בחודשים האחרונים ישנם יותר ויותר דיווחים על נהגים שמקבלים דוח חנייה אף על פי שחנו במקום ששמור להם באופן אישי. רשויות רבות בקליפורניה כולה, ובאזור לוס אנג'לס בפרט, עומלות על פתרון צבעוני במיוחד לבעיה זו.
עם כמות כזו של שלטים, מה הפלא שהנהגים מתבלבלים? (צילום: AP)
כדי לנסות להקל על הנהגים, הוחלט לצבוע את אבן השפה של המדרכה, דבר שאמור לפשט את התהליך ולמנוע בלבול. במקומות רבים, צביעת אבן השפה כבר נעשתה מזמן, אולם לא כולם מכירים את החוק לעומק ומבינים את משמעות כל הצבעים. למען הסר ספק, ליקטנו עבורכם את משמעות חמשת הצבעים שאתם עשויים להיתקל בהם.
אם אתם מבחינים באבן שפה בצבע אדום, דעו שאסור לעצור, לעמוד או להחנות במקום. לרוב, מדובר במקום שמוקצה לטובת רכבי חירום כגון כבאית. לעיתים יוצב שלט שבו נכתב שלאוטובוסים מותר לעצור במקום, אך בכל מקרה אין אפשרות לכלי רכב פרטי לעצור באזור זה. לעומת זאת, אבן שפה בצבע ירוק משמעה שמותר להחנות במקום. במקרים כאלה חשוב לחפש שלט המורה על הקצאת זמן, לדוגמה "חנייה של עד שעתיים". בנוסף, בחנו אם קיים שלט שמורה על ניקוי הרחוב. שלטים אלה לרוב יסבירו באיזה יום ובאיזה שעה מנקים את הרחוב, ולרוב מדובר בתקופה בת שעתיים בה אי אפשר להחנות במקום.
אבן שפה אדומה או ירוקה היא די שכיחה, אך מה לגבי כחולה? צבע זה נועד אך ורק למכוניות בעלי תו נכות. לעיתים ישנו קו מקוטע כחול, וגם עליו אסור להחנות, וזאת מכיוון שמדובר באזור להורדת והעלאת נוסעים בכיסאות גלגלים. אבן שפה נוספת ופחות שכיחה היא לבנה, שאותה תראו בעיקר במקומות של תחבורה ציבורית כמו תחנת אוטובוס מרכזית או נמל תעופה. במקומות הללו אסור להחנות, אך מותר לעצור כדי להוריד או לעלות נוסעים. בדרך כלל יוצא תמרור המורה על כמות הזמן שמותרת לעצירה הזמנית.
אבן שפה הצבועה בצהוב היא אולי הכי פחות שכיחה מבין החמשת הצבעים. לפיכך היא גם ככל הנראה הכי פחות מוכרת בקרב הנהגים. צבע זה מסמן אזור שבו מותר לבצע העלאת/הורדת נוסעים או העלאת/הורדת סחורה. בשונה מאבן שפה לבנה, במקומות המסומנים בצהוב אסור לנהג לצאת מן הרכב, אלא כן מדובר בפירוק סחורות. צבע זה יופיע לרוב באזור של תחנת מוניות או בסמוך לחנויות גדולות במקומות צפופים כמו מרכז העיר לוס אנג'לס.
