"אני מאמינה שבתור אנשים שחיים בחו"ל יש לנו שליחות להיות כאן"

ישראלים מספרים על החיים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: מורן (מולאן) רייטר, מיאמי ביץ', פלורידה

07.26.2019 05:00

ריקי כרמי

"אני רווקה בת 36. עברתי לכאן עם אחותי התאומה לפני כ-16 שנים. בתחילה הגענו כדי לעשות קצת כסף לטיול אחרי הצבא. איכשהוא קרה שבשנת 2005 התחלנו להשתקע כאן ופתחנו עסק למכירת תכשיטי כוונה מישראל בכל העולם.

כל המשפחה עברה לכאן בעקבותינו. אחותי התאומה, בעלה והילדים גרים קרוב מאוד וגם האחים הגדולים שלנו והאחיינית. בעקבות הלידה של האחיינית הראשונה שלי והמעבר של חמשת האחים, ההורים נאלצו לוותר על הפנסיה בארץ, לאחד את המשפחה ולעבור לארה"ב. מאז מיאמי הפכה לבית עבורנו.

החיים בארה"ב כל כך שונים מהחיים בישראל. במשפט אחד- אפשר להגיד שבישראל חיים במעגל וכאן חיים בריבוע. כל אחד והקובייה שלו אותה הוא בונה בעצמו. יש יתרונות ויש חסרונות.

כמעט מחצית מהחיים שלי אני פה. עברתי כאן חיים שלמים. אני חושבת שלמכור את העסק המשפחתי לפני שבע שנים ולצאת לדרך עצמאית היה הדבר הכי קשה ומתגמל שעשיתי בחיים. ניסיתי לחזור לישראל כי הייתה לי קריאה פנימית מהלב, ולא יכולתי להתעלם ממנה. בסופו של דבר חזרתי למיאמי בגלל אהבה, וכנראה בגלל ייעוד שקרא לי לחזור לפה. ההחלטה להיות באמריקה אחרי שניסיתי לחזור לארץ לשנה וחצי, וההסכמה עם עצמי לקרוא למקום בו החלטתי לחיות לבסוף - בית, היא זו שפתחה עבורי את השפע. זה לימד אותי המון על חשיבות ההחלטות שלנו בעיצוב החיים.

אני מאמינה שבתור אנשים שחיים בחו"ל, ולרוב לא בחרו בזה באופן מודע, יש לנו שליחות להיות כאן. מידת ההשפעה שלנו על העולם גדולה יותר בתפוצות, זאת במיוחד בכל מה שנוגע לקשר עם ארץ ישראל.

היום, יש לי עסק MindMasters. אני מגשימה את הייעוד שלי 'פול טיים' ונהנת מכל רגע. אני מאמנת ברמת מאסטר ב- NLP, מטפלת בדמיון מודרך, טיימליין ת'ראפי ולומדת קבלה. אני מנחה אנשים פרטיים, קבוצות, מבוגרים וילדים בתהליכי פריצת דרך תודעתיים. עולם האימון תמיד דיבר אליי. בעשור האחרון עבדתי עם אלפי אנשים מהארץ ומהעולם על מנת לעזור להם ליצור את החיים שהם רוצים לחיות. אני עוזרת להם להגשים את הייעוד שלהם, להיפרד מהחרדות, לחיות חיים מאושרים בריאים וטובים יותר. מאמינה שכאשר התלמיד מוכן המורה מגיע. כל יום שונה מהקודם. המפגשים שלי עם אנשים הם עמוקים ומשמעותיים יותר. אני מרגישה שזו ממש זכות גדולה לעסוק באימון ובטיפול.

תכנית המנהיגות לילדים מתבגרים שפיתחתי תופסת תאוצה. בשנה הקרובה, בע"ה, גם מתפתחת לכיוון בינלאומי. אני ברת מזל לעסוק במקצוע שאני כל-כך אוהבת, ותודות לקהילה החמה בפלורידה אני מרגישה שהייעוד שלי ממש בא לידי ביטוי כאן. יש משהו בחינוך כישראלי בארה"ב שאי אפשר להסביר למטפל אמריקאי או ממוצא אחר. לך תסביר למישהו מה זה אומר שנולדת בתל אביב או שהיית לוחם בצבא. זה סינית בשבילו. לכן החיבור עם האנשים איתם אני עובדת הוא מעל לכל".

משפחת רייטר

מה את הכי אוהבת בארה"ב?

היכולת לחיות את החיים בצורה חופשית יותר: כלכלית, אמוציונלית, פיזית. הליכות בים בשקיעה- זה החיים.

מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?

המרחק מהבית בישראל. המאמצים שצריכים לעשות על מנת ליצור את הביחד שהוא מובן מאליו בישראל.

מה מבחינתך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?

החיים במעגל, בשבט לעומת החיים בקוביה. כל אחד לעצמו.

למה את הכי מתגעגעת בארץ?

לאנשים שחוויתי איתם את הילדות שלי, למסעדות של אייל שני, לארטיק קרח, צ'יפס, אבטיח ודרינקים בים בשקיעה. השקיעות של תל אביב. האווירה של יום שישי ממש שניה לפני שנכנבת השבת.

למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?

ללחץ, לפקקים, לנסות להיכנס למעלית או לצאת ממנה, לצעקות, לחוסר אדיבות בין אנשים, לאגרסיביות, מס הכנסה.

איזה מזג אוויר טוב יותר בעיניך: בישראל או מקום מגוריך בארה"ב? ולמה?

ארבע העונות של ישראל. אין כמו הריח של הגשם הראשון בתקופת החגים.

מהי, לדעתך, המשימה הכי חשובה עבור ממשלת ישראל בימים אלו?

לאחד את העם שלנו. לעזור לאנשים. לאהוב איש את רעהו.

איזה חפץ שיש לך מזכיר לך יותר מכל את ישראל?

ספרים ספרים ועוד ספרים.

סדרת טלויזיה ישראלית האהובה עלייך ביותר (בעבר או בהווה)?

לאחרונה ראיתי 'פמת"א' - מומלץ ביותר. כמובן ש'פאודה', 'להיות איתה', הסדרה ההיא עם נינט ועוד. הטלוויזיה בארץ ממש משתפרת.

מה הדבר שלדעתך משאיר אותך עדיין ישראלית?

השפה, החיבור, החוצפה, האומץ להעיז, היכולת להתחבר לבני אדם, הערך לחיים.