75 שנה אחרי: בן 97 שחזר את הצניחה לנורמדי

עבור רובנו, טיול קיץ לצרפת הוא הזדמנות להירגע מהנוף המשגע ומהאוכל המצוין. עבור טום רייס מסן דייגו, מדובר בהזדמנות לשחזר את הרגע שבו הוא כמעט ומת לאחר שצנח ממטוס C-47 בפלישה לנורמדי ב-D-Day, יום הפלישה של בעלות הברית לחופי צרפת במאבקם נגד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

 

חיילים אמריקנים פולשים לנורמדי לפני 75 שנה (צילום: Shutterstock)

למרות שהוא בן 97, רייס טיפס שוב למטוס מטלטל העצמות, וכאשר היה מעל חופי נורמדי שאותם הוא ראה לראשונה בשנת 1944, קפץ אל הלא נודע. רבים צפו בקשיש הגיבור צונח כשהוא מחובר למדריך צניחה, ומעל שניהם נפרסת חופשת המצנח בדוגמה של דגל ארצות הברית.

כאשר נחת על הקרקע, רייס סימן בגאווה V לאות ניצחון בידיו, הרגיש "נהדר" והיה מוכן "לחזור ולעשות זאת שוב". רייס, יחד עם אלפים אחרים, ביקר בנורמדי לרגל ציון 75 שנה לפלישה המפורסמת שסייע להביא לסיומה את מלחמת העולם השנייה בניצחון של בעלות הברית.

כאשר אלפי החיילים נחתו במקום אז - מהאוויר ומהים - ניתכה עליהם אש כבדה מהמקלעים הגרמנים שהיו במוצבים הממוגנים. רייס, ששחזר את הצניחה שלו כבר כמה פעמים מאז, היה נחוש לתת כבוד לחיילים שאיבדו בחוף ההוא את חייהם על ידי חזרה לנעליים שלו כחייל צעיר. הוא היה בין אותם מאות צנחנים ששיחזרו את האירוע, רבים מהם השתמשו במצנחים פשוטים כמו אלה שהחיילים עשו בהם שימוש בשנת 1944.

למרות השנים הרבות שעברו, רייס זוכר את החוויות שלו מאותה פלישה, כשהיה חייל בן 22 בחטיבה האווירית 101 של אגד החי"ר המוצנח 501.

 

רייס נחת במקום לא מוכר. הפלישה לנורמנדי (צילום: Shutterstock)

"חשבתי לעצמי שצריך לצאת מכאן מהר, כי אנחנו תחת אש", סיפר רייס, "כל המחשבות על מה שאנחנו הולכים לעשות, איך אנחנו הולכים לעשות את זה חלפו בראשי מהר והייתי מרוכז ביציאה מהמטוס ההוא".

לצערו של רייס, כדי להימנע מאש הנ"מ הכבדה שירו הנאצים לעבר מטוסי בעלות הברית, הטייס נאלץ להגביר מהירות ל-165 מייל לשעה, הרבה מעבר למהירות הבטוחה לצניחה - 105 מייל בלבד. כאשר רייס הצעיר צנח, המהירות הגבוהה גרמה לידו להיתפס בדלת המטוס.

לאחר שכמה מחבריו עקפו אותו וצנחו לפניו, רייס הצליח לשחרר עצמו, אך הוא כבר עבר את נקודת הנחיתה המתוכננת שלו, ונחת בחלק לא ידוע של נורמדי.

בניסיון לחבור זה לזה בחשכת הליל, הצנחנים האמריקנים נעזרו במילות קוד ובקליקרים שמשמיעים רעש של צרצרים כדי לוודא שהם לא נתקלים באויב. רייס הבין שהסכנה מאוד מוחשית, כאשר אחד מחבריו הראה לו רימון יד חמוש.

 

רייס היה בנורמנדי כמה שבועות (צילום: Shutterstock)

"הניצרה הייתה בחוץ", נזכר רייס, "אי אפשר להחזיר את הניצרה לרימון, אז אמרתי 'אוקי, תביא לי את זה', לחצתי על הדבר הזה כאילו זה היה חלק מהגוף שלי, אמרתי לכולם לשכב וזרקתי את הרימון לתעלה". הרימון התפוצץ בתחתית התעלה.

בניסיון למצוא את דרכם, רייס וכמה מחבריו התקדמו לעבר חווה שהייתה במקום כדי לבקש הכוונה לעיירה קרנטאן, אותה הוא אמור היה לכבוש. "צרפתי אחד יצא אלינו, והוא היה לבוש בגלימת שינה לבנה", שחזר רייס את האירועים, "הוא החזיר צלחת עם נר דולק עליה".

"עמדתי שם ופשוט צחקתי", סיפר. זה היה רגע אחד של פורקן בקרב הקשה הזה. כאשר הגיעו רייס וחבריו לקרנטאן, הם הקימו עמדת הגנה, שמרו במשמרות וביצרו את המקום כדי למנוע מהאויב להתקרב.

"בשעה שתיים בלילה שמענו מישהו מתקרב", סיפר, "פשוט פתחנו באש. היינו שלושה עם מכונות יריה".

רייס המשיך לתאר את קורותיו באותו קרב, שהיו שזורים בהפתעות וברגעים קשים מאוד. נראה היה כי הכאוס שלט בחוף נורמנדי באותם ימים. רייס נותר בנורמנדי תקופה של כמה שבועות, והיה מעורב במתקפות ובמבצעים, כולל תפיסתם של 400 חיילים גרמנים.