- ישראל בוחרת שלא: מדוע ישראלים בחו"ל אינם יכולים להצביע לכנסת?
- גנץ נוקט עמדה: ישיבה עם נתניהו אינה עומדת על הפרק
- חשד למעילת ענק: כוכב הלייקרס תובע את מותג האופנה שהקים עם אביו
- כבישים מסוכנים: דוח חדש חושף כי גשרים רבים במצב ירוד - וייקח 80 שנה לתקן אותם
- האם נמצאו הנהגים המטומטמים ביותר בלוס אנג'לס? כך נראה ריב על חניה שנמשך שעתיים
- מגיפת סגירת החנויות ממשיכה: קמעונאית התכשיטים הגדולה בעולם ממשיכה להתכווץ
בעוד חמישה ימים תלך ישראל לקלפי. ייתכן שחלק מכם מתכוונים לטוס כדי לממש את זכותכם הדמוקרטית, אולם מומחים רבים חוששים שהליך הבחירות בישראל חשוף לאותן מערכות של פריצה ומתקפות סייבר אשר שיבשו את התהליך הפוליטי במקומות אחרים.
באומת הסטראט-אפ, חוקי דרכי התעמולה עדיין לא חל על האינטרנט
ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר ש"אין מדינה המוכנה יותר" להילחם בהתערבות בבחירות. אולם למרות תעשיית ההיי-טק המשגשגת של ישראל ויכולות האבטחה שלה, המבוקשות בכל העולם, המומחים אומרים שהחוקים אינם עומדים בקצב ההתפחויות וכי ממשלת נתניהו לא העמידה את איומי הסייבר בראש סדר העדיפויות.
כבר כשהחל קמפיין הבחירות בינואר, אמר ראש השב"כ, נדב ארגמן, בהרצאה סגורה (שדלפה, מן הסתם) כי מעצמה עולמית מנסה לשבש את ההצבעה, שתיערך ביום שלישי הקרוב, התשעה באפריל. החשד נפל על גורמים מטעם רוסיה, שכבר מואשמת בהתערבות בבחירות בארה"ב ובהצבעת הברקזיט ב-2016.
זמן קצר לאחר מכן נודע כי סוכנים איראנים פרצו למכשיר הטלפון הנייד של בני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר ומועמד מפלגת "כחול-לבן" לראשות הממשלה. על אף שהפריצה אירעה חודשים לפני שהצטרף למירוץ, השערוריה איימה לערער את מועמדותו, הנסמכת מדרך הטבע על הרקורד הביטחוני שלו - למרות שמי שאחראי לאבטחת הסייבר, של אזרחי ישראל בכלל ושל בכירים ושותפי סוד לשעבר בפרט, היא הממשלה באמצעות זרועות הביטחון ו"מערך הסייבר" שראש הממשלה אוהב להתהדר בו, ולא אותם בכירים במיל' כל אחד לעצמו.
בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי, חברה לאבטחת סייבר, אומר שפעילי הביון האיראנים שיפרו את מאד את יכולות הפריצה לטלפונים שלהם במהלך חמש השנים האחרונות, וכי אין כמעט בכיר בצה"ל, בעבר או בהווה, שהם לא ניסו לפרוץ למכשירו. לדבריו, גם פעילי BDS מנסים לפרוץ לסמארטפונים של בכירים בישראל, וגל ההתקפות השנתי שלהם ייפול השנה בדיוק על הבחירות.
"יש ניסיון מצד מעצמה זרה להתערב בבחירות". נדב ארגמן, ראש שירות הביטחון הכללי (צילום: ניב אהרונסון, ויקיפדיה)
אולם רבים טוענים שהסכנה הגדולה ביותר היא מבפנים. פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, אומרת שהסכנה הגדולה ביותר מגיעה מהפוליטיקאים בישראל ותומכיהם המפיצים מידע שקרי ברשתות החברתיות. לדבריה, אין כמעט חקיקה בנושא, היות שחוקי תעמולת הבחירות נכתבו לפני העידן הדיגיטלי - וגם הם נאכפים בצורה חלשה ביותר.
ביום שני האחרון חשפה קבוצה של מומחי אבטחה ישראלים, שהתאגדו תחת השם "פרויקט הבוטים הגדול", רשת ענפה ומסועפת של חשבונות מדיה חברתית מזויפים, שבחלקם הופעלו על ידי אנשים אמיתיים ובחלקם היו אוטומטיים לגמרי, שהפיצו פוסטים התומכים בנתניהו ומשמיצים את יריביו, ובמיוחד את גנץ.
נעם רותם, אחד החוקרים, אומר שהמון החשבונות המזרימים פייק ניוז לתוך הדיון הדמוקרטי מציב "את האתגר הגדול והמתוחכם ביותר שראינו עד כה" לאמינות ההליך האלקטורלי בישראל. לדברי החוקרים, לא נמצא קשר ישיר בין רשת הבוטים לנתניהו עצמו או לממסד מפלגת הליכוד. עם זאת, בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, שכבר הסתבך בפרשות מביכות ברשתות החברתיות בעבר, מרבה להדהד את הפוסטים של הבוטים.
בתגובה זימן ראש הממשלה מסיבת עיתונאים בה דחה את התחקיר כ"פייק" בעצמה והעלה לבמה את אחד ממפעילי הפרופילים המזויפים - הנוהג לגדף את גנץ ותומכיו בשפה שאין טעם לחזור עליה - והתחבק עמו ושיבח אותו על פעילותו.
ראש הממשלה עם "בוט אנושי" שמקלל את מתנגדיו בקצב של 42 ציוצים ליום (צילום: כאן11)
אולם המומחים ממשיכים לטעון כי הממשלה לא נקטה באמצעי הזהירות הנחוצים, אפילו בעת שהחשש מחדירת סייבר לתהליך גברה בשנים האחרונות. מערכות ההצבעה בישראל אינן מוגדרות רשמית כ"תשתית חיונית" - הגדרה שהיתה מרחיבה את כוח האדם והתקציבים המוקצים להגן עליהן. חוק דרכי תעמולת הבחירות אמנם תוקן במרוצת השנים (בעיקר בתיקונים כמו חוק וי-15, האוסר על פעילות ספציפית למען או נגד מועמד מסוים מצד עמותות) אולם רובו ועיקרו נכתבו בשנת 1959, ונועדו לאמצעי תקשורת כמו רדיו וטלוויזיה.
בסתיו שעבר הועלתה בכנסת הצעת חוק שהיתה מכפיפה מודעות פוליטיות ברשת לדרישות חוק דרכי התעמולה, ונדמה היה שמעברו של החוק מובטח, אולם בשעה ה-11 טירפד הליכוד את החוק. השב"כ ומנהלת הסייבר, שני הגופים האמונים על אבטחת הבחירות, מדווחים ישירות לראש הממשלה. רותם רואה בכך ניגוד עניינים בשעת מערכת בחירות צמודה ויצרית.
מנהלת הסייבר סירבה להגיב והפנתה את השאלות לוועדת הבחירות המרכזית, שמסרה בהודעה כי יש לה "תוכנית פעולה", הכוללת "עירנות ומודעות מוגברת", אולם לא תוכל לפרט את הפעולות שהיא נוקטת, מחמת רגישותן. ועדת הבחירות ציינה כי בישראל עדיין מצביעים בפתקי נייר, דבר המגביר את הביטחון ביום הבחירות.
אולם בסופו של דבר, הפתקים נספרים ומועלים למאגר מידע דיגיטלי - שהוא ורק הוא מהווה את התוצאה הסופית והמוסמכת של הבחירות. "בשלב האחרון והקריטי ביותר של תהליך הבחירות, מאגר המידע שלנו פגיע", אומר לוטם פינקלשטיין, ראש אגף מודיעין איומים בענקית אבטחת המידע צ'קפוינט.
"עוד לא ראיתי שוועדת הבחירות נקטה בפעולה נגד מישהו". לוטם פינקלשטיין, צ'קפוינט (צילום: טוויטר)
ועדת הבחירות אסרה באחד במרץ השנה על תשדירי בחירות אנונימיים ברשתות החברתיות, אולם פינקלשטיין לא מתרשם. "עוד לא ראיתי שוועדת הבחירות נקטה בפעולה נגד מישהו", אמר. "היא רק מפרסמת המלצות". רותם אומר כי חברות אבטחת הסייבר זיהו מאמצים מצד איראן, ערב הסעודית וטורקיה לפרוץ למאגרי המידע של המפלגות, וכי ישנם אוצרות של מידע מצביעים רגיש שלדבריו "פשוט מסתובב ברשת".
פייסבוק אומרת שהסירה אלפי חשבונות ועמודים איראניים שנועדו לזרוע ספק בלגיטימיות של הבחירות בישראל, וכי היא מוחקת מיליון חשבונות פייק ביום. טוויטר הודיעה כי נקטה בצעדים בעקבות פרויקט הבוטים הגדול, אולם סירבה להרחיב. מחברי דו"ח הפרויקט אומרים שטוויטר הסירה כמחצית מחשבונות הבוטים שהם זיהו.
לאחרונה הודיעה פייסבוק על צעדים ייחודיים לבחירות בישראל, הכוללים תהליך אישור לקוני מודעות פוליטיות ובדיקת-עובדות מצד גורם שלישי. אולם פרופ' נהון מאיגוד האינטרנט הישראלי אומרת שזה לא נותן מענה לסכנת ההאקרים, הבוטים וחשבונות הפרוקסי. "ציפינו להרבה יותר", היא אומרת. "עוד לא נאמרה המלה האחרונה מצד האיומים הללו".