נגמרה המסיבה? מחסור בהליום מכניס את מתכנני האירועים לקדחת בלונים

מתחיל להיות קשה למצוא הליום בימים אלה, וזה הורס לאנשים מכל הגילאים את המסיבות. אם אין הליום, אין כמובן בלוני הליום - ואיזו מין חגיגה זו בלי בלונים? בימים אלה, כשאמהות מתכננות מסיבות סיום לימודים וסוף שנת לימודים, המחסור העולמי בהליום הוא נושא בוער, במיוחד בבלוגים של הורות ובפגישות הורים-מורים.

"זה בהחלט דבר רע", אומרת ל"יו.אס.איי. טודיי" לורי סיגלקו, שמתקשה כבר שבועות למצוא בלוני הליום. "עם כל כמה שבלונים הם דבר פשוט, הם פשוט הכרחיים למסיבות מכל הסוגים, ממסיבות של ילדים קטנים עד מסיבות יום שנה לזוגות נשואים".

 

 

בלונים, אומרת סיגלקו, בת 51, תושבת רוצ'סטר הילס שבמישיגן, גורמים לחדרים משעממים להתעורר לחיים. הם צבעוניים, חגיגיים, ובהשוואה לפרחים - גם זולים. ויש גם עוד יתרון לבלוני הליום במסיבות: כששאופים את הגז, יוצא קול מצחיק נורא.

אז צחוק בצד, המחסור בהליום הוא בעיה רצינית. ללא הליום שיקרר אותם, אי אפשר להפעיל מגנטים כמו אלה שבמכונות הדמיה (MRI), באמצעותן בוחנים באופן לא-חודרני את המתרחש בגוף החולה. המדענים, שרואים את עצמם בקרוב נתקעים במעבדות עם מכשירים לא מתפקדים, קוראים לאסור על שימוש בגז לצרכי בלונים למסיבות.

הליום הוא מה שמכונה בכימיה גז אינרטי. הוא אינו מתרכב עם חומרים אחרים, אינו רעיל, אינו דליק, ומשמש בתעשיות שונות מפני שנקודת הרתיחה שלו היא הנמוכה מכל היסודות, בסביבות 233- מעלות צלזיוס (452- פרנהייט).

אולם כעת שמלאי הגז הולך ואוזל ומחירו זינק, לא לגמרי ברור מה יקרה. הליום משמש גם בתעשיית החלל, לצורך יצירת לחץ במכלי הדלק של רקטות המונעות בדלק נוזלי. הוא מסייע גם במכשירי לוויינים, במנהרות אוויר על-קוליות בתעשיות האוויריות, ואפילו משלבים אותו עם חמצן כדי ליצור סביבה נקייה מחנקן עבור צוללני מים עמוקים.

 

 

סיבה גדולה למחסור היא ש-75% מכלל אספקת ההליום העולמית מגיעה משלושה מקומות בלבד: עיר התעשייה ראס לפאן שבקטאר, מתקן של חברת אקסון מוביל בוואיומינג, ומאגר ההליום הלאומי בטקסס. האחרון הולך ומתרוקן, והביקוש להליום רק גדל.

בלוני ההליום לא רק מתחרים בשימושים הרפואיים והמדעיים, הם גם גורמים לבעיות קשות. בקליפורניה, כמו שיש את עונת השריפות, יש את "עונת המיילאר" (החומר ממנו עשויים הבלונים), מיום האם שחל בראשון שעבר ועד לסוף עונת טקסי הסיום ביוני. זוהי עונה שבה לאחר ששוחררו לאוויר במפגן של שמחה, קורה לבלונים אחד משני דברים: הם נסחפים לאוקיאנוס וגומרים בבטן של דג, דולפין, כריש או לווייתן - או שהם פוגעים בקווי מתח וגורמים להפסקות חשמל ולפעמים גם לשריפות. 

הורים שמתכננים מסיבות לילדים מוכנים לעשות הרבה כדי למצוא אותו. הם נוסעים לחנות אחר חנות בהן אפשר היה בעבר לקנות בלונים בקלות - חנויות של ציוד מסיבות, חנויות מכולת, חנויות הכל בדולר - וחוזרים ברוב המקרים בידיים ריקות. חברת "פארטי סיטי" סגרה 45 מתוך 870 החנויות שלה ברחבי ארה"ב.

ב-2004 מחירו של בלון הליום היה 33 סנט. כיום המחיר הרשמי ברשתות הגדולות הוא שני דולר, ולא נדיר לשלם גם קרוב לשלושה. אז עד שימצאו פיתרון, או מאגר חדש וגדול של הגז השני הכי קל ביקום, כנראה שנצטרך לחזור לנפח בלונים בסתם אוויר.