אימת הכריש הלבן בחופי סן פרנסיסקו: זו החיה היחידה ממנה ״מלתעות״ חושש

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

כריש לבן מגיח ממי האוקיינוס מול דרום אפריקה (צילום: נשיונל ג'יאוגרפיק)

כאשר כרישים לבנים צדו כלבי ים בסמוך לאיי פאראלון (איים הנמצאים מערבית לסן פרנסיסקו) ונתקלו בלוויתנים מסוג קטלן, הכרישים ברחו מהמקום ולא שבו במשך שנה שלמה, כך עולה ממחקר משותף שבוצע ע"י האקווריום של מונטריי ביי, אוניברסיטת סטנפורד והמלכ"ר Point Blue Conservation Science.

"אחרי שהקטלנים הופיעו, לא ראינו אף כריש מתקרב לאזור", מסביר סקוט אנדרסון, מומחה לכרישים לבנים באקווריום. הכרישים הללו נחשבים לציידים מעולים, והם יכולים לגדול לאורך של כ-20 רגל (כ-6 מטר) ולמשקל של 4,000 פאונד (כ-1,800 ק"ג), אך לוויתן הקטלן יכול להגיע לאורך של כ-30 רגל (כעשרה מטר) ומשקל של כ-10,000 פאונד (כ-4,500 ק"ג).

דבר נוסף שעוזר לכריש הלבן להיות צייד טוב הוא מהירות השחייה שלו - כ-35 מייל לשעה (כ-55 קמ"ש) - הרבה יותר מהיר ממהירות הריצה של יוסיין בולט. אלא שגם הקטלנים מסוגלים לשחות במהירות כזו, ולהם יתרון נוסף: הם אוהבים לצוד בקבוצות, בדומה לזאבים.

בעזרת שיטה זו, הלוויתנים מסוגלים לצוד את הכרישים, בדיוק כפי שקרה ב-1997 באיים מול חופי סן פרנסיסקו. רק לפני שנתיים נשטפו 5 כרישים לבנים אל חופי דרום אפריקה לאחר שנהרגו ע"י לוויתנים. "כמה שזה מדהים לראות כריש באורך 17 רגל ששוחה ליד הספינה שלך, פתאום מגיע לוויתן גדול יותר וזה באמת עונה להגדרה 'מדהים'", אמר סל יורגנסון, מומחה נוסף לכרישים העובד באקווריום במונטריי ביי.

הלוויתנים צדים בקבוצות, דבר שלא מותיר סיכוי לכרישים (צילום: האקווריום של מונטריי ביי)

יורגנסון, ביחד עם מספר חוקרים ימיים נוספים מהאקווריום ומסטנפורד, עקבו אחרי מאות כרישים מאז שנת 2006 בעזרת חיישנים קטנים. המחקר בחן את דפוסי ההתנהגות של הכרישים באזור צפון קליפורניה ומצא שהלוויתנים בקושי עברו באזור בין החודשים ספטמבר לדצמבר, אז יש נוכחות גדולה של כרישים שצדים כלבי ים.

למעשה, נרשמו רק 18 ימים בהם הקטלנים הגיעו לאזור במהלך החודשים הללו. אחת הפעמים שזה אכן קרה, בנובמבר 2009, 17 כרישים לבנים שחו באזור הסמוך לאי כאשר שני לוויתנים הגיעו ושחו באזור במשך שעתיים. בעזרת החיישנים שחוברו לכרישים, החוקרים הצליחו לראות שהנוכחות של הלוויתנים הייתה כה מפחידה שהיא גרמה לכרישים לשחות למרחק של 50 מייל מהמקום, ואף אחד מבין ה-17 לא שב לאזור עד לשנה הבאה.

החוקרים טוענים שדפוס פעולה זה חזר על עצמו מספר פעמים, ומי שמרוויח מזה הם כלבי הים וכל מי שבדרך כלל נטרף ע"י הכרישים. בשנה ממוצעת, כ-40 כלבי ים נטרפים ע"י כרישים לבנים באזור זה, אך הנתון ירד פי 7 בזמנים שבהם הלוויתנים הבריחו את הכרישים. החוקרים לא יודעים לומר בוודאות אם הכרישים בורחים מהאזור בגלל הפחד שהם עצמם ייטרפו, או שמא הלוויתנים הגדולים יותר "מסמנים טריטוריה" ומבקשים לצוד את כלבי הים בעצמם.

"כשאנחנו חושבים על טורפים בטבע, אנחנו בדרך כלל לא מייחסים חשיבות לפחד או הרצון שלא להסתכן. מסתבר שישנם שיקולים כאלה גם בקרב טורפים גדולים כמו כרישים לבנים. והשקיול מספיק גדול שהוא גורם להם לשנות את דפוסי הציד שלהם", מסביר יורגנסון.