אבי העיתונאית שנרצחה בשידור חי לגוגל: הורידו את סרטוני הסנאף מהרשת

אנדי פארקר מעולם לא צפה בתיעוד הווידאו המראה את בתו היפהפיה, כתבת הטלוויזיה, נורית למוות בשידור חי - והוא נחוש בדעתו למנוע מאנשים חולניים להמשיך להוריד אותו מהרשת. אולם ארבע שנים לאחר הרצח המזוויע, פארקר עדיין שקוע במאבק משפטי מול מנוע החיפוש הנפוץ בעולם.

 

"מאבקו של אב למען בטיחות נשק". אנדי פארקר עם בתו (צילום: באדיבות המשפחה לניו יורק פוסט)

 

פארקר דורש מגוגל להוריד את הסרטון המראה את אליסון פארקר נורית למוות באמצע ראיון על ידי עמית לשעבר מתוסכל שחבש מצלמת גו-פרו. שעות לאחר שרצח את פארקר ושניים נוספים, הוא העלה את הסרטון לרשתות החברתיות בטרם התאבד.

"מה שמרגיז אותי יותר מהכל הוא שגוגל מרוויחה מהרצח של בתי", אמר פארקר בן ה-65 לניו יורק פוסט. "בכל פעם שאתה לוחץ על אחד מסרטוני הווידאו האלה, אתה משאיר טביעת אצבע דיגיטלית וגוגל מוכרת את המידע הזה".

פרקר מספר כי זמן קצר לאחר רצח בתו ב-26 באוגוסט, 2015, הודיעו לו חבריו על מאות טרולים ברשת המאשימים אותו בזיוף מותה, ואחרים סתם הפגינו רשעות. גולש אחד ברשתות החברתיות כתב "ממש נהניתי לראות אותה מתה". אחר טען כי אליסון עברה ניתוח פלסטי והיא מתגוררת ב...ישראל.

לאחר שנים של תסכול בשל האכיפה הרכה של גוגל את מדיניותה שלה-עצמה, החליט פארקר, תושב וירג'יניה, לפתוח במאבק משפטי נגד "הלוויתן הלבן שלו". לדבריו, "אנחנו רוצים שגוגל תוריד את הסרטון מפני שזה מעודד מופרעים אחרים לעשות את אותו הדבר".

 

הכתבת אליסון פארקר והצלם אדם וורד, מתחנת WDBJ בווירג'יניה

 

במקרה של אליסון, היורה בחר לירות בה, בצלם שלה אדם וורד ובאישה שראיינו, חברת לשכת המסחר של מונטה שבווירג'יניה, ויקי גארדנר. היורה אמר בפקס ששלח לחדשות ABC כי שאב השראה מרוצחי וירג'יניה טק וקולומביין, וכי המעשה שלו נועד לנקום את טבח הכנסייה בצ'רלסטון שאירע חודשיים קודם לכן.

הנושא של אחריות ענקיות הרשת להסרת תוכן פוגעני עלתה כמובן לכותרות לאחרונה בנסיבות טראגיות, לאחר שפייסבוק הודתה כי הוידאו של הטבח במסגדים בניו זילנד שותף 4,000 פעמים בטרם הבחינו בהם עובדי החברה והסירו אותם. לטענת ענקית המדיה החברתית, היא הסירה 300 אלף עותקים של הסרטון ביממה הראשונה לאחר הטבח, ומנעה את העלאתם של 1.2 מיליון עותקים לרשת.

מוקדם יותר החודש פירסם פארקר את ספרו “For Alison: The Murder of a Young Journalist and a Father’s Fight for Gun Safety". הספר הוא בחלקו מחווה לבתו, שהיתה גם בלרינה מחוננת, ובחלקו קריאה להקשחת חוקי הנשק.

פארקר עובד עם הסנאטור טים קיין (דמוקרטי, וירג'יניה) להעביר חוק "צווי הגנה מפני קיצונים" שיאפשרו לכוחות אכיפת החוק לקחת את כלי הנשק מאלה שעלולים לפגוע בעצמם או באחרים. "זה לא צריך להיות עניין מפלגתי", טוען פארקר. "תשעים ושבעה אחוז מן האמריקאים רוצים לראות הגנות כאלה".

 

למען אליסון. הסנאטור טים קיין, שחבר לאב השכול במאבק לחקיקה שתוציא נשק מידי מטורפים, כתב הקדמה

 

במאבקו להסיר את סרטון ה'סנאף' של בתו מהרשת, הוא הצליח לאחרונה לשכנע קבוצת משפטנים וסטודנטים למשפטים מביה"ס למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון לסייע לו במאבקו בגוגל. "יש להם את הטכנולוגיה להוריד את זה, אבל הם לא מוכנים לעשות את זה", אמר בראיון ל'פוסט'. "הם יוצרים רשת אפלה לאור היום".

בעבר הסכימו רשתות חברתיות להוריד את סרטון הירי בבתו כשהיה צץ שוב ושוב, אולם הדבר היה תלוי בפארקר ובני משפחתו להודיע על קיומו של התוכן, מה שהוסיף כמובן לטראומה. "זה נתעב", אומר פארקר. "הם שמים על השורדים את הנטל הזה".

מיו-טיוב (השייכת לגוגל) נמסר בתגובה כי "לבנו יוצא אל המשפחות שסבלו אובדן כה טראגי בשל אירועים אלימים. עדכנו את מדיניות ההטרדות שלנו ב-2017 ומאז הסרנו סרטונים המכוונים נגד הקורבנות או משפחותיהם וטוענים כי האירועים הללו פוברקו. אנו עובדים על הכשרת התוכנות שלנו להתריע על סרטונים כאלה בפני המבקרים האנושיים. איננו מרשים מודעות לצד סרטונים על אירועים טראגיים או רגישים".

את פארקר זה לא מספק, והוא נודר להוריד את תאגידי המדיה החברתית "על הברכיים". כפי שהוא כותב בספר שלו: "שום דבר באינטרנט אינו נעלם באמת. הם אולי קוראים לזה אוטוסטרדת המידע, אבל היא סלולה היישר מעל ביב שופכין רעיל".