השריף ג'ון לופי הופתע כשהזר המסתורי הציע לו מיליון דולר אם ידאג שסגניו ישמרו מרחק מחוות קנאביס לא-חוקיות מסוימות במחוז סיסיקיו. לופי עמד בפיתוי והודיע ל-FBI, ומאוחר יותר הוקלטו משלוחים של מעטפות עם מאות אלפי דולרים במזומן על ידי מצלמות ומיקרופונים שהוסתרו על שולחן העבודה המבולגן של השריף.

מאוחר יותר הוגשו כתבי אישום נגד שני אנשים בשל ניסיון לשחד את השריף הנבחר. "הופתעתי ונעלבתי שהם האמינו שאיש אכיפת החוק יכתים את המוסר והאתיקה שלו בקבלת כספים", אומר לופי, שמחוזו הכפרי גובל באורגון, דהיינו יושב פחות או יותר על האדמה המשובחת ביותר לגידול הצמח בכל החוף המערבי - אבל אוסר בתכלית על חוות קנאביס פתוחות.

שוק עצום ועתיר מזומנים. עד שבנקים לא יסכימו לעבוד עם מגדלים וחנויות, הבעיה לא תיפתר (אילוסטרציה: גטי אימג'ס)

במהלך למעלה משנתיים מאז אישרו תושבי קליפורניה לגדל ולמכור ברישיון מריחואנה ושאר מוצרי קנאביס לצרכי הנאה, נרשמו חצי תריסר מקרי שחיתות שלטונית בהם ניסו מגדלים בשוק השחור לתמרן את המערכת באמצעות שוחד ואמצעים אחרים.

המקרים הללו מכתימים את היישום, המסובך גם כך, של הצעת החוק 64, שאושרה בקולות הבוחרים בנובמבר 2016. מתנגדי היוזמה טוענים כי מקרי השחיתות מוכיחים את טענותיהם לפיהן הלגליזציה לא תשים קץ לשוק השחור ולהתנהגות הפלילית שמתלווה אליו.

תומכי היוזמה טוענים כי הבעיה היא שהחוק שנוסח בעקבות העברת הצעה 64 משאיר כוח רב מדי לרשויות המקומיות לאסור ולהתיר - ולמי להתיר - לגדל ולמכור את הצמח בתחומיהן. הדבר יוצר כר פורה לקניית השפעתם של כל מי שמסוגלים לספק את הרישוי העירוני הנכסף. רוב מכריע של חקירות השחיתות סביב תעשיית הקנאביס נוגע לשלטון המקומי - עיריות ומחוזות.

מגדלים בהיקף עצום בשטחי ציבור - ומשלמים לאוכפי החוק להעלים עין. לפעמים (לרוב?) זה מצליח (צילום: סיירה קלאב)

בנוסף ישנה בעיית המזומנים. מכיוון שהקנאביס עדיין אינו חוקי ברמה הפדרלית, בנקים רבים אינם מוכנים לקבל הפקדות מזומן מעסקים בתחום. הדבר יוצר מאגרים אדירים של מזומנים שמתחננים לשימוש - והשימוש הוא לעתים קרובות להשחית את השלטון. על פי ההערכות, השוק השחור בקנאביס גילגל בשנה שעברה 3.7 מיליארד דולר - פי ארבעה מהשוק החוקי ומשלם המסים.