013, זמן קצר לאחר הטבח בבית הספר סנדי הוק בניוטון שבקונטיקט. מאז סירבו הרפובליקנים לדון בחקיקה נוספת. אולם עם זכיית הדמוקרטים ברוב מוחץ בשני בתי המחוקקים, נפתחה הדרך לרפורמה משמעותית.
בין החוקים שנשקלו להכללה בחבילה אולם הושארו בחוץ: איסור על נשיאת אקדחים שהודפסו בתלת מימד, אשר אינם ניתנים להבחנה על ידי גלאי מתכות, חוק המחייב בעלי נשק להוכיח כי הם שומרים את הנשק באופן מאובטח, וחוק שיעלה את גיל רכישת הנשק ל-21. עם זאת, סטיוארט-קזינס הבטיחה לשוב ולדון גם בחוקים אלה, ונדרה שלא יעברו שוב שש שנים לפני החקיקה הבאה בנושא בקרת נשק.
