קורי בוקר, הסנאטור הדמוקרט מניו ג'רזי שהכריז אתמול (שישי) כי בכוונתו להתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות לקראת בחירות 2020, מושווה לא אחת לנשיא לשעבר ברק אובמה. שניהם שחורים, צעירים יחסית, כריזמטיים להפליא ומשכילים מאוד. עם זאת, במובנים מסוימים בוקר הוא גרסה שמאלנית-מילניאלית הרבה יותר מאובמה: הוא רווק בלי ילדים – אקט חתרני במדינה בה מוסד המשפחה ה "רגילה" נחשב מקודש – וטבעוני, בחירה שהופכת פופולרית יותר ויותר בשנים האחרונות, בעיקר בקרב צעירים.
רווק בלי ילדים, טבעוני - ונושא דברי תורה. הנשיא הבא? קורי בוקר (צילום: Getty)
אולם במובן אחד בוקר, במפתיע, שמרן הרבה יותר מאובמה. אף ששניהם נחשבים מקורבים לקהילה היהודית בארצות הברית, אובמה התקרב בעיקר לזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים. בוקר, למרות בחירותיו הלא שגרתיות בתחומי חיים אחרים, בחר דווקא להתקרב לממסד האורתודוכסי.
הסימן הבולט ביותר להתקרבותו של בוקר ליהדות ניתן במאי 2013, אז הוזמן בוקר כראש עיריית ניוארק לנאום בטקס סיום הלימודים באוניברסיטת ייל. בוקר ציין כי בכוונתו להציג משהו שרוב הסיכויים שהסטודנטים טרם נתקלו בו: "אני רוצה לעמוד כאן כגוי נוצרי, עם כל העצמי הלא יהודי שאני, ולהציג בפניכם דבר תורה".
בוקר מעולם לא המיר את דתו באופן רשמי, אולם הוא בקיא היטב במנהגי היהדות והלכותיה. הוא החל להתקרב לדת במהלך לימודיו באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שם הכיר את הרב שמולי בוטח, שלימים התמודד לקונגרס מטעם המפלגה הרפובליקנית. הפערים האידיאולוגיים לא מנעו מהשניים להתקרב. פרופסור נח פלדמן מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד אמר ב-2013 בראיון למגזין היהודי "טאבלט": "נכחתי במאות פעמים שקורי ושמולי הסתובבו יחד, ומעולם לא שמעתי אותם מדברים על פוליטיקה".
אוכל מצה בחנוכת מטה חברת המזון "מנישביץ'" בניוארק ב-2011, אז היה ראש העיר שלה (צילום: AP)
באותו פרופיל שנכתב על בוקר צויין כי קרבתו ליהדות נוצרה דרך חב"ד, זרם אורתודוכסי שנחשב יחסית נייטרלי מבחינה פוליטית בארצות הברית אך אדוק מאוד בגישתו הדתית. בוקר, על פי "טאבלט", לא מחפש את המתינות ויכולת ההכלה של הזרמים האדוקים פחות שמנהיגים כמו אובמה הרגישו בנוח להתקרב אליהם; אדרבה, הוא שואף להדגיש את האיכויות הייחודיות והאינדיווידואליות של כל אדם.
מה שעשוי למשוך במיוחד את המצביעים היהודיים, פרט לדברי התורה שבוקר מוסר, לבקיאותו בתלמוד או לחתונות היהודיות שהוא עורך, הן עמדותיו ביחס לישראל. לא תמיד היחסים היו ורודים: רק בקיץ האחרון, בשיאו של משבר הפרדת הילדים בגבול הדרומי של ארצות הברית, תועד בוקר בועידה של ארגון פרו-פלסטיני כשהוא נושא שלט בו נכתב "ממקסיקו ועד פלסטין – כל החומות צריכות ליפול". התיעוד זכה לביקורת רחבה, כולל מאמר נוקב מצד הרב בוטח – שהגדיר את בוקר "חבר נפש מזה עשרים שנה" – ובוקר חזר בו.
חזר בו מהנאמר. בוקר והשלט הבעייתי (צילום: JTA)
הוא לא הסתפק בכך: רק לפני מספר שבועות הוסיף בוקר את שמו לאחת מהצעות החוק שמבקשת לאסור על חברות אמריקאיות להשתתף בחרם נגד ישראל או להיות מעורבות באיזשהו אופן בפעילות של תנועת ה-BDS. בוקר נמצא במיעוט במפלגה הדמוקרטית בהתנגדותו ל-BDS והוא היחיד מבין המתמודדים על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות שהביע דעה נחרצת בנושא.
בנמקו את הצטרפותו להצעת החוק אמר בוקר: "ראינו את העלייה המדאיגה באנטישמיות בארצות הברית וברחבי העולם בשנים האחרונות וכיצד היא מקדמת את עצמה בהרבה דרכים מדאיגות מאוד, כולל בפעולות של ממשלות זרות שהציבו כמטרה את ישראל ואת אזרחיה. במשך זמן רב התנגדתי נחרצות לתנועת ה-BDS, ותומך בהצעת החוק הזו שתמנע מישויות בין-לאומיות לכפות את רצונן על חברות אמריקאיות בנוגע להחלטות שלהן לסחור ולעשות עסקים עם בת בריתנו הקרובה ישראל ועם אזרחיה".