הסנאט של קליפורניה אישר אמש (שלישי) הצעת חוק הקובעת כי עובדים ב"שירותים מזדמנים" כגון נהגי אובר וליפט זכאים להיחשב כשכירים, ובכך לקבל שלל הטבות כספיות השוות מיליארדי דולרים. שלא במפתיע, אותן חברות מתנגדות ומבטיחות להמשיך להילחם בחוק על אף אישורו.
אילוסטרציה (צילום: Getty Images)
הצעת החוק AB5 אושרה עם 29 תומכים ו-11 מתנגדים, וכעת היא תוחזר לבית הנבחרים כדי לקבל אישור נוסף, ואז ההצעה תישלח לשולחנו של המושל, שכבר הביע את תמיכתו וכוונתו לחתום עליה. מי שיזמה את הצעת החוק היא חברת בית הנבחרים המקומי, לורנה גונזאלס (דמוקרטית, סן דייגו).
לפי ההערכות, יותר מ-400 אלף תושבי קליפורניה עובדים במה שהוגדרו "חברות מבוססות אפליקציה", בין אם מדובר בנהגי אובר וליפט, נהגי משלוחים בשירותים כגון פוסטמייטס או שירותים כללים יותר כגון TaskRabbit. אך מעבר לכך, רבים מעריכים שהאופן שבו קליפורניה תתמודד עם הסוגייה תשפיע על הדרך שבה מדינות נוספות יבחרו לפעול.
כאמור, התנגדות עזה למהלך נרשמה מצד החברות, אך נראה שבכל זאת ישנה תמיכה ציבורית. ומעבר לכך, כלכלנים רבים מאשימים את "כלכלת העבודות הזמניות" ("gig economy") בשחיקת מעמד הביניים, שכן עד כה אותם עובדים הוגדרו כעצמאים, ועל כן הם לא זכו להטבות כגון ימי מחלה בתשלום, זכאות לדמי אבטלה וקרנות פנסיה.
חברת בית הנבחרים המקומי בקליפורניה, לורנה גונזאלס, שיזמה את הצעת החוק AB5 (צילום: AP)
בזמן שהעובדים נפגעים מהגדרתם כעצמאים, חברות הענק מצמצות את ההוצאות שלהן על עובדים בקרוב ל-20%, כך על פי מחקר שנערך ע"י כלכלני אוניברסיטת UCLA בשנת 2016.
ניתן להבין עד כמה חברות ענק חוששות מהצעת החוק מכך שמספר חברות - אובר, ליפט, ו-Doordash - הבטיחו להשקיע סכום של 90 מיליון דולר בקידום הצעת חוק שפטור אותן מההשלכות של AB5. עם זאת, יתכן כי מהלך זה ייחסם ע"י הנהגים בשירותים הללו, שעלולים לפתוח בשביתה בדומה לתגובתם כאשר אובר ביצעה הנפקה ראשונה לציבור בחודש מאי האחרון.
