באביב שעבר, רופאים מארגון הבריאות העולמי, התחילו לבדוק חיסוני שפעת אוניברסלים על סון ומשתתפי מחקר נוספים, בכדי לבחון איך הגוף שלהם מגיב.
לכל המתנדבים סיבות שונות לרצון להיות חלק ממחקר היסטורי זה. "לי אישית יש קשר לשפעת", הסביר סון. "סבתא שלי הייתה יתומה בגלל מגיפת שפעת שפרצה באפריל 1919".
מגיפת השפעת הספרדית בשנים 1918-1919, השפיעה על שליש מאוכלוסיית העולם והייתה סיבת המוות של 50 מיליון אנשים. מות הוריו בגיל 6, הותיר חותם על סבו של סון ובהמשך סון בעצמו.
"היה לו אמון אמיתי במדע ובמחקר רפואי, אז אני יודע שהוא היה גאה שאני לוקח חלק במחקר הזה", אמר סון.
אחד מהדברים הכי שימושיים בחיסון האניברסלי נגד שפעת, זה שאם הוא יעבוד כמצופה, הוא גם יגן עלינו כנגד מגיפות כמו זו שהרגה את בני משפחתו של סון.
עובדים על חיסון יעיל יותר. סוף למגיפות. (צילום שאטרסטוק)
במגיפת שפעת,מופיע זן חדש של וירוס השפעת. מאחר שמעט מאוד אנשים חסינים אליו, הוא יכול להתפשט בקלות ובמהירות. במאה האחרונה, ארעו ארבע מגיפות שפעת:
ב1918-1919, ב1957-1958, ב-1968 וב-2009.
ארגון הבריאות העולמי עבד על חיסון השפעת האוניברסלי כעשור, אבל יעבור כעוד עשור עד שהוא ישווק, הצהיר פאוסי. המחקר קיבל דחיפה נוספת בספטמבר, כשהנשיא דונלד טראמפ חתם על צו המאפשר פיתוח של חיסון טוב יותר נגד שפעת.
לפי פאוסי, ייתכן כי זה ייקח פחות זמן, אבל עדיין כמה שנים- לפתח חיסון שפעת אוניברסלי למחצה, אשר יוכל להגן לא כנגד כל וירוסי השפעת, אבל כנגד קבוצה שלהם. הוא מצפה ללמוד עוד מסון ושאר המתנדבים בחודשים הקרובים,"כנראה לקראת סוף 2019 או הרבעון הראשון של 2020, נתחיל לקבל תוצאות ונראה אם זה בטוח והאם זה משרה השפעה רחבה שבאמת מכסה מספר סוגים של זנים", אמר פאוסי.
לבנתיים, מספר יצרנים של חיסוני שפעת, נקטו צעדים קטנים לקראת חיסון שפעת טוב יותר. רוב חיסוני השפעת הקיימים היום בשוק מיוצרים בשימוש בביצי תרנגולת- בדיוק כמו אלו שאתם אוכלים לארוחת הבוקר. מדענים בוחרים את זן השפעת שהם חושבים שיתקוף במהלך עונת השפעת הקרבה, אותם הם שמים בביצה, שם הם מתרבים ומשם הם נלקחים ליצירת החיסון.
שימוש בביצים בתהליך יצירת חיסון השפעת.(צילום: שאטרסטוק)
אבל לפעמים הוירוסים עוברים מוטציה (שינוי בהרכב הגנטי) בתוך הביצה- מה שאומר שברגע שהם מוכנסים לחיסון, הם לא תואמים למה שקיים בו, מה שגורם לאנשים לחלות.
זו סיבה נוספת למה לחיסוני שפעת יש אחוזי יעילות נמוכה כמו שיש להם היום. מספר חיסוני השפעת שקיימים היום בשוק מיוצרים על ידי חברות פרמצבטיות שויתרו על השימוש בביצים ועברו לגידול של הוירוס בתנאי מעבדה.
"אלו חדשות טובות. ככה לא מסתמכים על ביצים", אמר פאוסי. במקביל, הוא הוסיף כי גישה זו עדיין דורשת את גידול הוירוס, תהליך שהוא גוזל זמן. השיטה המהירה והמדוייקת יותר, היא לא לגדל את הוירוס בכלל, אלא במקום זאת פשוט רק לייצר את חלבון הוירוס. הוא הוסיף.
"אנחנו משבטים את הגן שמקודד עבור החלבון הספציפי אותו אנו רוצים. אני אפילו לא רוצה לראות את הוירוס. אני רק צריך את הרצף הגנומי שלו, את המפה הגנטית. ואז אתה יכול לשלוח את זה אליי באי מייל. זו הטכנולוגיה בה משתמשים כדי ליצור חיסונים שנבחנים על משתתפים כמו סון. אנחנו מרגישים שאנחנו חלוצים ושהמתנדבים שלנו הם חלוצים", אמרה לדג'רווד.
