הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
HML Investments
הלוואות פרטיות לנדל"ן
שלושה ימים והכסף אצלך! דרושים משקיעים פרטיים, אחוזים גבוהים מובטחים
Lalezary Law Firm
עו"ד לתאונות דרכים ותאונות אישיות
המוניטין החזק שלנו בשילוב טקטיקת המו"מ, מעניקה לנו יתרון על פני המתחרים
דרושים אנשי מכירות
באזור סן פרנסיסקו וסן חוזה, עזרה בדיור
הבית הנכון: איך תבחרו את בית הספר היהודי הטוב ביותר עבור ילדכם?
ד"ר סטיבן לורך מסביר מה מייחד את בתי הספר היהודיים לעומת בתי ספר פרטיים בעלי שם עולמי, וממליץ להורים על "המקום בו אתם מרגישים בבית. זה יהיה בית הספר שכדאי לבחור בו לחינוך הילדים"

כשהורים יהודים-אמריקאים או ישראלים שגרים בארצות הברית נשאלים, מה חשוב להם בבחירת בית הספר לילדיהם; והאם לימודי יהדות מהווים חלק נכבד בהחלטתם? רבים מהם משיבים, כי הם היו מעוניינים לשמור על המסורת, על מנת שילדיהם יהיו מחוברים לשורשים ולזהות. אך לא בהכרח שישקיעו זמן רב או מאמץ גדול בשיעורי יהדות.

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים




ד"ר סטיבן לורך, מנהל בית הספר קדימה בלוס אנג'לס, שחקר את הנושא לעומק ואף פרסם מאמר בשנת 2008 שדן בסוגיות האלה, אומר כי מדובר בחשיבה חלקית ולאו דווקא נכונה. הנושא מטריד הורים רבים, אז לורך ממליץ על ההיבטים שיש לשקול כשנמצאים בתהליך בחירת המקום הנכון ביותר עבור הילד או הילדה.

מדוע לבחור בחינוך יהודי?
"הורים רבים חושבים על היתרונות היהודיים והזהותיים של הילד שלהם. הם רוצים שהילד ימשיך כיהודי, יהיה נאמן למסורת המשפחה ואף ידע לתקשר עם בני משפחה אחרים שגרים בישראל. למעשה, הם מעמידים את כל הרצונות האלה אל מול היתרונות של בתי ספר לא יהודיים. ההורים לא שמים את היתרונות האקדמיים של חינוך יהודי אל מול החינוך הלא יהודי וכאן נוצרת בעיה. אם נחשוב על כל היתרונות של בית ספר יהודי נראה שהוא עולה על בתי ספר ציבוריים או פרטיים בכל הממדים ברמה האקדמית והקהילתית".


ד"ר סטיבן לורך, מומחה לחינוך ולחינוך יהודי, מנהל בית ספר "קדימה" בלוס אנג'לס

יתרון השייכות
לדברי ד"ר לורך, "אחד הגורמים הנחשבים כמנבא הצלחה בלימודים ובחיים הוא הקהילתיות. להיות בתוך קהילה תומכת וחובקת הוא היבט חשוב שמשפיע על היכולת של הילד או הילדה. בספרות הפסיכולוגית קוראים לזה תחושת השייכות. דבר שקיים במידה רבה בבית ספר יהודי, ולא בטוח שיהיה קיים בבית ספר לא יהודי. זה מאפיין ייחודי ראשון של בית ספר יהודי, שהורים נוטים להתעלם ממנו".

ד"ר לורך בעל תואר שני מאוניברסיטת הרווארד בחינוך ובעל תואר שלישי מאוניברסיטת קולומביה בדת ובחינוך, מוסמך כרב ובעל מומחיות בחינוך ובחינוך יהודי. הוא מנהל בימים אלה את בית הספר "קדימה", שבלוס אנג'לס. לשם הוא הגיע אחרי ארבעים שנות ניהול בבתי ספר בישראל ובארצות הברית ולאחר שעבר מניו יורק ללוס אנג'לס בקיץ שעבר, בעקבות הקהילתיות העשירה שיש לבית הספר להציע והערכים שהוא מכונן. כשהוא חושב על ההורים הרבים איתם שוחח לאורך השנים, שהתחבטו לא מעט בשאלת החינוך היהודי, הוא אומר שרבים חושבים שהם משלמים מחיר בתחומים האחרים לטובת הפן היהודי: "מבחינתם, הם רוצים את היהדות במידה מספקת על מנת להתפשר. זו טעות. לא מדובר בהתפשרות, אלא ביתרון בכל התחומים. אם ניקח בחשבון את הפן היהודי יחד עם זה הערכי, לצד השייכות לקהילה והממד האקדמי - בכולם מנצח בית הספר היהודי. זו החשיבה הנכונה. החשיבה הזו תוביל את ההורה היהודי המתלבט לבית הספר הנכון לילד שלו".

ד"ר לורך אומר את הדברים מתוך ניסיונו העשיר ועקב ביקור אחד לפני 12 שנה, שגרם לו להבין את החשיבות והיתרון של החינוך היהודי. בתקופת כהונתו כיו"ר ועדת הבקרה והפיקוח על בתי הספר, נהגו חברי הוועדה לבקר ולהתארח במשך מספר ימים בבתי ספר שונים. בתום הביקורים כתבו דו"חות על ההתקדמות וההישגים. במסגרת זו התארח ד"ר לורך יחד עם 12 חברי ועדה ועמיתים למקצוע ההוראה והניהול בבית ספר יהודי בניו ג'רזי.

ד"ר לורבך נזכר ב"חוויה חזקה. ישבתי עם חבריי, כמעט כולם מבתי ספר פרטיים לא יהודים בעלי שם ומפורסמים בעולם החינוך הפרטי באזור. קרה משהו שלא ציפיתי לו. הם שיבחו את בית הספר היהודי בניו ג'רזי, את ההצלחה, לא רק במישור היהודי, אלא גם ברמה הערכית, הקהילתית, הלימודית ובהזדמנויות החיים של התלמידים שלו לעתיד".


ד"ר לורך עם תלמידים בבית הספר "קדימה"

האמירות החזקות והמפתיעות ששמע גרמו לו לגאווה אך גם עוררו את סקרנותו. "חשתי גאווה להיות חלק מזה, אך מתוקף תפקידי כיושב ראש הוועדה נאלצתי להדחיק ולדכא את התחושה הזו, ולהבליט יותר את הסקרנות המקצועית שלי". הוא החל לחקור את הנושא לעומק, "ניסיתי לחקור כל אחת מהאמירות המעניינות האלה. בדקתי את הממצאים, המחקרים הקיימים על אותו תחום או נושא. הגעתי לכמה מסקנות שנחלקות לשלושה היבטים ורבדים שאולי יכולים לשפוך אור ולהסביר את דברי חברי הוועדה".

יתרונות אקדמיים
"לדברי ד"ר לורבך, "בתי הספר היהודיים לומדים בערך פי שניים מקצועות אקדמיים בהשוואה לבתי ספר אחרים. לצד כל מערכת המקצועות הנלמדים בכל בית ספר באמריקה, שפה, ספרות, היסטוריה, מדע, מתמטיקה ושפה זרה, נלמדת מערכת שנייה שלמה של לימודים אקדמיים אחרים כגון מקרא, תורה שבעל-פה, היסטוריה יהודית, מחשבת ישראל ואפילו משפטים, מקצוע שלא מלמדים בארצות הברית אלא רק בתואר שני, בבית ספר יהודי מלמדים אותו החל מכיתה בי"ת או גימ"ל".

בזמן כתיבת המאמר שלו פורסם מחקר חשוב מטעם אוניברסיטת ברנדייס שהתמקד במידת ההצלחה של בוגרי בתי ספר יהודיים באוניברסיטאות לתואר ראשון, לעומת בוגרי בתי ספר אחרים. מהמחקר עלה שתלמידים בוגרי בתי ספר יהודיים הרגישו מוכנים לחלוטין לעומס העבודה באוניברסיטה. עבורם עומס הלימודים היה מוכר, מכיוון שהיו מורגלים ליום לימודים ארוך. עומס שיעורי הבית שנדרש מהם באוניברסיטה היה דומה ואף קטן יותר מהעומס בתיכון, והם היו מוכנים יותר מחבריהם שלא למדו בבתי ספר יהודיים. "מוסר עבודה, מיומנויות ארגון ויכולת התמדה, אלה שלושת המאפיינים שמבדילים בין בתי הספר היהודיים ואחרים", אומר ד"ר לורך.



מחקרים רבים עסקו בהשפעת הדו-לשוניות והראו חשיבות ויתרון עצום לידיעת שפות בגיל צעיר. דוברי שתי שפות לפחות הם בעלי יכולות אקדמיות צפויות בתחום למידת שפות, ולא צפויות בתחומים אחרים, כגון יכולת טובה לקריאת מפות. נראה שהדו-לשוניות משפיעה על המוח בצורה שהוא מסוגל ללמוד תחומים אחרים שדוברי שפה אחת לא יכולים להגיע אליהן.

לורך מסביר, כי "בבתי ספר שמלמדים את העברית כשפה מדוברת, והיא למעשה שפה מקבילה לשפת האם של קהילת בית הספר, זה הופך את העניין למשמעותי יותר. בבתי ספר שמלמדים את העברית כשפה אקדמית, קרי קרוא וכתוב ושפת התנ"ך והתפילה בלבד ולא כשפה חיה, נרשמת ההשפעה היא פחותה. מבתי ספר כאלה לא הייתי מצפה ליתרונות של דו-לשוניות, כי היא לא קיימת שם".

אך בבתי ספר לא יהודיים לומדים שפה נוספת, כגון צרפתית או ספרדית.
"צריך להבין שהתזמון חשוב. העובדה שמתחילים ללמוד שפה נוספת בגיל צעיר יחסית משפיעה מאוד על הגדרות מוחו של הילד או הילדה".

הבחינה השלישית הכרוכה ביתרון האקדמי היא צורת הלימוד של מקצועות היהדות. "בית ספר יהודי הוא בית חרושת למצוינות אקדמית", מסביר לורך, "אם במקביל לעברית המדוברת כשפה שניה, לומדים את העברית הישנה, המקראית, הלא מדוברת עם צורות תחביר שונות ואוצר מילים אחר, מדובר בתהליך למידה דומה לזה של ילד ישראלי שמתחיל ללמוד שייקספיר באנגלית ברמה גבוהה מאוד כבר בכיתה בי"ת. בשלב מסוים, בכיתה דל"ת או ה"א, מוסיפים רובד נוסף של לימוד רש"י ופרשנים אחרים. הפרשנויות האלה הן לא העברית המדוברת, ואפילו לא המקראית. שוב יש רובד נוסף של שפה שמתנסים בו. מלמדים שייקספיר עם פרשנות באותה אנגלית אבל כמה מאות אחרי ולא באנגלית של ימינו".

אילו יתרונות נוספים יש ללימוד תנ"ך?
"לומדים כיצד להסתכל על גרעין של טקסט אחד מכמה זוויות שונות. לנסות להבין את הגרעין הזה מכל זווית בבת אחת כשגם הפרשנות הראשונה אפשרית, השנייה והשלישית מפרות את ההבנה. גם כאן אם נקביל ללימודי שירה באוניברסיטה, זה כמו לקחת מילה או שתי מילים ולנתח אותן מכמה זוויות. תלמידי בית ספר יהודי למדו מגיל מאוד צעיר מיומנויות שידרשו מהם בלימודים האקדמיים בעתיד".



האם חקירת הפרשנויות השונות מייחדת את היהדות בהשוואה לדתות אחרות?
"יש אלפי מקרי מבחן ביהדות לעומת דתות אחרות - שם כמעט ולא קיימים. ישנם דברים שחוקרים בדרך כלל רק במוסדות להשכלה גבוהה, ובחינוך היהודי עוסקים בהם מגיל צעיר. מלמדים את היכולת לחקור ולפרש לעומק. אפילו אם התלמידים בכיתה בי"ת, לדוגמא, אינם בשלים לעסוק בחקירה לעומק בעצמם, המורים מושפעים מהחקירות האלה ומסוגלים להבנות את הערך בצורה שיונקת מהמורה".

יתרונות ערכיים
לדברי ד"ר לורך, דבר נוסף וחשוב שמצטרף לכל אלה הוא החינוך לערכים. "זיהיתי שבעולם החינוך הפרטי הלא יהודי אחת הביקורות הפנימיות של בתי ספר אלה כלפי עצמם היא שבדרך כלל הערכים המשותפים שהם מקנים הינם מאוד כלליים וקשה לדלות מהם השלכות אפקטיביות. גילינו, לדוגמא, שכולם בעד שוויון, כולם בעד הגינות וכן הלאה. אך מה עומד מאחורי זה? מה התלמידים יכולים לומר על הערך הזה? מה קורה במקרה של התלבטות בתוך בית הספר סביב נושא או בעיה מסוימת? באיזו מידה הערך המסוים עוזר להם? זו היתה הביקורות שלהם כלפי עצמם. מה המשמעות של הגינות? האם זה אומר שכל אחד מקבל את אותו הדבר או האם כל אחד ראוי לקבל את מה שהוא זקוק לו, אפילו אם זה שונה ממה שהאחר מקבל? מה זו הגינות?". את השאלות האלה שאל לורך והגיע למסקנה שבחינוך הלא יהודי, גם הדתי, לא היו כלים שסייעו לרדת לעומק.

האם לבתי ספר יהודיים יש את הכלים להתמודד עם השאלות האלה?
"כן", פוסק ד"ר לורך באופן חד משמעי. "לבתי ספר יהודיים יש צרור של מקורות שכל אחד מהם יורד לעומק ומנתח את הערך המסוים, כך שהערך לא נשאר ברמה של אמירות כלליות וסיסמאות אלא גם נותן הדרכה לבית הספר ברמה המפורטת והספציפית."

לורך מתייחס לערך חשוב שמוזכר רבות ביהדות, הענווה. "מה היא ענווה? על מנת לדעת נלך למקרא. בתנ"ך אנו קוראים על משה שהיה עניו מכל אדם. כבר שם יש שיקוף לערך הזה. כשמנתחים את חייו ומעשיו אנחנו לומדים על ערכו. כבר ברובד הראשון של המסורת היהודית אנו מוצאים פירוט בנושא שלא קיים במקום אחר. יש מסורת שלמה של פרשנויות העוסקות בפסוקים האלה של משה ושל גיבורים אחרים במקרא. צרפו לזה גם את פסקי ההלכה הרבים שהם למעשה דיונים משפטיים שהועלו לרמה גבוהה סביב פרשות אמתיות שהיו. בלימודי דת אחרת זה לא קיים באותה צורה, כי אין מסורת של פרשנות ושל דיון הלכתי שקיים ביהדות".

לטענת ד"ר לורך, שלושת המאפיינים הייחודיים האלה, הפן הקהילתי-שייכותי, הפן האקדמי, והפן הערכי, הינם סיבות טובות מספיק לכך, שהורים צריכים להיות מודעים אליהן ולהתייחס אליהן בשלב בחירת בית ספר לילדיהם.
 
מה תוכל לייעץ להורים מתלבטים, שבחרו בחינוך היהודי וגילו שיש בתי ספר רבים ומגוונים?
"להיות לקוח בחינוך דורש הרבה ביטחון עצמי. כשאנחנו קונים משהו כמו מכוניות או בגד אנחנו לרוב מבינים בנושא, ואם לא אז אנחנו יודעים לקבל חוות דעת ואפילו לקרוא על המוצר לעומק כדי לקנות את הטוב ביותר. בחינוך קשה לראות את המוצר וקשה מאוד להבחין בין היצרנים. לכן, הרבה הורים מחפשים תחליף לשיפוט הישיר של איכות ההוראה והחינוך של ילדיהם. התחליף הוא לרוב הנראות לעין: איך נראה בניין בית הספר ולאו דווקא תכנית הלימודים? קשה להם לשפוט בעצמם ולכן הם נוטים לבדוק מי עוד שולח את הילדים לבית הספר: חברים, אנשים מכובדים, בעלי ממון וכולי. זה נובע מחוסר ביטחון".


ילדים לומדים יהדות בבית ספר "קדימה" בלוס אנג'לס

אחרי שזיהה את הבעיה, מנסח ד"ר לורך את ההמלצה שלו: "תרגישו בטוחים לחוש בעצמכם את האווירה ואת התרבות של בית הספר. אתם מסוגלים ויודעים יותר מכולם. אתם מומחים לילדכם. תחושו את האווירה שהכי טובה לילד שלכם. תשאלו את עצמכם האם האווירה נוחה לכם? מדברת אליכם? האם אתם יכולים לראות את עצמכם בתוך הקהילה הבית ספרית? אל תחשבו אם אתם מעוניינים לשאוף לקהילה הזו, אלא האם היא מתאימה לכם עכשיו? אם הקהילה והתרבות מתאימות להורה כשהוא מסייר במקום, זה בית הספר לילדו. לכל הורה יתאים בית ספר אחר, ולכן יש מגוון של בתי ספר יהודיים. אתם יודעים מה הילד שלכם צריך יותר מכולם, תסמכו על עצמכם ועל תחושות הבטן שלכם. כמו בפרסומת של אל-על, "תרגישו בבית".

ד"ר לורך מדבר מניסיון. הסיבה שעבר ללוס אנג'לס לנהל את בית הספר היהודי "קדימה", אחרי שניהל בתי ספר יהודים ונחשבים בניו יורק, דומה לבחירה של ההורים. "בחרתי לעבור לפה וללמד ב"קדימה", כי הרגשתי בו הכי נוח. זהו בית ספר שמקבל ומחבק. התרשמתי לטובה מכל האנשים שפגשתי כאן: מההורים, אנשי הצוות החינוכי והילדים. התוודעתי לאנשים רציניים ומעניינים, שמעוניינים לא רק בטובתם אלא בטובת הכלל, וזה לא מובן מאליו. לא ראיתי את זה בהרבה מקומות".

בית ספר "קדימה", פועל כבר 49 שנה בווסט וואלי בלוס אנג'לס. ד"ר לורך מנהל אותו מזה כשנה, כשהוא מנסה יחד עם הצוות החינוכי ליצור קהילה, בה יש שילוב של מסורת והתחדשות. המוסד העצמאי-קהילתי, שצומח מיום ליום, הוא בית חרושת ללמידה, להשראה ולצמיחה וממשיך להוציא משעריו תלמידים רבים, בעלי יכולות אקדמיות שעולות באופן מוכח על פני רבים אחרים בני גילם אותם הם פוגשים בהמשך חייהם. מצוינות אקדמית, שמובילה אותם לעתיד עם הזדמנויות רבות, וזו על פי העקרונות המנחים של ד"ר לורך.

בית ספר "קדימה", לוס אנג'לס

כתובת: Kadima Day School, 7011 Shoup Avenue, West Hills 91307
טלפון: 818.346.0849
דוא"לadmissions@kadimadayschool.org
אתרwww.kadimadayschool.org

המאמר של ד"ר לורך משנת 2008: 
http://www.silveracademypa.org/uploads/1/7/8/1/17810109/plny_on_jewish_day_schools.pdf

 

50% לא
50% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE