העירייה השקיעה מאות מיליונים, אך עשרות אלפי הומלסים ממלאים את מרכז העיר לוס אנג'לס

באזור סקיד רו ("Skid Row") במרכז העיר לוס אנג'לס, מאות מאהלי אוהלים ממלאים את הרחובות והפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. לפחות כרגע, לא נראה שיש לרשויות פתרון לבעיית חסרי הבית.

אוהלים מילאו את מרכז העיר לוס אנג'לס (צילום: Getty Images)

חלק מחסרי הבית קושרים את אוהל שלהם לעמודים או לבניינים ורבים מתחברים ללוח החשמל העירוני בעזרת כבל מאריך. לאחרונה, באחד הערבים החמים של יוני, נצפתה אישה חסרת בית כשהיא מכבסת את בגדיה בעזרת מים שיצאו מברז כיבוי אש.

על פי ההערכות של עיריית לוס אנג'לס, כ-60 אלף חסרי בית חיים ברחובות העיר. אנשי העירייה תרים אחר פתרונות יצירתיים למצוקת הדיור, אך הם נתקלים בהתנגדות עזה - לא רק של תושבים שלא מעוניינים שיקומו בנייני דירות למשפחות מעוטות יכולת בשל החשש לעלייה בפשיעה, אלא שגם חסרי הבית עצמם מתנגדים למעבר ומתעקשים שהם מעדיפים להמשיך לחיות באופן עצמאי באוהלים ברחוב.

רבים מהם מספרים על פחד מהמשטרה ומצביעים על כך בתור הסיבה הראשית מדוע להישאר ברחוב. אחרים טוענים שאין להם גישה למסמכים הנדרשים כדי להגיש בקשה לקבלת דירה, ואחדים פשוט חוששים לאבד את עצמאותם אם הם יצטרכו לחיות תחת חוקים מסוימים.

אזור "סקיד רו" במרכז העיר - חסרי הבית הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף (צילום: Getty Images)

משבר חסרי הבית הוא מאוד בולט בקליפורניה, אך הוא הפך לבעייתי בערים רבות - ביניהן וושינגטון די. סי.. הנושא הפך לכה מרכזי בשיח היום-יומי שרבים מהמועמדים הדמוקרטים לנשיאות מתחילים לקבל שאלות מהמצביעים בנוגע לפתרונות אפשריים.

בשנת 2018, כמחצית מחסרי הבית חיו בחמש מדינות בלבד: קליפורניה (24%), ניו יורק (17%), פלורידה (6%), טקסס (5%) ו-וושינגטון (4%), כך על פי דו"ח חסרי הבית של ארצות הברית אשר הוצג בפני הקונגרס בדצמבר האחרון.

חסר בית משגיח על אוהלים במרכז העיר לוס אנג'לס (צילום: AP)

אוהלים של חסרי בית מופיעים בכל רחבי מחוז לוס אנג'לס, אך האוכלוסייה שהכי מתנגדת למעבר מהרחוב לבתים ממוקדת באזור "סקיד רו". שורש ההתנגדות של רבים מחסרי הבית שגרים באזור זה קשור להתמכרויות קשות לסמים, כמו גם בעיות נפשיות שלא זוכות ליחס. מעבר לכך, מספר תביעות הוגשו כנגד העירייה במטרה "לשמר את זכויות ההומלסים". כל הסביבות הללו יחדיו הובילו למצב שבו תרבות האוהלים הפכה לחצי-קבועה בחלקים רבים של העיר.

דרי רחוב מחויבים לפרק את האוהל במהלך שעות היום, כך לפחות על פי מדיניותה של העירייה. אלא שבפועל, התביעות הרבות שהוגשו הובילו לכך שמדיניות זו אינו נאכפת. התביעות והעתירות לביהמ"ש הובילו להשלכות אחרות: משטרת לוס אנג'לס טוענת מזה תקופה ארוכה שהיא מתקשה לזהות פשעים בגלל האוהלים, דבר שגורם להחמרה בהתמכרויות של חסרי הבית לסמים.

האוהלים אמורים לרדת בכל יום כדי לפנות את המדרכות, אך מדיניות זו לא נאכפת (צילום: Getty Images)

כתוצאה מאישורן של מספר הצעות חוק בלוס אנג'לס, הרשויות העירוניות הוציאו בשנים האחרונות מאות מיליוני דולר בטיפול בבעיית חסרי הבית. ולמרות זאת, כמות ההומלסים זינקה במהלך 2018: נרשמה עלייה של 12% בכמות דרי הרחוב במחוז ועלייה של 16% בעיר עצמה. בנוסף, עלייה של 24% נרשמה בכמות חסרי הבית בקרב ילדים ונערים, כך על פי ספירת חסרי הבית הרשמית של עיריית לוס אנג'לס.

מתוך כ-60 אלף חסרי בית במחוז לוס אנג'לס, 19% סיפרו שהגיעו מחוץ לגבולות קליפורניה, 15% הגיעו מאזורים אחרים בקליפורניה ואילו 1.2% הגיעו ממדינות זרות. גם במחוזות הסמוכים ללוס אנג'לס נרשמה מגמה דומה: במחוז אורנג' נרשמה עלייה של 43% בכמות חסרי הבית, בוונטורה נרשמה עלייה של 28% ובמחוז קרן נרשמה עלייה של 50% בנתון מדאיג זה.

העלייה בכמות ההומלסים במחוז לוס אנג'לס היא מדאיגה מאוד, שכן רשויות המחוז סייעו ל-21,631 דרי רחוב לעבור לבתים במהלך השנה האחרונה. 31 אלף נוספים נמצאים ברשימת ההמתנה לדירות שיתפנו, כך על פי רשויות העיר.