פייסבוק תובעת את NSO Group הישראלית בטענה שסייעה לשתול תוכנת ריגול בוואטסאפ

ענקית הרשתות החברתיות, פייסבוק, היגשה מוקדם יותר היום (שלישי) תביעה כנגד קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות (NSO Group) הישראלית בטענה ששלחה תוכנת ריגול לכ-1,400 משתמשים באפליקציית הצ'אטים הפופולארית WhatsApp, כך עולה ממסמכים שנחשפו בבית המשפט הפדרלי.

אילוסטרציה (צילום: Getty Images)

בשל העובדה שמטה פייסבוק במנלו פארק, התביעה הוגשה לבית המשפט בסן פרנסיסקו. לדברי פייסבוק, זוהי תביעה ראשונה מסוגה, שכן מדובר בתחום שלא זוכה לפיקוח צמוד מאף גורם.

באופן סצפיציפי יותר, ברשת החברתית העולמית טענו ש-NSO הפרה לא מעט חוקים בארצות הברית, ביניהם גם חוק הונאת וניצול ממוחשב משנת 1986. במסמכים שהוגשו לבית המשפט נכתב כי החברה הישראלית "מצאה פירצה מתוחכמת שניצלה פגם באפליקציה ואיפשרה גישה לסמארטפון באמצעות 'שיחה שלא נענתה'".

במקביל להגשת התביעה, היום פרסם וויל קאת'רט, בכיר בפייסבוק ומי שאחראי על וואטסאפ שנמצאת בבעלותה, מאמר דעה בעיתון המוביל "וושינגטון פוסט" ובו האשים את NSO ב"פריצה לטלפונים של משתמשים ספציפיים, ביניהם פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשים נוספים". 

עוד הסביר קאת'רט כי מאז גילוי התוכנה הזדונית בחודש מאי האחרון, פייסבוק הצליחה לקשר בינה לבין קבוצת NSO באמצעות השרתים שבה החברה הישראלית עשתה שימוש.

משרדי קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות (צילום: AFP)

החברה הישראלית הגיבה לתביעה, אך לא הכחישה  באופן גורף כי סייעה לפריצה לחשבונות וואטסאפ. עם זאת, היא הבטיחה להילחם בהאשמות "באופן נחרץ": "מטרתה היחידה של NSO היא לספק טכנולוגיה לגופי מודיעין ממשלתיים וסוכנויות אכיפת חוק כדי לסייע במאבק בטרור ופשיעה".

עוד נמסר מהחברה כי "הטכנולוגיה שלנו לא נועדה לשימוש כנגד פעילים זכויות אדם או עיתונאים, והיא סייעה להציל את חייהם של אלפי אנשים בשנים האחרונות", כלשון ההודעה. בתביעתה דורשת פייסבוק לקבל פיצוי עבור המקרה (אם כי סכום הפיצוי לא נכתב במסמכים שפורסמו), כמו גם למנוע מ-NSO לקבל גישה למערכותיה.

העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י - האם החברה הישראלית סייעה לרוצחיו לעקוב אחריו? (צילום: AP)

על אף שהיא לא נחשבת לאפליקציה מובילה בתוך גבולות ארצות הברית, וואטסאפ היא בכל זאת תוכנת המסרים המובילה בעולם עם מיליארד וחצי משתמשים ב-180 מדינות, ביניהן כמובן ישראל.

בתביעה נטען כי תוכנת הריגול נשלחה בין ה-29 באפריל ל-10 במאי (לפי שרתים וואטסאפ). כאמור, המטרה הייתה להשתיל את תוכנת הריגול בקרוב ל-1,400 אנשים מובילים, לרבות עורכי דין, דיפלומטים ובכירי ממשל נוספים. מדובר בטלפונים במספר רב של מדינות, ביניהן גם בחריין, האיחוד האמירויות ומקסיקו. חשוב להסביר כי התוכנה לא נועדה "לפרוץ" לוואטסאפ, אלא להקנות גישה לטלפון באמצעותה.

על פי החשד, תוכנה זו אף הוכנסה לטלפונו האישי של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, שנרצח באכזריות בקונסולה של מדינתו באיסטנבול בשנה שעברה. כזכור, מוקדם יותר השנה דיווחנו כי החברה זכתה לביקורת רבה בשל הפעילות שלה עם ממשלות שמנסות לרגל אחרי אזרחיהן.