דג הזהב: איך ממירים כסף או חובות לחלומות והופכים משבר להזדמנות?

קחו כמה רגעים לפני שתמשיכו לקרוא את הכתבה ותחשבו: מה החלום שלכם? עכשיו, קחו עוד רגע ותחשבו: איך אתם מגשימים אותו? "אנשים מדברים על הצלחות, אך הם לא מדברים על הקושי שבדרך. תמיד נראה שבסוף הכל מדהים, הכל נראה פשוט. אך זה ממש לא כך. חשבתי על רעיון, האמנתי בו, נתתי את המילה שלי, שזה מה שאני הולכת לעשות ואין אפשרות לוותר. מבחינתי, זה היה הדבר הנכון לעשות ברמה הערכית. זו היתה הדרך היחידה שלי להיות בת חורין בהמשך. לדעת שלא רודפים אחריי שנים לאחר מכן". המילים האלה הן חלק קטן בסיפור חייה של גלית בנגלס, שעד לפני כשש שנים היתה הדבר החם ביותר בעולם הפקות הקולנוע והטלוויזיה בישראל.


גלית בנגלס בתום מסע "דג הזהב" (צילום: מאיה באומל בירגר)

כיום, ידועה בנגלס כדגת הזהב הישראלית, שהגשימה ומגשימה חלומות לאנשים רבים. החודש היא מבקרת בלוס אנג'לס, סן דייגו ואורנג' קאונטי, כמרצה אורחת באירועי מעגל נשים של ארגון "בשמחה". שם, היא תספר את הסיפור המיוחד, על הדרך שעברה עד שהגיעה לייעודה, ותנסה להגשים לברי המזל בקהל את משאלת ליבם. "בעיני היא מסמנת ומציגה את המשימה שלנו בארגון. לחבר, לאחד ולהעצים את הקהילה בכל תחום אפשרי, גם מבחינה עסקית וגם מבחינה אישית", כך מסבירה מייסדת ונשיאת העמותה, מיכל סיאסס.

הסיפור של בנגלס מתחיל לפני שנים, כשהיתה קצינה משוחררת מהצבא ועברה תאונת דרכים. רכבה לא שרד את התאונה, אך היא נחלצה בשלום. היא החליטה שקיבלה את החיים במתנה והגיע הזמן שלה לחשוב מה העתיד מזמן. הפנייה ללימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב לא היו בגדר חלום. אלא, שמדובר היה בכישרון להפקה שהיה חבוי בבחורה מראשון לציון, "כשהתחלתי ללמוד קולנוע היה ברור לי לחלוטין שהמפיק הוא ששולט בסרט. לכן רציתי להיות מפיקה. הייתי חדורת מוטיבציה שזה מה שאני רוצה לעשות. מימנתי לעצמי את הלימודים ובמהלכם התחלתי לעבוד כמפיקה".


מפיקה ב"באזז טלוויזיה", בנגלס

עד מהרה החלו לזרום אל בנגלס עבודות גדולות וכשהגיעה לגיל 27 היא הקימה חברת הפקות. "היה לי ברור שאני הולכת לעבוד עבור עצמי ולא עבור אחרים, כי אני טובה במה שאני עושה". בגיל 30 ניהלה בנגלס את חברת "באזז הפקות טלוויזיה בע"מ", שהפיקה סדרות ופורמטים מקוריים רבים, בהם גם "העוקץ", "בטבעת זו", ו"אחים לכל החיים"; סרטים דוקומנטריים, כגון "חוזרים הביתה", ו"הקשר הישראלי"; סרטי עלילה ודרמה, כגון "רחמים" ו"גרוסמן הגדול"; וגם לא מעט פרסומות ותעמולות בחירות, שזכורות עד היום, בהם גם סדרת סרטוני הפרסומת של ״תקע ושקע״, ישראל בדרך לקלפי ועוד.

החברה של בנגלס פעלה במשך 12 שנה עד שנת 2014. אז, בעקבות משבר בענף הטלוויזיה, החברה והעומדת בראשה קרסו והיא נותרה עם חובות שנאמדו ב-2.2 מיליון שקל. "העסק והחיים מתערבבים. מתפקיד של מפיקת-על איבדתי פתאום את הסטטוס נשארתי בלי כלום. הפכתי ממפיקת-על למישהי שחייבת כסף לתשעים אנשים. ברגע שלחברה אין כסף אז גם אין מי שישלם לי משכורת. זה לאבד כל מה שיש לך. מצד אחד יש את החברה ומצד שני, יש את החיים האישיים שלי, כאמא לשני ילדים קטנים", מספרת בנגלס.


הדוגמנית, השחקנית ומנחת הטלוויזיה, גלית גוטמן, עם בנגלס בשנותיה כמפיקה ב"באזז טלוויזיה"

"את כבר לא מפיקה, לא קצינה בצבא, לא בעלים, לא מנכ"לית, לא כלום. את אדם שחייב כסף". במצב כזה, רבים פונים לפתרון המקובל בחוק: הכרזה על פשיטת רגל. במצב כזה, יכלה בנגלס לחמוק מתשלום החובות לנושים. אך הפתרון הקל לא התקבל על דעתה. "זה בסדר שיש כאלה שהולכים על האפשרות החוקית הזו, אך אני לא יכולתי לקבל את האפשרות הזו, כי נתתי את המילה שלי ואני אכבד אותה. לא מדובר על מניע הרואי בכלל. זה ממניע סופר אגואיסטי, כי זה כבוד. הבטחתי משהו ואני צריכה לקיים אותו. גדלתי בבית כזה, בו מילה זו מילה. לא יכולתי לחיות עם התחושה שהפרתי את המילה שנתתי לתשעים אנשים שבטחו בי וסמכו עלי".

על מנת לשלם את חובותיה, גייסה בנגלס את כישרונה ומצאה דרך יצירתית לפתרון: אדפטציה לאגדת הילדים האהובה עליה "דג הזהב". בנגלס: "התחלתי לחשוב על הכישורים שלי, על הדברים שאני יודעת לעשות. אני יודעת לגרום לדברים לקרות ושום חוב לא יכול לקחת את זה ממני. אני אדם שלוקח אחריות. אז במקום להפיק סרטים חשבתי על להפיק חלומות".

בכל בוקר היא התעוררה, פתחה את טבלת האקסל עם רשימת האנשים להם היא היתה חייבת כספים ויצאה להגשים את חלומם בתמורה לחוב. "בניתי קריירה ועזרתי למאות אנשים בתחום. לכן חשבתי שבטח אוכל למצוא את אלה שיעזרו לי. חשבתי שייקחו לי 90 יום על מנת להגשים תשעים חלומות. יום לכל בעל חוב. אני אחבר אדם אחד לכל בעל חוב, על מנת שיעזור לו להגשים חלום. הפשטות הזו של הרעיון, היא שנתנה לי את האומץ ללכת על זה. אני מאמינה שגם דברים מטורפים צריכים להיות פשוטים".

בסופו של דבר, זה לא היה פשוט. תשעים הימים הפכו לתשעה חודשים. "אחרי יום ואחרי שבוע ועוד שבועיים אמרתי לעצמי, 'מה את עושה?'. אמרתי את זה לעצמי מדי לילה, תוך כדי שאני בוכה במיטה. מצד שני, לא היתה לי אפשרות להיכשל. התעוררתי מדי בוקר ונתתי לעצמי סטירה של עידוד מול המראה ועל מנת להתחיל יום חדש. היו מיליון רגעי קושי, אך זה חלק מהעניין", היא נזכרת.


בנגלס עם טבלת האקסל ובה רשימת 90 האנשים להם הגשימה חלום במקום חוב

בתקופה במהלכה הגשימה בנגלס משאלות לנושיה, היא היתה צריכה גם לפרנס שני ילדים קטנים. היא פודה את הפנסיה, לוקחת הלוואות מהמשפחה ומחברות האשראי והופכת כל בוקר ל'דגת זהב', על מנת להחזיר עוד חוב ועוד חוב. "פדיתי את כל מה שהיה לי בחיים באותה תקופה. הרגעים הקשים היו כשהפסקתי לספר לילדים שלי סיפורים לפני השינה, כי רציתי שילכו לישון על מנת שאוכל להתפנות ולסגור חוב נוסף. היו לא מעט רגעים קטנים כאלה. זה לא לקבץ נדבות. לרגע לא חשבתי כך. אם הייתי חושבת כך לא הייתי מעזה לעשות את המסע הזה. יש משמעות גדולה לטרמינולוגיה, זה מסע הגשמת חלומות".

המסע שלה לתשלום החובות הסתיים רגע לפני פסח של שנת 2015. "זה מרגיש לי כאילו זה היה אתמול. נדרש לי חודש לעכל את זה, כי לא הבנתי שזה נגמר. כמו תשעה חודשים של היריון בסיכון. כשזה נגמר הבטתי לאחור במה שחוויתי, כי לאורך כל המסע הייתי על אוטומט. חוויתי שחרור שזה נגמר ושיש לי אפשרות לפנות למשהו חדש. זה היה מפחיד לחשוב מהם החלומות שלי ומה אני רוצה לעשות".

כך, בגיל 43 היא שוב המציאה את עצמה מחדש. "הבנתי מה אני רוצה ולא מה אני צריכה. הבנתי שאם עברתי את המסע הזה ואני חוזרת אל המקום בו הייתי אז הכל היה לחינם. עדיין לא הבנתי איך המסע עתיד לשנות את חיי ואת חייהם של אלפי אנשים אחרים. אך היה ברור לי לגמרי שאני לא רוצה לחזור לעסוק בהפקה, ולא בגלל פחד מהמשבר הכלכלי. לא רציתי לחזור, כי כבר לא הייתי אותה גלית. כל חומות החימר שהיו סביב לליבי כבר לא קיימות. אני עם הלב הכי פתוח ומשתף, מדברת על הכל, כבר לא פרעה: מנהלת עובדים, מתעוררת מדי בוקר, הולכת לעבודה, חוזרת הביתה וחוזר חלילה. אני כבר לא צריכה לנהל אנשים במסגרת של תקציב ולוחות זמנים. אלא שאני מוציאה מעצמי רק את החלקים הטובים שמספקים אור להרבה אנשים אחרים".


בנגלס והספסל בתל אביב, עליו ערכה את הפגישות במהלך מסע "דג הזהב" (צילום: מאיה באומל בירגר)

בנגלס מחליטה לתת מתנה, לכל אותם אנשים שהיו איתה לאורך הדרך; לכל אותם אנשים שעברו איתה את מסע 'דגת הזהב'. היא מחליטה לומר להם תודה, שוב, בדרך יצירתית ולא חומרית. היא מחליטה לספר להם את הסיפור שנמשך תשעה חודשים ולהאיר את חלקם במסע שחוותה. בעזרת משה אדרי, חבר שנתן לה במה, היא מגיעה לעמוד מול קהל ולשתף בסיפור שלה, על היציאה מעבדות לחירות. בנגלס מספרת על השינוי במצבה ובמעמדה; על הקשיים; על תחושת 'הגרזן שמרחף מעל לצוואר' בכל רגע נתון; על הנשיאה באחריות ועל פתיחות לב; על יצירתיות, אומץ, אמונה, נחישות, ההבנה ש"לא" הוא רק שלב אחד בדרך ואחריו תמיד יגיע גם ה"כן"; על לדעת לבקש, ועל לאפשר לאחרים לתת.

ההרצאה של בנגלס הכתה גלים ועד מהרה היא החלה לקבל הזמנות להרצאות. "בכל הרצאה אני מנסה להעביר לאנשים, שלא כל דבר קשור בכסף. ניתן להגשים כל חלום על ידי פתיחות לב. צריך לבקש על מנת למצוא פתרונות יצירתיים". בכל הרצאה יוצרת בנגלס הזדמנויות עבור אנשים בקהל. היא מעלה אדם אל הבמה ועוזרת לו להגשים את החלום שלו, באמצעות סיוע של אדם אחר שנמצא בקהל. "קרו לאנשים דברים מטורפים. הם פתחו את הלב וביקשו, וקרה להם משהו מדהים בין אם זה באופן מיידי ובין אם כעבור שנה או שנתיים. כל אחד והחלום שלו או שלה. ראיתי איך המסע שלי נותן לאנשים הרבה תקווה וכוח. אם אני הצלחתי, אז גם הם יכולים. גם הם יכולים למצוא זוגיות, להחלים, לצאת ממשבר כלכלי, לשנות קריירה או להגשים כל אחד את הסיפור שלו. העיניים שמקבלות פתאום תקווה ואופטימיות, אלה העיניים שאני רוצה לפגוש בחיים שלי. כשהמשפט 'לדעת לבקש' וההרצאה שלי הגיעו למישהי והצליחו לסייע לה להחלים מסרטן, כי היא ביקשה ידע, שזה כבר עניין של חיים ומוות, אז הבנתי מה הייעוד שלי".


בנגלס בהרצאה (צילום: עופר שמעוני)

היום, בנגלס היא מרצה מבוקשת, יש לה מופע משותף עם הזמר ישי לוי, והיא גם מעבירה סדנאות. מהמקום הזה היא נזכרת שהחלום על דג הזהב החל הרבה קודם לשינוי בחייה. שנה וחצי לפני שהחברה שלה קרסה, בעודה קוראת פרק בספר תהילים, עלה במוחה הרעיון לפורמט טלוויזיה חדש "דג הזהב". היא חשבה אז על דמות אנימציה של דג, שיעזור לאנשים להגשים חלומות בשלושה רבדים: עבור עצמם, עבור חבר שלהם ועבור הקהילה.

"שכחתי מזה", היא מודה. "בבוקר בו הודענו על הסגירה של באזז, הייתי ב'רשת' והעברתי פרזנטציה על הפורמט. רק היום, אני יוצרת את החיבור בין הפורמט שיצרתי אז לבין המציאות שהגיעה לאחר מכן. המציאות ההיא הפכה אותי, למעשה, לאותה דמות אנימציה של דג, בלי שהתכוונתי לכך בכלל".

המפגשים עם הקהילה הישראלית, מעגלי הנשים כאן וארגון "בשמחה", שמארחים את בנגלס החודש, יוצרים חיבור מיוחד בין האישה האמיצה מישראל לבין הארגון הוותיק, שלפני כשנה וחצי השיק תכנית מיוחדת בשם "קערת דג הזהב".

"זה מרגש מאוד", אומרת סיאס, שכבר פנתה לאישה מוכרת בקהילה לשם שיתוף פעולה. התכנית לא יצאה לפועל, עד שהגורל הפגיש בין דג הזהב של סיאס לדגת הזהב הישראלית. "היא מסמנת את המשימה העתידית עליה אנו חולמים זה זמן רב. זה פשוט גורל". יחד הם מתכוונים להתחיל משהו חדש ומרגש. בהמשך צפויה בנגלס לבקר גם במיאמי ובניו יורק.

לוגו תכנית "קערת דג הזהב" של ארגון "בשמחה"

בימים אלה, מתכננת בנגלס למכור את הפורמט שלה כתכנית טלוויזיה. אך הפעם היא לא מעוניינת להיות רק המפיקה, אלא שתשתתף בתכנית בתפקיד חייה, בתפקיד של 'דג הזהב'. "אני רוצה להעביר את זה הלאה לאנשים אחרים. על מנת לתת לצופים בבית את הידע, על הדרך בה הם יכולים לעשות זאת עבור עצמם; הדרך לסגור חובות בלי לפשוט את הרגל, הדרך להיות יצירתיים. גיליתי בהרצאות שלי שאנשים לא מעזים להגשים את החלומות שלהם, כי אין להם קשרים וכסף. אני מאמינה שאם אנשים לוקחים אחריות ומבקשים, תמיד יהיה שם מישהו שיעזור להם. כל אחד יכול לעזור למישהו אחר. לדעת לבקש זה לאפשר לאנשים אחרים לזכות בנתינה. זה יכול להיות באמצעות חיבור או קשר, שלעתים שווה הרבה יותר מכסף. כך מזכים את האדם שנתן לך בתחושה הכי נפלאה בעולם".

לבנגלס יש עוד חלום אחד גדול: להפוך את הסיפור שלה לסרט הוליוודי ולתת השראה לאנשים אחרים. "הסיפור הוא הכי קלסיקה הוליוודית. נראה לי שזו דרך טובה להתחיל לספר את הסיפור הזה, בדיוק כשאני מגיעה ללוס אנג'לס. אני יודעת שהחלום יתגשם. יש לי אפילו את רולר הסיום של הסרט, שהוא יהיה הדבר היחיד שאני אפיק. הרולר יהיה דוקומנטרי ובו אגשים חלום לכל דגי הזהב, שעברו איתי את המסע של הסרט".


חולמת להפוך את הסיפור שלה לסרט הוליוודי. בנגלס

בינתיים, עד שהסרט יוקרן בקולנוע והפורמט במסכי הטלוויזיה הביתיים שלנו, תוכלו להגיע לאחת ההרצאות הקרובות שמעבירה בנגלס בשיתוף עם עמותת "בשמחה", במעגל נשות לוס אנג'לס, סן דייגו ואורנג' קאונטי. בהרצאות תועלו לנסות את מזלכם, לעלות אל הבמה של דגת הזהב ולהגשים חלום. "ההרצאה לא עוסקת רק בסיפור שלי, אלא מפרטת על הסיפור של כולנו. אני מזמינה את כל מי שמחפש תקווה ואמונה בגלל משבר או חלום, ורוצה לקבל בוסט של השראה, להגיע להרצאה, גם נשים וגם גברים. ההבדל בין משבר לחלום הוא התקווה. במשבר אין תקווה, אך בחלום יש".

ב-20 בפברואר תשתתף בנגלס באירוע לנשים, שיתקיים במתחם  Valley Beth Shalom, בלוס אנג'לס. ב-23 בפברואר בנגלס תופיע באירוע לזוגות באורנג' קאונטי וב-25 בפברואר היא תופיע באירוע נוסף לזוגות ב-JCC, שבסן דייגו.

פרטים נוספים ניתן למצוא בפרסום למטה.