"המשפחה שלי מיישוב קטן בצפון הארץ. אחותי התאומה גרה בתל אביב, אחי הקטן גר באוסטרליה ובקרוב חוזר לישראל. הורים שלי והאחים הקטנים עדיין גרים בצפון.
ב-2015 הגעתי לניו יורק ללימודי משחק. קודם לכן, באתי לכמה חודשים כדי למצוא בית ספר למשחק. במהלך החיפושים הגעתי לבית הספר 'סטלה אדלר', וכבר מההתחלה הרגשתי שזה המקום הנכון בשבילי. האווירה שם מאוד מקצועית ונעימה.
ראיתי שמסתובבים במסדרונות סטודנטים מכל העולם, אז ישר הרגשתי בבית. נבחנתי, ולמזלי התקבלתי. לאחר כמה חודשים בישראל, חזרתי לניו יורק והתחלתי את המסע המטורף הזה.
חווית הלימודים הייתה לא פשוטה אבל מדהימה. גיליתי בבית הספר צוות מקצועי מדהים ולמדתי המון על עולם המשחק. בעיקר למדתי המון על עצמי.
כשסיימתי את הלימודים הייתי מלאת רצון להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר, והתחלתי לעבוד בעיקר בהפקות סרטים קצרים. בד בבד התחלתי לעבוד גם בהפקות תיאטרון, והקמתי קבוצת תיאטרון בשם 'Virago Ensemble' יחד עם חברותיי ללימודים.
בין ההפקות שהעלינו היו הפקות של המחזות 'Last Summer at BluefishCove' ו-'Kiss That Frog'. זו הייתה חוויה מאתגרת ומלמדת. למדתי המון על הפקת פרוייקטים ועל עבודה באנסמבל. בנוסף לתפקידים נוספים בסרטים ובתאטרון, הפקתי ושיחקתי בסרט קצר שנקרא A New York' Moment', על החיים בניו יורק ועל הקשיים שעוברים אומנים בדרך להגשמת חלומם בתפוח הגדול.
הסרט מוגש כרגע לפסטיבלי סרטים ברחבי העולם ואני מאוד גאה בו. כרגע אני בעיקר מתעסקת בכתיבה של חומרים חדשים להפקות עתידיות.
החיים בניו יורק לא פשוטים אבל מאוד מתגמלים. הכל זמין ויש כל כך הרבה מה לעשות: מוזיאונים, הצגות, סרטים, תערוכות, מסעדות ועוד. זו עיר עם אנרגיה מטורפת ומקבץ של תרבויות ואנשים מכל העולם.
צריך להתרגל לקצב המהיר של העיר, וההתחלה ללא ספק לא פשוטה, אבל החוויה לא דומה לשום דבר אחר, ומלמדת אותך המון על עצמך.
אני באמת מרגישה שכל התקופה שלי פה הייתה מאוד משמעותית. מהלימודים בבית ספר למשחק ועד החוויה של ליצור ולהפיק פה. למדתי המון ואני ממשיכה ללמוד ולצבור חוויות משמעותיות כל הזמן".
מה את הכי אוהבת בארה"ב?
אני הכי אוהבת בארה"ב ובעיקר בניו יורק את האפשרויות הבלתי מוגבלות. יש הרגשה שהכל אפשרי ושהכל יכול לקרות.
מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?
לא אוהבת את העובדה שהיא רחוקה מישראל ואת הגעגועים למשפחה ולחברים.
מה מבחינתך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?
מלבד דברים ברורים כמו השפה, הכי מורגש אצלי הוא ההבדל באוכל ובמזג האוויר. אני ממש מתגעגעת לאוכל הישראלי.
למה את הכי מתגעגעת בארץ?
אני הכי מתגעגעת למשפחה ולחברים, לאוכל ולספונטניות.
למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?
לחוסר סבלנות ולחוצפה הישראלית.
איזה מזג אוויר טוב יותר בעיניך: בישראל או מקום מגוריך בארה"ב? ולמה?
החורף בניו יורק קשה והקיץ בניו יורק קשה. האמת שגם הלחות של תל אביב די קשה. אני מעדיפה את הסתיו גם פה וגם בארץ.
איזה חפץ שיש לך מזכיר לך יותר מכל את ישראל?
ספרים בעברית.
סדרת טלויזיה ישראלית האהובה עלייך ביותר (בעבר או בהווה)?
עניין של זמן.
מה הדבר שלדעתך משאיר אותך עדיין ישראלית?
השפה, הפתיחות, הקשרים, החברויות, החגים.
חברי ילדות: מה מיוחד בחברי הילדות שלך?
חברי הילדות שלי תמיד יהיו החברים הכי קרובים שלי, וזה לא משנה כמה שעות טיסה ואוקיינוסים יפרידו בינינו. הם אלה שגדלו איתי ועברו איתי הכל. זה הקשר הכי חזק ומיוחד.
סרט אהוב עליך בכל הזמנים?
נוטינג היל.
מה מבחינתך המאכל הכי ישראלי?
חומוס ובמבה.
טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?
אל תוותר, תהיה סבלני ותאמין.
