"אני נשואה באושר. אמא לשלושה ילדים מקסימים: בת 16, בן 14 והצעיר בן 7. יש לי תואר ראשון בתקשורת ועיתונות. לארה"ב הגעתי בשנת 1999. תמיד היה לי חלום לחיות כאן ולמצוא את בעלי, וכך היה.
כשהייתי צעירה הייתי בשלישיית להקת 'ללדין'. זה היה מדהים אבל מאוד קצר. הייתי מפורסמת והיה לי חוזה שהקשה עלי ולא הצלחתי לעשות הרבה דברים בגלל החוזה הדרקוני הזה. היה לי עתיד מזהיר שחיכה לי. הכל התפוצץ, ונגמר לא בטוב. זה שבר לי את הלב. היה לי מצב משפטי שהייתי תקועה בו מבחינת חוזה, אבל כנראה שהייעוד שלי, למרות כל ההצעות, לא היה להמשיך בתחום הזה. היו לי לא מעט אכזבות בארץ וחלק ממה שהיה באותה תקופה עזר לי לעשות את הצעד הגורלי, לקום וללכת. התאכזבתי מאוד מאיך שזה נגמר. פשוט רציתי לפתוח דף חדש. התקשורת רדפה אחרי. הייתי מאוד מוכרת ולא רציתי להיות כזו, אז די ברחתי מזה.
צילום מסך
כילדה תמיד היה לי חלום להגיע לארה"ב. חיכיתי לרגע שאגשים אותו, לרגע שאעלה על המטוס. הגעתי לפה לחופש עם מזוודת קיץ ומזוודת חורף, זה היה לפני 20 שנה. לפני ארבע שנים חזרתי לארץ לשנתיים. כל מיני אנשים רצו שנעשה איחוד של הלהקה ואפילו דובר על פרסומות, אבל כל אחת הלכה לכיוונים אחרים. אני הלכתי לכיוונים אחרים ומצאתי חיים שלמים באמריקה.
הכרתי פה מישהו והתחתנתי. הבאתי לעולם שני ילדים מקסימים. התגרשתי, ולפני 11 שנים הכרתי את בעלי, ונולד לנו ילד משותף. לקח לי זמן למצוא אותו, את האיש של חיי. הייתי די מיואשת שלא אמצא כבר את האחד. כשהכרתי אותו הייתי בת 35 והבנתי מיד שזה זה, שהוא הגבר שלו חיכיתי. הוא אהבת חיי. זו גם החווויה הכי משמעותית שלי בארה"ב, הפגישה שלי בפעם הראשונה עם גבר חיי שהיום הוא בעלי היקר.
אני מאוד מחוייבת לדברים, והיקום רצה שיהיו לי שלושה ילדים מקסימים. אני רוצה להעניק להם הכל. אני לא חושבת שהייתי יכולה גם להיות אמא מצליחה וגם בעלת קריירה מצליחה. זה קשה מאוד. אצלי או שאני עושה עד הסוף או לא בכלל. כנראה שהחיים כיוונו אותי בדרך הנכונה ביותר עבורי.
בתחילת דרכי בארה"ב היה חשוב לי להתנסות בכמה שיותר. ידעתי שזהו הזמן שלי להכיל כמה שאפשר ולספוג את כל גווניה של ארה"ב, ובמקרה שלי בלוס אנג'לס. כשהגעתי לעיר המלאכים - התאהבתי בה. אהבתי את מזג האויר, את נוף עצי הדקל שליווה אותי לכך מקום בו הלכתי, את האנרגיה של אל-איי והתחברתי במאה אחוז למקום.
צילום מתוך עיתון
אני אוהבת את ארה"ב, את המנטליות, אני מעריכה ומכבדת את מה ארה"ב נותנת לי. מאוד מחוברת למקום שאני חיה בו. חבל לי שהמשפחה הגדולה שלי בישראל ולא נמצאת לידי, אבל אין מה לעשות. הטכנולוגיה היום שמאפשרת לי לדבר איתם ממרחק, זה ממלא חלק מהצורך הזה להיות קרובה אליהם. ההורים שלי פה, והם עברו כדי להיות קרובים אלי ואל אחי שגם גר פה, וזה נותן לי המון.
היום אני עוסקת בנומורולוגיה- פתיחת מפה באמצעות תאריך לידה ושם. גיליתי בתוך עצמי יכולות מדהימות לעזור לאחרים. אני עוסקת גם בתקשור שאני מקבלת דרך ערוץ אינפורמטיבי גבוה. כמו 'הרנטגן' אני יכולה לראות מה קורה בגוף. אני משתפת פעולה עם רופאים שמתייעצים איתי כדי להגיע לתשובות ועוזרת להם להבין איך לטפל. אני עוזרת ללא מעט נשים להיכנס להריון בדרכים טבעיות. מתמחה בלעזור לאנשים לעשות שינוי בחייהם כדי ליצור מציאות אחרת. אני עוזרת להם לפתוח את האינפורמציה שהם צריכים לקבל, ולעזור להם לנווט נכון את הבחירות שלהם. אני קואצ'רית, ומלווה הרבה אנשים בתהליכים האלו כדי שיוכלו להגשים את מה שהם רוצים. זו מתנה גדולה שאני מאוד מאושרת שקיבלתי".
צילום מסך
מה את הכי אוהבת בארה"ב?
מזג אויר, הנוף ההררי-המדברי המרהיב, היחס המכבד בין אדם לאדם, האנרגיות הטובות, הפירגון להצלחה והרשימה עוד ארוכה.
מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?
אין דבר כזה!
מה מבחינך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?
חשיבות לניקיון ולסדר של השכונות, בתים, חנויות וכו'. היחס בין אדם לאדם, כבוד בכביש, רוגע ושלווה.
למה את הכי מתגעגעת בארץ?
לחופים היפים שבהם אפשר לשבת ולשמוע מוסיקה טובה ולאכול אוכל טוב. שקיות שוקו של יטבתה.
למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?
לחוסר חניה, לזלזול בין אדם לאדם, לחוסר פרגון.
איזה סרט ישראלי את הכי אוהבת?
'נורית' עם ששי קשת ויונה אליאן, גבעת חלפון.
שורה מיתולוגית מסרט ישראלי?
"שעה, שעה שאני מחפש את הים. לא למדו לשים לשים שלט קטן, ים?"- גבעת חלפון
ספר ישראלי (ילדים, נוער, מבוגרים) האהוב עליך ביותר?
חסמבה.
איזה חפץ מזכיר לך יותר מכל את ישראל?
תקליטים ישראליים נוסטלגיים.
סדרת טלויזיה ישראלית האהובה עלייך ביותר (בעבר או בהווה)?
זהו זה, רחוב סומסום, להיט בראש.
איזו מילה בעברית את הכי אוהבת?
אהבה.
איזו מילה בעברית את הכי שונאת?
רכילות.
מה מבחינתך המאכל הכי ישראלי?
פלאפל.
מה החטיף הישראלי האהוב עלייך ביותר?
פסק זמן.
טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?
כל החלומות יכולים להתגשם באמריקה אם תעשה את זה ב- American way.